יום חמישי, 15 במאי 2014

בוקר מושחת עם קרן וטל, ארנו להרר ושבלולי פסטו ופטה מבצק אליפות!

אתם זוכרים שאמרתי לכם שפסח הוא החג האהוב עליי?
אני חושבת שעשיתי טעות מרה ושכחתי להוסיף "....יחד עם שבועות".
אני גם חושבת ששבועות קצת כועס עליי עכשיו.
כדי לפצות אותו, וגם כי בימים שלפני החג אני אהיה ב-ח-ו-פ-ש-ה  ב-ב-ל-ג-י-ה  ולא אוכל לפרסם מתכונים, החלטתי להתחיל מוקדם, ולטפטף לכם אותם מעכשיו.
אני לא מבטיחה הרבה, ואני מנסה לפנות כמה שיותר זמן לאפייה, אבל תאמינו לי- המשפחה שלי כאן תאכל הרבה גבינה בשבועיים הקרובים. 


הבלוג של טל הוא אחד הראשונים שעקבתי אחריו.
אני חושבת שהכרתי אותו אפילו לפני עוגיו.נט, מה שאומר שזו ממש היכרות ותיקה!
הוא זכור לי כאחד הבלוגים שגרמו לי לדחיינות נוראית בשנת הלימודים הראשונה והשנייה שלי (וואו, כמה רחוק זה נראה), והביאו אותי לאפייה בלתי פוסקת גם כשלא היה מי שיצרוך אותה.


שני דברים מאוד אהבתי אצל טל: 
בשונה ממני, שעובדת עם מתכונים מדויקים ורק אחרי כמה נסיונות (בדרך כלל) מעיזה לעשות שינויים, לשחק, לאלתר- טל תמיד עובדת עם הידיים, מרגישה, כמעט ולא נעזרת כלל במתכונים אלא מסתמכת על החושים שלה.
טל מספרת בבלוג שלה שמאז ומתמיד צפתה באמא וסבתא שלה מבשלות ואופות, מהן רכשה את האהבה לעולם הזה ואת היכולת פשוט לדעת מה צריך להיות באיזה מתכון.
אני מוצאת את היכולת הזו מדהימה, ומודה שזה דבר שמתפתח אצלי עם הזמן. כשלומדים ומכירים יותר ויותר את החומרים, מאפייניהם והשימושים שלהם, מעיזים ומקבלים יותר ביטחון. לאחרונה אני מוצאת את עצמי אכן "עצמאית" יותר, וטל בהחלט הייתה השראה לכך לאורך הזמן.
עד פה היה לנו דבר אחד. יש עוד משהו.
הציורים!
כן כן, הבלוג של טל מלא באיורים מתוקים ומלאי כישרון של המתכונים שהיא מכינה. 
בתור בחורה חסרת כל כישרון איור/ציור/יצירתיות/תפיסת מרחב/ פרופורציה/ (להמשיך?) מצאתי את עצמי לא פעם בוהה באיורים אכולת קנאה. 
את המתכון של טל לשבלולי פיצה מצאתי לפני כשנה (אולי יותר), באחד הימים האלה שהיה לי חשק לגוון ולהכין ארוחת ערב קצת שונה מהסלט-חביתה-פריכיות-קוטג' שלי. הו כמה אני מתגעגעת לקוטג'.
סליחה.

לענייננו: המתכון נראה היה פשוט, את כל החומרים היה לי בבית, ובתוך שעה וקצת (כולל רידודים, אפייה ונקיונות) קיבלתי שבלולים מעולים ומפנקים. סלט ליד וארוחת הערב הייתה מוכנה.
החלק הכי טוב במתכון הזה הוא הבצק- הוא פשוט להכנה, סופר-סופר נוח לעבודה, וטעים בטירוף! הוא לא דורש קירור לפני העבודה מה שמאפשר להכין אותו "ברגע האחרון".
כעבור כחודש הייתי צריכה להכין מאכל לארוחת שישי חלבית אצל חברים, ונודע לי על כך רק אחר הצהרים. 
סריקה מהירה של המקרר גילתה ממרח פסטו וגוש גבינה בולגרית ומייד ידעתי מה תהיה התוצאה.
בשילוב הבצק המדהים של טל, התקבלו שבלולי ממרח פסטו וגבינה בולגרית, שממש גנבו את ההצגה בארוחה.
החלטתי שזה יהיה המתכון הראשון שאפרסם לקראת החג. כי הוא מלוח, כי הוא ממש קל להכנה וכי בעצם הוא לא רק מתכון שבועות. הוא נפלא בכל זמן בשבוע ולא מצריך מאורע מיוחד.
את המתכון תוכלו למצוא מטה, וקישור לבלוג של טל: "טולטולים", כאן.
טל, תודה על האישור לעשות שימוש במתכון, ובכלל על הבלוג שלך. תודה, תודה ושוב תודה!



