יום שלישי, 22 ביולי 2014

מחשבות על המצב, אקלרים גאוניים לשיפור מצב הרוח ומתכון ללחם בננות ושקדים (Banana-Almond Bread recipe)

**For the English version of the recipe, please scroll all the way down**

כבר שיתפתי אתכם בדיי הרבה מתחושות שלי על גבי עמוד הפייסבוק.
ולא, אני לא מתכוונת להיכנס כאן לשאלות פוליטיות. 
גם אני, לא ממש יודעת מה צריך או כדאי לעשות.
אני עסוקה תמידית בחקירה, קריאה, שאילת שאלות, אבל את ההחלטות מפקידה בידי המנהיגים שלי. זה לא שיש לי הרבה ברירה.



הימים האחרונים, בהם ניסיונות ההחלמה שלי מהפגיעה בגב פגשו את החדשות המרות מהארץ, היו קשים מאוד.
אומרים שפציעות פיזיות מושפעות הרבה פעמים ממצב נפשי, והפציעה הזו מוכיחה לי כמה האמירה הזו נכונה.
הפגיעה הראשונית כנראה נגרמה מתנועה לא נכונה, אבל אני מאמינה שגם הרבה מהלחץ הנפשי שהייתי שרויה בו: המצב בארץ, הרצון להצליח בסטאז', הניסיון להתרגל לשעות שינה וערות שונות לחלוטין ממה שהורגלתי, הדילמות לגבי מה לעשות כשאחזור לארץ.
חלק מהצרות האלה הן צרות "טובות", ואני אסירת תודה שזכיתי לעמוד בפני חלק מהדילמות האלה.
אבל, אני מכירה את עצמי ויודעת כמה לחץ נפשי נותן אצלי את אותותיו הפיזיים. 
גם עכשיו, בעת שאני מנסה להשתקם, אני ממש מרגישה פיזית איך עם כל ידיעה על חייל שנפל הכאבים מתגברים.
השבוע הייתי צריכה לחזור לסטאז', הדברים כבר ממש היו ארוזים והעברתי כמעט 24 שעות נטולות כאב.
ברגע שהתקבלה הידיעה על שלושה-עשר ההרוגים מחטיבת גולני, זכרם לברכה- הכאבים חזרו במלוא עוצמתם, ממש כמו ביום הראשון של הפציעה. עד אז לא האמנתי לכל מי שסיפר לי על הקשר הפיזי-נפשי. מאז אני לחלוטין מאמינה ומזדהה
.

כשכתבתי בעמוד הפייסבוק על הדילמות במה לשתף במצב כזה, על ההערות שקיבלתי שאולי תכנים מסויימים אינם מתאימים- נדהמתי מהתמיכה שקיבלתי מכם. קיבלתי כל כך הרבה תגובות והודעות אישיות שעודדו אותי להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת, לשתף אתכם במה שגורם לי לחייך. אין מאושרת ממני מהידיעה שאני יכולה להוות, גם אם לכמה דקות- בריחה עבור חלק מכם. אסקפיזם מהדאגות ומהחדשות הרעות.
כמו רובכם (ואני מתייחסת למי שהגיב) אני מאמינה שהבריחה הזו הכרחית, אי אפשר בלעדיה, והרי החדשות הרעות לא יעלמו לשום מקום. אפשר לקחת מהן הפסקה של כמה דקות.



ובכן, התלבטתי על מה לכתוב היום, ונזכרתי שעוד לא שיתפתי אתכם בביקור שלי אצל כריסטוף אדם.
לא לא, אצלו באופן אישי (בחלומות שלי אולי), אלא בבוטיק שלו, L'eclair de génie, "האקלר של הגאון".
על אדם עצמו, שף צעיר ומצליח מאוד, שגם לוקח חלק בחבר השופטים בתכנית "מי יהיה השף פטיסייר הבא" (ידעתם שיש פה תכנית כזו?! כמו מאסטר שף, רק לפטיסרי בלבד! שווה!) תוכלו לקרוא קצת יותר בבלוג של שרון היינריך.