לאחרונה יצא לי לבקר בכמה פטיסרי ולא הספקתי לספר לכם עליהן.
בחרתי בפוסט הזה לספר על הביקור החטוף אצל ארנו להרר (Arnaud Lahrer), אצלו ביקרתי יחד עם שתי חברות מהארץ, שהגיעו לביקור בפריז.


קבענו מראש שניפגש לביקור בפטיסרי כלשהי, וכשהן הגיעו לכאן ההחלטה התקבלה לבלות כמה שעות של שיטוט באיזור הרובע השישי (הגדוש בפטיסרי מעולות) ולצעוד עם השלל לגני לוקסמבורג.
תכננו לבקר גם אצל Gerard Moulot שנמצא באותו איזור, אך לצערנו כשהגענו המקום היה סגור.


למזלנו, אצל לרר היה פתוח, וכמה יופי שראינו שם!
ללרר, בעל תואר ה-(MOF (Meilleur Ouvrier de France משנת 2007, שלושה בוטיקים בעיר, ובכל אחד מהם תוכלו למצוא מגוון רחב של עוגות, שוקולדים, ממרחים וממתקים, הכל מעשה ידיו וידי הצוות.


הויטרינה בסניף בו ביקרנו גדולה מאוד. בנוסף לעוגות, היא כוללת גם חלק שלם שמוקדש למקרונים.
אנחנו הגענו בימי הפסחא, כך שזכינו לראות גם יצירות שוקולד מתוקות לרוב.


על המדפים מסביבנו נחו להן צנצנות רבות של ריבות וממרחים, וכן ממתקים שונים ויפהפיים.
התלבטנו מאוד במה לבחור.


סיפרתי לבנות שלאחרונה קראתי כתבה באתר: Paris by mouth, בה טארטלט הלימון של לרר דורג ראשון בפריז, והן מיד הסכימו שנטעם אותו.
כשהגענו לשלם בקופה, העובדת המקסימה הציעה לנו לטעום משתי ריבות תוצרת המקום, שהיו מצוינות.
יחס העובדים אגב, שהוא דבר שלי חשוב מאוד, היה נפלא. לא הרגשתי ב"סנוביות"- האופיינית בדרך כלל לפטיסרי ברמה גבוהה- אלא נתקבלנו בחיוכים, המלצות ואישור לצלם (!).


בדרך ללוקסמבורג, לקחתי את הבנות לבקר אצל אאוקי סדהורו היפני, עליו כתבתי כאן בעבר.
גם שם נתקבלנו בסבר פנים יפות ומכבדות, וטעמנו שוקולדים במילוי קרם תה ירוק ובמילוי תפוז מסוכר.
בחרנו לטעום את טארט הקרמל המפורסם.


כשהגענו ללוקסמבורג, ולאחר צילום מהיר של העוגות, התרווחנו לנו ונהנינו מאוד משתיהן.
טארט הלימון של לרר אכן מצדיק את התואר לו זכה. הוא אמנם פשוט, אך עושה בדיוק את העבודה: בצק פריך טרי ומעולה, קארד לימון חמצמץ, מתוק במידה הנכונה ומאוזן ומעל הכל שכבת מרנג אוורירית שנמסה כענן בפה.

באמת שהיה מוצלח.


טארט הקרמל של אאוקי ממכר מאוד, ואני מבינה למה עד היום קיבלתי עליו עשרות המלצות. מילוי הקרמל פשוט אלוהי וגם כאן הבצק הפריך טרי וטעים.

למעוניינים לבקר:
Arnaud Lahrer
93 Rue de Seine 
75006, Paris
מטרו: Mabillon/ Odeon
אתר האינטרנט (בו תוכלו למצוא את כתובות הבוטיקים האחרים)


קרן וטל, היה לי כיף לראותכן ואני שמחה מאוד שנשמעתן להמלצותיי גם בהמשך הטיול.
חיבוק גדול :)

מאחלת לכולכם סופשבוע נפלא, ניפגש שוב בקרוב.


שבלולים מבצק פריך במילוי ממרח פסטו וגבינת פטה10-20 שבלולים, תלוי בגודל הרידוד והחיתוך

המתכון לקוח מהבלוג "טולטולים", ראו קישור מעלה.

מצרכים:
לבצק:
1/2 כוס שמן צמחי (אני השתמשתי בקנולה)
3/4 כוס חלב
כפית שטוחה מלח (אפשר יותר או או פחות, לפי הטעם)
כף חומץ פשוט
2 וחצי כוסות קמח לבן 
שקית אבקת אפייה

למילוי ממרח פסטו וגבינה בולגרית:
2-3 כפות ממרח פסטו איכותי (לפי הטעם)
100-200 גרם גבינת פטה/ בולגרית, קצוצה גס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים תבנית מרופדת בנייר אפייה.
2. יוצקים לקערה את השמן, החלב והחומץ. מוסיפים מלח וטורפים כמה שניות (מטרפה ידנית מספיקה בהחלט) לנוזל חלק. לא להיבהל אם החלב "מתפרק" אחרי כמה טריפות זה יעבור.
3. מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה ולשים לקבלת בצק אחיד, טיפה דביק אך עדין נוח לעבודה. ניתן להוסיף מעט קמח אם דביק מדיי אבל לא להגזים.
4. זהו! הבצק מוכן. עכשיו מחלקים אותו לשניים ומרדדים כל חלק לעלה כמה שיותר דק ומלבני. 
5. מורחים על כל עלה כף גדושה- כף וחצי של פסטו ומפזרים גבינה בולגרית.
6. מגלגלים לגליל וחותכים לפרוסות בעובי 2 ס"מ. אפשר יותר או פחות לפי טעמכם.
7. מסדרים את הפרוסות באופן מרווח על נייר אפייה כשהצד החתוך פונה מעלה. את קצוות השבלולים אפשר לדחוף מתחת להם כדי שלא יפתחו באפייה. אני לא עשיתי את זה והכל היה בסדר.
8. אופים 15-20 דקות עד שהמאפים זהובים.
9. מוציאים, מצננים מעט ומגישים.


הערות:
** כאמור, המתכון המקורי של טל הוא לשבלולי פיצה. מכינים אותם עם 3 כפות רסק עגבניות במקום הפסטו, גבינה צהובה במקום הבולגרית ומתפרעים עם אילו תבלינים ותוספות שרוצים. תוכלו לראות בתמונות שהכנתי אותם בעבר עם פטריות למשל.
** אפשר לגוון בעוד הרבה דרכים: ממרח עגבניות מיובשות/ פלפלים/ ירקות קלויים או כל מה שעולה על דעתכם.
** אפשר להכין את הבצק בגרסה מתוקה ללא המלח ועם כף או שתיים של סוכר (לפי טעמכם) ולמלא בשוקולד למריחה/ ממרח תמרים/ לוטוס/ ריבה. לפזר אגוזים/ שוקולד צ'יפס/ פירות יבשים ועוד ועוד.
** אפשר להמיר חצי מהמקמח במתכון בקמח מלא.
** אפשר להכין את הבצק, להקפיאו ולהפשיר כשרוצים (ואז לרדד ולאפות).
** את השבלולים המוכנים אפשר לשמור בקופסא אטומה כיום-יומיים. מעבר לכך כדאי להקפיא ולהפשיר בטוסטר אובן בעת הצורך.






3 תגובות:

  1. גם אנחנו נהנו מאוד איתך! מחכה כבר שתגיעי לארץ ותפתחי לנו פטיסרי כי המצב מאוד קשה בארץ! ואני מתגעגעת!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מקסימה! מחכה כבר לחזור :) נשיקות.

      מחק
  2. נראה מושלם!
    תותחית :)

    השבמחק