זה לא שאני לא בקיאה, תאמינו לי שכבר עשיתי הרבה שיעורי בית בנוגע לבחור הזה (וגם יש לי ספר טארטלטים מ-ה-מ-ם שלו, שקניתי יחד עם נטלי בביקור שלה כאן), אבל זו עוד הזדמנות להוריד את הכובע בפני שרון והעבודה הנפלאה שהיא עושה.
כל פוסט שלה על פטיסרי כאן הוא כל כך מעמיק, שאני אפילו לא מנסה להתחרות :)
אני מצידי נהנית מקצת קריאת רקע מוקדמת אצלה ומהטעימות בזמן הביקורים. 
ובכן, בבוטיק האקלרים כבר ביקרתי בעבר, אך תמיד לכמה רגעים, נמלטת מהתור הארוך והמוכרים ששואלים מה אני רוצה. בדרך כלל הגעתי לשם אחרי מספיק מתוק במקומות אחרים ולא התכוונתי לרכוש כלום.
הפעם, החלטתי שחלפתי על פני הבוטיק מספיק פעמים (הוא נמצא בדרך מתחנת המטרו לביתה של דודה שלי, ברובע המארה), והגיע הזמן לטעום.


התמונה לקוחה מהאתר: Paris by mouth

לפני אחת הארוחות המשפחתיות, נכנסתי לרכוש לנו טעימות קטנות.
כשם הבוטיק כך ההיצע, אך ורק אקלרים, מלבד אגף קטן של שוקולדים וממרחים בקצה החנות.
את הויטרינה מעטרים בדרך כלל לפחות חמישה-שבעה סוגי אקלרים, ולעתים קרובות גם יותר מעשרה סוגים. שילובי הטעמים מתחילים מהבסיסיים ביותר (שוקולד, וניל, פרלין) והולכים ומתחכמים (פטל-פיסטוק, יוזו, פסיפלורה-פטל, תפוח ושוקולד לבן ועוד).


התמונה לקוחה מהאתר: http://gourmants.monipag.com/

בהמלצת נטלי ואהבתי לשילוב הזה, החלטתי שאני לא מוותרת על אקלר הפטל-פסיפלורה. כיוון שידעתי שבארוחה יהיו גם שתי בנות הדודה הצעירות שלי, לקחתי גם אקלר פרלין, שידעתי שהן יאהבו.
לצערי, המחיר לא אפשר לי לקחת יותר הפעם. האקלרים של אדם עולים בין 5-6 יורו (ליחידה). הם אמנם לא גדולים אך איכותיים מאוד ועשירים במילוי, כך שההרגשה היא שיש תמורה למחיר.



קצת על הטעימות: האקלרים היו שניהם מצויינים.
על אף שאקלר הוא קינוח שרצוי לאכול כמה שיותר בצמוד להכנתו, הבצק הרבוך של אדם נותר טרי ומרקמו בדיוק כמו שצריך להיות- נע בין רך וקליל לקראנצ'י במידה הנכונה.
המילויים עשירים מאוד בטעם. באקלר הפסיפלורה פטל ממש הרגשנו בטעם פסיפלורה חזק ומרענן.
חמוץ-מתוק באיזון מושלם. הפטל, אגב, הוא רק בעיטור שמונח על האקלר.
פה מעט התאכזבתי וציפיתי לחוש אותו גם בתוך האקלר עצמו, אך למען האמת זה דיי מספיק. 
אקלר הפרלין גם הוא היה מושלם. אין הרבה מה לטעות עם אגוזי לוז, ועדין הקרם היה קליל ולא כבד כמו שקרם פרלין עלול להיות. האגוזים המקורמלים הוסיפו קראנצ'יות כיפית מבלי להעמיס מתיקות.
כפי שציינתי, בשני הטעמים כמות המילוי היה נדיבה מאוד אך לא מוגזמת, כמו שאקלר צריך להיות (נזכרת שאיבדתי חצי נקודה בשיעור בקורדון בלו על כך שהאקלרים שלי לא היו מלאים מספיק).
דודתי היקרה והאהובה שמחה לגלות את הבוטיק הזה שקרוב לביתה, ואני הבטחתי (לעצמי ולה) לפחות עוד טעימה אחת לפני שאעזוב את פריז.

למעוניינים לבקר: 
L'eclair de génie
14 rue Pavee
75004, Paris
מטרו: Saint Paul 
לאתר האינטרנט

יש עוד כל כך הרבה פטיסרי שאני רוצה לבקר בהן! הזמן פה פשוט טס לי ולא הספקתי את כל אלה שתכננתי עדין לנסיעה הזו.
בשבוע הבא אני הולכת עם חברות למסעדה שכולה קינוחים, גם היא במארה, ואני מתרגשת מאוד.
מחכה לספר לכם איך היה.



את לחם הבננות הזה אני מתה לפרסם כבר כמה שבועות, אבל הטיימינג כל פעם התאים יותר למשהו אחר.
הפעם, מרגיש לי שזה בדיוק הזמן.
הספק עוגה ספק לחם הזה מתאים להכנה ולמשלוח לחיילים שלנו שבדרום (או בצפון). 
כיוון שיש בו בננות אמנם רצוי לאכול אותו כמה שיותר מהר (יומיים-שלושה ללא מקרר), אבל אם אתם שולחים אותו עם הוראות או עם מישהו שרק התגייס או מגיע להפסקונת בבית, הוא יעשה את העבודה.
ובלי קשר, תכינו אותו לעצמכם. הוא טעים מאוד, אפילו טיפה בריא, ומה בעצם רע בבננות ושקדים?
חשוב חשוב! לא סתם קוראים לו לחם. 
אצלנו הוא פחות נפוץ, אבל האמריקאים שפשוט מכורים אליו, ממש משתמשים בו כלחם. הם מורחים עליו חמאה (או יותר טוב- חמאת בוטנים) והוא כבר קיים באלפי גרסאות שונות: תוספות מעניינות, טבעוני, ללא גלוטן, "קל" ועוד ועוד.
אני אומרת את כל זה, כי במרקמו הוא פחות דומה לעוגות הבננות הלחות שאנחנו יותר רגילים אליהן.
אל דאגה- עדין לא מדובר בעוגת חנק או בלחם יבש. אולי פשוט צריך להכין כדי להבין :)
ולסמוך עליי שלא היה מתפרסם פה שום מתכון שלא עבר את בדיקתי הגרגרנית והמוקפדת.



מקור המתכון הוא בספר של הקורדון בלו שקיבלנו עם תחילת הלימודים. שם המתכון הוא ללחם בננות בלבד, עם אגוזי מלך.
אני המרתי את האגוזים בשקדים וחלק מהשמן בחמאת שקדים. כמו כן, המרתי חלק מהסוכר לסוכר חום, כי אני מאוד אוהבת את הטעם שהוא מעניק למאפים, ואוהבת את הצבע שהוא מוסיף.
בשביל הטעם, הוספתי גם ליקר אמרטו ומעט קינמון.
אם אין לכם חמאת שקדים, פשוט המירו אותה בעוד שמן (ואולי יהיה פה אמיץ שינסה להמיר בטחינה ויספר לי איך יצא). כמובן שאפשר גם להשתמש בכל אגוז אחר שאוהבים במקום השקדים.
כמו תמיד אני אזכיר: זה אחלה מתכון בסיסי. הרשו לעצמכם להתפרע עליו ולהוסיף שוקולד צ'יפס, תבלינים לטעמכם, פירות יבשים, קוקוס או מה שבא...



לצערי אני מסיימת יותר מדיי פוסטים לאחרונה באיחול הזה- אבל מי ייתן ונדע ימים של שקט בקרוב.
מאחלת לכם המשך שבוע נעים ומתוק, עד כמה שניתן.



לחם בננות ושקדים/ (6 כיכרות בתבניות מיני אינגליש קייק של 15X5, כ-2-3 אינגליש קייק רגילות או כיכר גדולה מאוד בתבנית לחם)
מצרכים:
100 גרם סוכר לבן (חצי כוס)
50 גרם סוכר חום כהה, דחוס (כרבע- שליש כוס)
360 גרם קמח לבן (כשתיים וחצי כוסות. אפשר להמיר חצי מהכמות בקמח מלא)
10 גרם אבקת אפייה (שקית)
2 גרם אבקת סודה לשתייה (חצי כפית)
רבע כפית מלח
3-4 בננות בשלות מעוכות במזלג (360 גרם)
3 ביצים, טרופות (150 גרם)
100 מ"ל שמן צמחי (אני השתמשתי בקנולה)
30 גרם חמאת שקדים (אם אין, ממירים בעוד שמן)
100 גרם שקדים קצוצים גס (עם או בלי קליפה)
כף ליקר אמרטו (ליקר שקדים)
כפית תמצית וניל איכותית
חצי עד כפית קינמון (לפי הטעם)

אופן הכנה:
1. משמנים ומקמחים מעט את התבניות ומחממים תנור לחום נמוך-בינוני, 165 מעלות.
2. בקערה גדולה מערבבים קלות: סוכרים, קמח, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח וקינמון.
3. בקערה נוספת טורפים: בננות, ביצים, שמן, חמאת שקדים, ליקר אמרטו ותמצית וניל.
4. יוצרים גומה בחומרים היבשים ושופכים אליה את החומרים הרטובים. מערבבים בכף עץ כמה שניות.
5. כשעדין ניתן לראות סימני קמח והתערובות לא לגמרי אחידות, מוסיפים את השקדים הקצוצים ומסיימים את הערבוב כך שהם ייטמעו באופן שווה והתערובת תהיה אחידה. חשוב לא לערבב יתר על המידה, כדי לא לפגום במרקם הלחם.
6. מעבירים את התערובת לתבניות. ממלאים כל תבנית עד כ-2/3 גובה.
7. אופים בחום 165 מעלות, כ-25 דקות לתבניות "מיני" אינגליש קייק ו-40 דקות לתבניות אינגליש רגילות. אם בחרתם לאפות כיכר אחת גדולה האפייה עלולה לארוך עד 50 דקות, תלוי בתנור.
8. מוציאים כשקיסם הננעץ המרכז לחם יוצא יבש, עם מעט מאוד פירורים לחים. 
9. ניתן לצנן את הלחם צינון מלא בתבנית, או כפי שממליצים מקורות רבים שקראתי- לשחרר מהתבנית אחרי כמה דקות צינון ולצנן צינון מלא מחוץ לה (ראו הערות).
10. שומרים את הלחם עטוף היטב (אם לא בקופסא אז בניילון אטום). מומלץ לשמור במקרר כחמישה ימים, אך אם מדובר ביומיים-שלושה אפשר גם מחוץ לו, במקום מוגן משמש וחום. 


הערות:
** במקומות רבים שקראתי ממליצים לשחרר לחם בננות מהתבנית מיד בסיום האפייה.
מדוע? הלחות שבו יוצרת בתחתית שכבה שעלולה להיות רכה ורטובה יותר משאר הלחם.
אני רציתי לחלק את הלחמים שלי לאחים ולאחיות ולכן רציתי להשאירם בתבניות היפות. כמו כן, אפילו העדפתי שהלחם יהיה קצת לח בפנים. לבחירתכם.

תגובות על הפוסט? שאלות על המתכון?
סתם מילה טובה? :)
אני אשמח מאוד לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!







Banana- Almond bread / (6 mini loaf pans of 15X5cm,  2-3 regular loaf pans or a large brad loaf pan)
Ingredients: 
100 g white sugar (half a cup) 
50g Dark brown sugar, pressed (about a quarter - a third of a cup) 
360 g white all purpose flour (about two and a half cups. Possible to convert half the quantity to whole wheat flour)
10 g baking powder  
2 g baking soda (half a tsp) 
1/4 tsp of salt 
3-4 ripe bananas mashed with using a fork (360 grams) 
3 eggs, beaten (150 g) 
100 ml vegetable oil (I used canola oil) 
30 g almond butter (or more oil) 
100 grams almonds, coarsely chopped 
1 tbsp amaretto liqueur (almond liqueur) 
1 tsp vanilla extract  
1/2-1 tsp of cinnamon (to taste) 

Preparation: 
1. Grease and flour the loaf pans and heat oven to low - medium, 165 degrees (C). 
2. Combine dry ingredients: sugar, flour, baking powder, baking soda, salt and cinnamon. 
3. In a separate bowl beat bananas, eggs, oil, almond butter, Amaretto liqueur and vanilla extract. 
4. Creat a hole in the dry ingredients and pour the wet ingredients inside. Stir with a wooden spoon for a few seconds. 
5. While you still see signs of flour and mixtures are not entirely uniform, add the chopped almonds and finish mixing so that they will be evenly mixed and the mixture will be smooth. It is important not to mix too much, so as not to damage the texture of the bread. 
6. Transfer the mixture into the loaf pans. Fill each pan to about 2 / 3 height. 
7. Bake at 165 degrees (C) for about 25 minutes for "mini" loaf pans and 40 minutes for regular loaf pans. If you choose to bake one large loaf baking may take up to 50 minutes, depending on the oven. 
8. Bread is ready as a toothpick stuck in center of it comes out dry, with very little moist crumbs. 
9. It's possible to cool the bread inside the mold, or to remove it and cool completely outside.
10. Once cooled, store the bread tightly wrapped (if not in a box then in sealed plastic). It's advised to keep the bread in the refrigerator about five days, but if you intend to finish it in 2-3 days, it's possible to store it outside the fridge, in a place protected from sun and heat. 


Notes: 
** I read in many places that it's recommend to release the bread from the pan immediately after baking. 
Why?  The moisture creates a wet bottom layer that could be soft and wet than the rest of the bread. 
I wanted to give away my breads to my brothers and sisters so I wanted to keep them in their beautifulmolds. Also, I even preferred the bread to be a little moist inside. It's up to your choice.





3 תגובות: