עוד בזמן שחייתי בפריז, ובעיקר מאז, אני מקבלת פניות רבות מחברים וקוראים שנוסעים לבקר בפריז ומבקשים המלצות: למקומות לבקר, לבלות, לאכול ולטעום מתוקים (כמובן!).
על כן, החלטתי להקדיש פוסט לעיר האהובה והרחוקה שלי.
פריז היא עיר קסומה ומיוחדת, לא רק לחובבי הפטיסרי (אבל בעיקר להם) ולכן הפוסט הזה לא ידרג את הפטיסרי בהן עליכם לבקר, אלא מגוון של אתרים ובילויים שאני ממליצה להם.
את הפוסט כתבתי לאחר עשרה חודשים של חיים בעיר כסטודנטית לפטיסרי ובחורה צעירה עובדת.
יתכן ותחומי העניין שלי לא יתאמו את של כל הקוראים, אך השתדלתי להציע מגוון אפשרויות.
חלק מהיופי בעיר הזו (ובכל טיול) הוא להיפתח גם לחוויות שלא ניסינו, ולבקר במקומות שבאופן טבעי לא בהכרח מושכים אותנו.
פריז גילתה לי עולם רחב ועשיר של תרבות ושל יופי, של ארכיטקטורה מדהימה, של טעמים עמוקים וצבעים יפהפיים; של אנשים מעניינים, של היסטוריה מרתקת ובעיקר של הרבה שקט, מקום לביטוי עצמי והנאה.
אין מספיק מילים בעולם לתאר את געגועיי לפריז שלי, ואני מפצירה לכל מי שעוד לא ביקר בה- לקום ולעשות זאת (בין אם לפי המלצתי ובין אם לא).
הערות מקדימות:
* סדר ההמלצות הוא אקראי בהחלט ולא נועד לדרגן לפי חשיבות.
* המלצות נוספות (בעיקר על פטיסרי) ניתן למצוא ב"אינדקס פריז" בבלוג, או לפנות אליי!
* כל התמונות בפוסט, לרבות של האתרים השונים הן שלי ועל כן אבקש שלא יעשה בהן שימוש ללא אישורי בכתב. תודות :)
1. פייר ארמה (Pierre Hermé)
תקראו לי משוחדת, תקראו לי משוגעת פטיסרי או גרופית שלו- בשורה התחתונה, ולמרות שהדגשתי שלסדר פה אין חשיבות, אצל פייר ארמה חייבים לבקר.
בסופו של דבר, זה עדין בלוג מתוקים, והסיבה שפייר מופיע ברשימה בנפרד (בעוד פטיסרי אחרות יופיעו כקטגוריה) היא פשוט הייחוד שלו והעובדה שלטעמי באמת אסור לוותר עליו.
מדובר בקונדיטור הראשון בעולם, שביקור באחת החנויות שלו ידהים אתכם, גם אם אינכם חובבי פטיסרי. היופי, הדיוק, הצבעים והטעמים יבלבלו וירשימו כל מבקר.
הייחוד שלו הוא בשילובי הטעמים שהוא יוצר, בעודו מסתובב בעולם ומגלה חומרי גלם חדשים. לאחר מכן הוא עומל במעבדתו על שילובם בקינוחים שונים וחיבורם לטעמים אחרים- ויוצר קינוחים שהם תאווה לעיניים והנאה צרופה לבלוטות הטעם.
על פייר עצמו, וכיצד הגיע למעמד של הקונדיטור המוביל בעולם- תוכלו לקרוא כאן וגם כאן.
המלצה: למרות התור שאתם עלולים להיתקל בו, נצלו את חביבות הצוות ועצרו לשאול על הקינוחים. שימו לב מה הקולקציה (ה"פטיש" כפי שפייר קורא להן) הנוכחית ובחרו לכם קינוח ממנה, גם אם שילוב הטעמים מעט מרתיע בתחילה.
אל תוותרו על: קרואסון האיספהן (כדאי לבוא לא יאוחר מ-12:00-13:00), טארט הוניל האינסופי, הדו-מיל פיי, המונטבלו (בעונת התותים/פטל) ועל לפחות שניים-שלושה מקרונים (אני אהבתי מאוד את המוגדור, פיסטוק-פטל ווניל-שמן זית). בקיץ, אני מאוד ממליצה לטעום מה"מיס גלה גלה"- מעין קסטה המורכבת משתי עוגיות מקרון וגלידה אלוהית ביניהן.
ובעצם, כנראה שאצל פייר לא תטעו. פשוט תלכו.
אם תרצו לקרוא עוד על "מאחורי הקלעים" אצל פייר, תוכלו למצוא בבלוג פוסטים קודמים על תקופת הסטאז' שלי אצלו.
חשוב חשוב: לפייר מספר חנויות בפריז, אך רק השתיים שכתובותיהן מופיעות כאן, מוכרות את עוגות הויטרינה. באחרות תוכלו למצוא את השוקולדים, המקרונים, עוגות ארוזות ועוד שלל פטיפורים,עוגיות וריבות (אותן ניתן למצוא גם בשתי החנויות הראשיות).
כתובת: 185 Rue de Vaugirard (מטרו: Vaugirard), רובע 15.
72 Rue Bonaparte (מטרו: Saint Sulpice), רובע 6.
2. שוק הילדים האדומים
ובכן, אני רואה בשאלה הזו מוצדקת מאוד, שכן יש בעיר כל כך הרבה לראות ולעשות, שאני באמת ממליצה לא לבזבז זמן יקר בחיפוש אחר מסעדות (ולבסוף נפילה ל"מלכודות תיירים", בעיקר באיזורים המרכזיים של העיר).
שוק הילדים האדומים הוא מקום אידיאלי "לקפוץ" אליו באמצע היום ולהתענג על אוכל טוב במחירים שפויים. הופתעתי לגלות שאפילו לא כל הפריזאיים מכירים אותו, ואני מבטיחה לכם שלא מדובר במקום תיירותי וגדוש במבקרים עד אפס מקום.
השוק הקטן, שהוא השוק המקורה הותיק בפריז מרכז דוכני אוכל מוכן מכל העולם: איטליה, ברזיל, יפן, לבנון ועוד. החביב עליי הוא הדוכן המרוקאי, בו תוכלו לשלם מחיר של 9-11 יורו (לא יקר כלל בפריז) ולקבל מנה נדיבה של מה שתבחרו. האפשרויות כולן מריחות ונראות נפלא: טאג'ינים שונים, תבשילי עוף או בשר, פסטייה ועוד ועוד. אם תרצו, תוכלו גם לקבל קנקן נדיב של תה נענע מעולה תמורת תשלום סמלי. בקיצור- נהדר.
בשל מיקומו המרכזי של השוק, ניתן לשלבו באחד הימים בו מבקרים במארה, במוזיאונים או באיזורי הקניות למיניהם (כמו רחוב ריבולי וההוטל דה-ויל).
כתובת: 39 Rue de Bretagne (מטרו: Filles du calvaire), רובע 3.
* העיר עמוסה בשווקים מכל הסוגים, וזוהי סצנה מרתקת שכדאי להכיר. לעירייה מידע מעולה באתר שלה, הוא ספציפי לעניין השווקים ומרכז שעות פתיחה ומה מוכרים בכל שוק--> בקישור הזה.
3. מרכז פומפידו (Centre Pompidou)
מרכז פומפידו, הממוקם ממש בלב האיזור התוסס של פריז, משמש כמוזיאון לאמנות מודרנית וכן ספריה ציבורית. בתור מי שאינה מבינה גדולה באמנות, אך אוהבת מאוד אמנות מודרנית, חזרתי אליו מספר פעמים במהלך מגוריי בפריז. התערוכות הקבועות והמתחלפות מרתקות ומהנות מאוד, ויתאימו לכל גיל.
מחיר כרטיס הכניסה נע בין 10-16 יורו (בהתאם לגיל והנחות שונות) וכיוון שתוכלו לבלות במקום חצי יום עד יום שלם (וגם יותר), הוא בהחלט שווה את התשלום.
אני ממליצה לבדוק מבעוד מועד באתר המרכז מה התערוכות המוצגות, כדי להחליט כמה זמן תרצו להקדיש למקום. גם אם אינכם מבקרים בתוך המוזיאון, אל תפסחו על הגעה למקום, התרשמות מהבניין המעניין, הכיכר התוססת והצבעונית (בה גם גן פסלים עם בריכות ומזרקות) ולגימת קפה באחד מבתי הקפה היקרים והשיקיים באיזור :)
שוב, בשל מיקומו, ניתן לשלבו ביום אותו אתם מתכננים גם כך במרכז העיר ואיזור המארה או ריבולי/הוטל דה ויל.
בימי רביעי ושבת המוזיאון פתוח עד השעה 22:00 ויכול להיות בילוי לא-שגרתי לשעות הערב. ביום הראשון הראשון לכל חודש, המוזיאון פתוח למבקרים ללא תשלום, יחד עם מוזיאונים רבים נוספים בעיר.
כתובת: Place Georges Pompidou, 75004, Paris , מטרו: Rambuteau, רובע 4.
4. טיול לאורך הסן באיזור הלובר, האורסיי וגני טולרי
אם תשאלו אותי, הדבר הכי כיף לעשות בפריז הוא פשוט לקחת מפה ולהתחיל לשוטט ברגל. בלי יותר מדיי תכנון מקדים, שימוש בתחבורה ציבורית או קביעת לו"ז.
ובאופן יותר ספציפי: הגעה לאיזור מוזיאון אורסיי, הלובר (הצד השני של הנהר), גני טולרי. פשוט בחרו לכם תחנת מטרו באיזור, רדו התחילו לשוטט. בשעות אחה"צ ולקראת סופי שבוע תוכלו להנות גם מאווירה מיוחדת עוד יותר.
ממש מול מוזיאון אורסיי ישנו רציף מתוק ורחב על המים, בו עוצרים תיירים ומבקרים רבים למנוחה קלה והשקפה על הנהר.
תוכלו להמשיך מהאיזור גם לרובע הלטיני, לאיים ולסן-ז'רמן.
המלצה בתוך המלצה: מהגדה השמאלית, חצו לגני טולרי ובלו שם חצי שעה- שעה. אם מזג האוויר נוח, כיף מאוד לקחת כיסא ולהירגע לצד אחת המזרקות, על הדשא או בשיטוט בגן היפהפה.
אגב, קרוב מאוד ליציאה מהגן לכיוון רחוב ריבולי Rivoli נמצא הפטיסרי ובית הקפה היוקרתי והמעולה אנג'לינה (Angelina), בו תוכלו לטעום שוקולה-שו מהטובים בפריז ולהתפנק באחד מהקינוחים המעולים במקום.
5. תעלת סן-מרטין (Canal Saint-Martin)
ניתן להגיע אליה במספר דרכים, אך האיזור החביב עליי הוא זה הקרוב לתחנת המטרו Jaures. התעלה, שאורכה 4.5 קילומטרים, היא איזור יפהפה ולא תיירותי כלל, בו ניתן לטייל ברוגע לאורך הנהר. בחלקיה השונים ניתן למצוא איזורי בוטיקים וחנויות מעניינות (מעט רחוקים מהמים ולא ממש על הנהר), רציפים רחבים ונעימים לפיקניק או מנוחה, איזורי מסעדות ועוד.
בימי סוף השבוע התעלה מלאה בצעירים, מה שבהחלט יכול להיות חוויה כביקור והרגשה של חיי האיזור האותנטיים, אך אם אתם חפצים בזמן רגוע יותר, הגיעו ביום חול.
6. פיקניק לילי ב-Champ de mars וביקור באייפל
על אף הניסיון לעשות את הפוסט הזה תיירותי-כמה-שפחות, על האייפל הרי אי אפשר לוותר, ובצדק. המגדל הזה, שאפשר להתווכח על התאמתו לנוף הפריזאי, הוא פשוט אחד המונומנטים המרשימים שיצא לי לראות. גם האיזור שסביבו יפהפה והביקור כולו חוויתי.
לא, בכלל לא צריך לעלות עליו (אני מודה שמעולם לא עליתי), אבל אני בטוחה שזו חוויה בלתי נשכחת.
אני רוצה להמליץ לכם לחוות את האייפל קצת אחרת.
למרגלותיו, שוכן פארק גדול, ששמו Jardin du champ-de mars.
תכננו מראש בוקר של פיקניק בפארק, או יותר טוב- ערב! בקבוק יין, באגט, גבינות, פירות ואיזו עוגה מפטיסרי טובה יהפכו את הערב שלכם לבלתי נשכח.
התמקמו במקום עם נוף לאייפל, וכנראה שתזכו לראות את אורותיו נדלקים ואף מנצנצים במהלך הערב. אל תשכחו להצטייד בשמיכה ומשהו ארוך למקרה ויהיה קריר.
אם הגעתם לפריז בחורף ולא הצלחתם לדוג לכם יום יפה, אל תוותרו על ביקור באייפל וצילום כמו שאר התיירים. יש דברים שלא מדלגים עליהם :)
7. פטיסרי
פריז היא בירת הפטיסרי וגם מי שאינו חובב גדול של התחום יבחין בכך. המאפיות והקונדיטוריות נמצאות בכל פינה, החל מהפשוטות שבהן ועד למפונפנות- יש כאן הכל!
אמנם לפייר ארמה הקדשתי המלצה נפרדת, אך ישנם מקומות רבים ומעולים נוספים שכדאי להציץ בהם ולטעום (לפחות בחלקם).
לפי טעמכם האישי, בחרו שניים-שלושה מקומות מתוך הרשימה הבאה, ותכננו ביקור קצר בהם במהלך אחד מימי הביקור שלכם. לטעמי כולם מעולים וכל מקום מיוחד בדרכו שלו. אל תתקבעו רק להמלצות שלי והעיזו להיכנס למאפיות (Boulangerie) והקונדיטוריות (Patisserie) ברחבי העיר, לטעום ולגלות מקומות חדשים. ואם אהבתם מקום מסויים, חדש או מוכר- עדנו אותי!
על כל מקום בהרחבה תוכלו לקרוא בקישור שלו:
Pain de sucre
L'eclair de Genie
La duree
Carl Marletti
Arnaud Larher
Les fees Patissieres
ועוד ועוד ועוד...
* חשוב:
רוב הפטיסרי אינם כוללים מקומות ישיבה ועובדים במתכונת של לקנות וללכת. אני ממליצה לבדוק במפה מה הפארק או הכיכר הקרובים ולשבת לטעום ממה שרכשתם בניחותא. בכל המקומות המוכרים ישמחו לציידכם בכפיות ומפיות :)
8. רחוב ריבולי (Rivoli) והוטל דה ויל (Hotel de ville)
רחוב ריבולי הוא אולי המפורסם בפריז אחרי שדרות האליזה.
מדובר ברחוב ארוך מאוד שהיום כולל בעיקר חנויות רבות (מאוד). זהו איזור מעולה לשופינג מכל הסוגים. תוכלו למצוא כאן את כל המותגים המפורסמים והמובילים. בקצהו האחד של הרחוב תוכלו למצוא את גני טולרי וכיכר קונקורד, בהמשכו מוזיאון הלובר ולקראת סופו את ההוטל-דה-ויל- מבנה העירייה.
מבנה זה מרשים מאוד וכדאי לעצור להסתובב בכיכר היפהפייה שמחוץ לו.
כדאי לבדוק, כמעט תמיד ישנה במקום תערוכה מתחלפת ללא תשלום, ומדובר בתערוכות טובות. בחורף, ישנו כאן משטח החלקה על הקרח ובמהלך האביב והקיץ מתקיימים כאן אירועים שונים.
לא פעם ביליתי בכיכר אחה"צ עם ספר או מוזיקה טובה. זהו מקום מעולה למנוחה בלב העניינים, וניתן לקבל כאן הרגשה של פריז התיירותית במלוא עצמתה. שוב, הגעה בסופי שבוע או תקופות חג תהפוך את הביקור לנעים פחות.
בתקופה שלפני חג המולד ובמהלכו עמוס כאן מאוד.
גם אם אינכם חובבי קניות, אפשר בהחלט לבלות כמה שעות בשיטוט ברחוב ועצירה באתרים המפורסמים.
9. שדרות האליזה ו(בעיקר) שער הניצחון
לא ארחיב כאן יותר מדיי, שכן כולם מכירים את השאנז-אליזה ואני בטוחה שמעטים יוותרו על ביקור כאן. אני אישית לא מצאתי עניין רב בשדרה זו, על אף גודלה ויופייה. מלבד שופינג, אין כאן הרבה מה לעשות. עם זאת, זוהי אחת הדרכים הטובות להכיר את פריז ולהגיע לשער הניצחון.
את השער המרשים הזה אני אוהבת מאוד, כך שגם אם רק כדי להגיע אליו- ההליכה המייגעת בין הקונים בשדרות- משתלמת.
על השאנז-אליזה תוכלו למצוא סניף גדול ומרשים של Laduree.
10. הרובע התשיעי ואיזור Rue des Martyrs
רוב האנשים שהמלצתי להם על האיזור, לא קראו עליו בשום מדריך.
מעטים מהם נשמעו להמלצתי ובאמת ביקרו שם, ומי שעשה זאת חזר מרוצה.
מדובר באיזור לא מתוייר מדיי- למרגלות המונמארט המוכר והמתוייר מאוד- שהוא לטעמי היום אחד האיזורים בהם ניתן לראות את פריז העכשווית והמקומית.
יש כאן שלל ברים מלאים בצעירים, מסעדות מכל הסוגים, חנויות מדליקות ובתי קפה מתוקים. הקונדיטוריות כאן חדשניות ומעניינות מאוד.
אני הכי אוהבת להגיע לאיזור דרך תחנת מטרו Notre damn de-lorette.
אם אתם מבקרים במונמארט (כדאי!), ניתן בהחלט לשלב את הביקור באיזור באותו היום.
11. פארקים- לא רק גני לוקסמבורג
בתור צפונית, חובבת טבע וספורט, חיפשתי בפריז פינות ירוקות ורחבות ידיים. בין אם לזמן רגיעה וקריאת ספר, בילוי עם חברים או לספורט.
מסתבר, שבעיר קיימים לא מעט פארקים, לא כולם מוכרים כמו הגדולים שבהם.
הראשונים והמוכרים הם כמובן גני לוקסמבורג והטולרי.
ללוקסמבורג אני ממליצה מאוד להגיע ללא קשר, כאתר תיירותי "חובה". אלה גנים ענקיים ויפהפיים, הקרובים מאוד לשורה של פטיסרי מעולים, וניתן לרכוש את המתוקים ולהגיע לשבת בגן (פייר ארמה, ארנו להרר, אאוקי סדהרו, ז'ראר מולו ועוד).
את הגן של מוזיאון רודן גיליתי רק לקראת החזרה לארץ, ואני עצובה על כך, שכן הוא יפהפה ומלא בפסלים של האמן המרתק הזה. הכניסה לשם תעלה לכם 2 יורו, שכדאי לשלם.
שני גנים /פארקים נוספים שאני אוהבת מאוד הם Montsouris ברובע ה-14 ו-Monsceau ברובע השביעי. אין ממש סיבה להגיע אליהם במיוחד, אך אם אתם לנים באיזור, מחפשים מקום לספורט או שוהים בעיר תקופה ארוכה, שווה מאוד להכירם.
זהו, כאן סיימתי את המלצותיי הרשמיות, וכמובן שיש עוד הרבה שהיריעה (גם האינטרנטית) קצרה מלהכיל.
לכל שאלה נוספת אתם יותר ממוזמנים לכתוב לי באופן אישי, בתגובות לפוסט, דרך המייל או עמוד הפייסבוק.
קישורים למדריכי פריז נוספים:
המדריך של מאיה מ"בצק אלים", חלק 1 וחלק 2.
המדריך של אפרת מ"אז מה את עושה כל היום".
הפוסט הקורע של מורקייק, חלק 1 וחלק 2.
פוסט ה(לא רק) פטיסרי המעולה של נטלי.
את המתכון הפעם בחרתם בעצמכם, והפעם אני גאה בכם מאוד.
את הגאלט הזה הכנתי משילוב של שני מתכונים מ"הספר המתוק" (והמעולה) של נטלי ואפרת.
כל הקרדיט על הצלחתו הוא לשתי הבננות המוכשרות האלה, אני כאן רק כדי להעביר את זה הלאה.
הוא ידרוש מכם למצוא בשוק או בסופר את שאריות הנקטרינות האחרונות לעונה הזו, ואם לא- לבחור כל פרי אחר: תפוחים, אגסים, שזיפים ועוד.
עקב העומס בעבודה החדשה, אני לא יכולה להבטיח מה תהיה תדירות הפרסום בתקופה הקרובה.
אני רק ארמוז שממש בקרוב אני נפגשת עם חברה מהקורדון בלו, ואנחנו מכינות לכם פוסט חורפי ויפהפה, עם מתכון מפתיע וטעים-טעים.
ודבר אחרון:
חברה מאוד מיוחדת, אהובה ותומכת שלי, חוגגת היום יום הולדת. רמז: בשנה שעברה הכנתי לה את זה...
היא אחד האנשים שדחפו אותי ליציאה ללימודים גם כשפחדתי והתלבטתי, לשינוי הכיוון בחיים ובאופן כללי תמיד הייתה אשת שיחה, כתובת להתייעצות ודילמה, וחברה יוצאת מן הכלל. אני מאחלת לה שכל הטוב שבחייה יישאר ואף יגדל, ושהעולם יגמול לה חזרה על כל מה שהיא מעניקה לסביבה שלה (ואפילו רק לי). אוהבת אותך מאוד!
יאללה, מתכון.
גאלט נקטרינות עם קרם שקדים/ שני גאלטים בקוטר 18-20 ס"מ
(מבוסס על שני מתכונים מתוך "הספר המתוק" של נטלי לוין ואפרת ליכטנשטט)
מצרכים:
לבצק פריך:
150 גרם קמח (כוס+כף)
80 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
50 גרם סוכר לבן (רבע כוס)
1/2 כפית תמצית וניל
קורט מלח
חלמון אחד
1-2 כפות מים
לקרם שקדים:
25 גרם שקדים שלמים, טבעיים או מולבנים (אני השתמשתי בטבעיים)
20 גרם סוכר (2 כפות)
25 גרם חמאה, קרה וחתוכה לקוביות
1 כף קמח
בערך כף חלבון (שנשאר מהחלמון של הבצק)
לנקטרינות:
3-4 נקטרינות גדולות
50 גרם סוכר (רבע כוס)
2-3 כפות מיץ לימון
בנוסף:
ביצה טרופה, להברשה
2 כפות סוכר דמררה
לקישוט (אופציונלי):
2 כפות ריבת משמש (או ריבה בהירה וחלקה אחרת) מדוללת בכף מים רותחים
אבקת סוכר
שקדים קצוצים
אופן ההכנה:
בצק פריך:
1. מניחים במעבד מזון (בעל להב פלדה): קמח, חמאה, סוכר, וניל ומל ומעבדים מעט לתערובת פירורית.
2.מוסיפים את החלמון ומעבדים רק עד שהתערובת מתאספת לגושי בצק. במידת הצורך, אם לא מתאחד, מוסיפים את המים ומעבדים שוב (אני הוספתי כף).
3. מאחדים את גושי הבצק, משטחים לדסקית ושומרים עטוף בניילון נצמד, במקרר, בין חצי שעה לשעה.
קרם שקדים:
1. באותו מעבד מזון, מעבדים יחד את כל חומרי הקרם לעיסה אחידה. לא מדובר בקרם נוזלי והוא מזכיר משחה או עיסה דביקה וזה בסדר.
2. שומרים בצד עד לשימוש, במז"א חם כדאי במקרר.
נקטרינות:
1. חותכים כל נקטרינה לפרוסות דקות (אין צורך לקלף) ומניחים בקערה.
2. מערבבים את הנקטרינות עם הסוכר ומיץ הלימון כך שהן יצופו היטב.
הרכבה:
1. מקמחים משטח עבודה, מחלקים את הבצק לשני חלקים ומרדדים כל אחד מהם לעלה בעובי 2-3 מ"מ. קורצים מכל עלה עיגול בקוטר 22-23 ס"מ. אני ממליצה להעביר את עיגולי הבצק לתבניות מרופדות בנייר אפייה בשלב זה. לאחר מכן יהיה קשה יותר להזיז את כל העסק.
2. במרכז כל עיגול מניחים חצי מקרם השקדים ומורחים בעדינות במרית או בפלטה, משאירים שוליים של 3-4 ס"מ לקיפול.
3. מסדרים מעל הקרם את פרוסות הנקטרינה בצורת מניפה, אך משאירים את השוליים.אני סדרתי שתי שכבות נקטרינה בשתי מניפות- פנימית וחיצונית.
4. מקפלים את שולי הבצק על הנקטרינות ליצירת דופן הגאלט.
5. מצננים את הגאלטים כחצי שעה במקפיא. בינתיים, מחממים תנור ל- 170 מעלות.
6. מוציאים מהמקפיא, מברישים את שולי הגאלט בביצה טרופה ומפזרים סוכר דמררה. אני פיזרתי את השקדים הקצוצים בשלב זה במרכז הגאלט, אך ניתן לעשות זאת גם לאחר האפייה.
7. אופים את הגאלטים כחצי שעה- 35 דקות, עד שהבצק מזהיב והנקטרינות מתרככות מעט.
8. מצננים בטמפ' החדר ומברישים את הנקטרינות בריבת המשמש.
9. אם רוצים, מפזרים כעת את השקדים הקצוצים ומפדרים אבקת סוכר על שולי הגאלט.
הערות:
1. ניתן לשנות את גודל הגאלט- לאפות אחד גדול או שלושה קטנים יותר. אופן חלוקת הקרם והפירות וכן זמן האפייה ישתנו בהתאם.
2. ניתן להשתמש בפירות אחרים לפי טעמכם: תפוחים, אגסים, שזיפים, משמשים, אפרסקים ועוד.
2. ניתן לגוון גם בסוג הקרם ופשוט להחליף את השקדים לאגוז אחר, וכן להוסיף תבלינים כמו קינמון, ציפורן וכו'.
על כן, החלטתי להקדיש פוסט לעיר האהובה והרחוקה שלי.
פריז היא עיר קסומה ומיוחדת, לא רק לחובבי הפטיסרי (אבל בעיקר להם) ולכן הפוסט הזה לא ידרג את הפטיסרי בהן עליכם לבקר, אלא מגוון של אתרים ובילויים שאני ממליצה להם.
את הפוסט כתבתי לאחר עשרה חודשים של חיים בעיר כסטודנטית לפטיסרי ובחורה צעירה עובדת.
יתכן ותחומי העניין שלי לא יתאמו את של כל הקוראים, אך השתדלתי להציע מגוון אפשרויות.
חלק מהיופי בעיר הזו (ובכל טיול) הוא להיפתח גם לחוויות שלא ניסינו, ולבקר במקומות שבאופן טבעי לא בהכרח מושכים אותנו.
פריז גילתה לי עולם רחב ועשיר של תרבות ושל יופי, של ארכיטקטורה מדהימה, של טעמים עמוקים וצבעים יפהפיים; של אנשים מעניינים, של היסטוריה מרתקת ובעיקר של הרבה שקט, מקום לביטוי עצמי והנאה.
אין מספיק מילים בעולם לתאר את געגועיי לפריז שלי, ואני מפצירה לכל מי שעוד לא ביקר בה- לקום ולעשות זאת (בין אם לפי המלצתי ובין אם לא).
הערות מקדימות:
* סדר ההמלצות הוא אקראי בהחלט ולא נועד לדרגן לפי חשיבות.
* המלצות נוספות (בעיקר על פטיסרי) ניתן למצוא ב"אינדקס פריז" בבלוג, או לפנות אליי!
* כל התמונות בפוסט, לרבות של האתרים השונים הן שלי ועל כן אבקש שלא יעשה בהן שימוש ללא אישורי בכתב. תודות :)
1. פייר ארמה (Pierre Hermé)
תקראו לי משוחדת, תקראו לי משוגעת פטיסרי או גרופית שלו- בשורה התחתונה, ולמרות שהדגשתי שלסדר פה אין חשיבות, אצל פייר ארמה חייבים לבקר.
בסופו של דבר, זה עדין בלוג מתוקים, והסיבה שפייר מופיע ברשימה בנפרד (בעוד פטיסרי אחרות יופיעו כקטגוריה) היא פשוט הייחוד שלו והעובדה שלטעמי באמת אסור לוותר עליו.
מדובר בקונדיטור הראשון בעולם, שביקור באחת החנויות שלו ידהים אתכם, גם אם אינכם חובבי פטיסרי. היופי, הדיוק, הצבעים והטעמים יבלבלו וירשימו כל מבקר.
הייחוד שלו הוא בשילובי הטעמים שהוא יוצר, בעודו מסתובב בעולם ומגלה חומרי גלם חדשים. לאחר מכן הוא עומל במעבדתו על שילובם בקינוחים שונים וחיבורם לטעמים אחרים- ויוצר קינוחים שהם תאווה לעיניים והנאה צרופה לבלוטות הטעם.
על פייר עצמו, וכיצד הגיע למעמד של הקונדיטור המוביל בעולם- תוכלו לקרוא כאן וגם כאן.
המלצה: למרות התור שאתם עלולים להיתקל בו, נצלו את חביבות הצוות ועצרו לשאול על הקינוחים. שימו לב מה הקולקציה (ה"פטיש" כפי שפייר קורא להן) הנוכחית ובחרו לכם קינוח ממנה, גם אם שילוב הטעמים מעט מרתיע בתחילה.
אל תוותרו על: קרואסון האיספהן (כדאי לבוא לא יאוחר מ-12:00-13:00), טארט הוניל האינסופי, הדו-מיל פיי, המונטבלו (בעונת התותים/פטל) ועל לפחות שניים-שלושה מקרונים (אני אהבתי מאוד את המוגדור, פיסטוק-פטל ווניל-שמן זית). בקיץ, אני מאוד ממליצה לטעום מה"מיס גלה גלה"- מעין קסטה המורכבת משתי עוגיות מקרון וגלידה אלוהית ביניהן.
ובעצם, כנראה שאצל פייר לא תטעו. פשוט תלכו.
אם תרצו לקרוא עוד על "מאחורי הקלעים" אצל פייר, תוכלו למצוא בבלוג פוסטים קודמים על תקופת הסטאז' שלי אצלו.
חשוב חשוב: לפייר מספר חנויות בפריז, אך רק השתיים שכתובותיהן מופיעות כאן, מוכרות את עוגות הויטרינה. באחרות תוכלו למצוא את השוקולדים, המקרונים, עוגות ארוזות ועוד שלל פטיפורים,עוגיות וריבות (אותן ניתן למצוא גם בשתי החנויות הראשיות).
כתובת: 185 Rue de Vaugirard (מטרו: Vaugirard), רובע 15.
72 Rue Bonaparte (מטרו: Saint Sulpice), רובע 6.
2. שוק הילדים האדומים
(Marché des Enfants Rouges)
שאלה שחוזרת על עצמה בפניות אליי היא מה לאכול בפריז? הכוונה היא לאוכל ממש, לא קינוחים, מקרונים או שוקולדים.ובכן, אני רואה בשאלה הזו מוצדקת מאוד, שכן יש בעיר כל כך הרבה לראות ולעשות, שאני באמת ממליצה לא לבזבז זמן יקר בחיפוש אחר מסעדות (ולבסוף נפילה ל"מלכודות תיירים", בעיקר באיזורים המרכזיים של העיר).
שוק הילדים האדומים הוא מקום אידיאלי "לקפוץ" אליו באמצע היום ולהתענג על אוכל טוב במחירים שפויים. הופתעתי לגלות שאפילו לא כל הפריזאיים מכירים אותו, ואני מבטיחה לכם שלא מדובר במקום תיירותי וגדוש במבקרים עד אפס מקום.
השוק הקטן, שהוא השוק המקורה הותיק בפריז מרכז דוכני אוכל מוכן מכל העולם: איטליה, ברזיל, יפן, לבנון ועוד. החביב עליי הוא הדוכן המרוקאי, בו תוכלו לשלם מחיר של 9-11 יורו (לא יקר כלל בפריז) ולקבל מנה נדיבה של מה שתבחרו. האפשרויות כולן מריחות ונראות נפלא: טאג'ינים שונים, תבשילי עוף או בשר, פסטייה ועוד ועוד. אם תרצו, תוכלו גם לקבל קנקן נדיב של תה נענע מעולה תמורת תשלום סמלי. בקיצור- נהדר.
בשל מיקומו המרכזי של השוק, ניתן לשלבו באחד הימים בו מבקרים במארה, במוזיאונים או באיזורי הקניות למיניהם (כמו רחוב ריבולי וההוטל דה-ויל).
כתובת: 39 Rue de Bretagne (מטרו: Filles du calvaire), רובע 3.
* העיר עמוסה בשווקים מכל הסוגים, וזוהי סצנה מרתקת שכדאי להכיר. לעירייה מידע מעולה באתר שלה, הוא ספציפי לעניין השווקים ומרכז שעות פתיחה ומה מוכרים בכל שוק--> בקישור הזה.
3. מרכז פומפידו (Centre Pompidou)
מרכז פומפידו, הממוקם ממש בלב האיזור התוסס של פריז, משמש כמוזיאון לאמנות מודרנית וכן ספריה ציבורית. בתור מי שאינה מבינה גדולה באמנות, אך אוהבת מאוד אמנות מודרנית, חזרתי אליו מספר פעמים במהלך מגוריי בפריז. התערוכות הקבועות והמתחלפות מרתקות ומהנות מאוד, ויתאימו לכל גיל.
מחיר כרטיס הכניסה נע בין 10-16 יורו (בהתאם לגיל והנחות שונות) וכיוון שתוכלו לבלות במקום חצי יום עד יום שלם (וגם יותר), הוא בהחלט שווה את התשלום.
אני ממליצה לבדוק מבעוד מועד באתר המרכז מה התערוכות המוצגות, כדי להחליט כמה זמן תרצו להקדיש למקום. גם אם אינכם מבקרים בתוך המוזיאון, אל תפסחו על הגעה למקום, התרשמות מהבניין המעניין, הכיכר התוססת והצבעונית (בה גם גן פסלים עם בריכות ומזרקות) ולגימת קפה באחד מבתי הקפה היקרים והשיקיים באיזור :)
שוב, בשל מיקומו, ניתן לשלבו ביום אותו אתם מתכננים גם כך במרכז העיר ואיזור המארה או ריבולי/הוטל דה ויל.
בימי רביעי ושבת המוזיאון פתוח עד השעה 22:00 ויכול להיות בילוי לא-שגרתי לשעות הערב. ביום הראשון הראשון לכל חודש, המוזיאון פתוח למבקרים ללא תשלום, יחד עם מוזיאונים רבים נוספים בעיר.
כתובת: Place Georges Pompidou, 75004, Paris , מטרו: Rambuteau, רובע 4.
 |
| בכיכר פומפידו, בזמן ביקורו של אבא. |
4. טיול לאורך הסן באיזור הלובר, האורסיי וגני טולרי
אם תשאלו אותי, הדבר הכי כיף לעשות בפריז הוא פשוט לקחת מפה ולהתחיל לשוטט ברגל. בלי יותר מדיי תכנון מקדים, שימוש בתחבורה ציבורית או קביעת לו"ז.
ובאופן יותר ספציפי: הגעה לאיזור מוזיאון אורסיי, הלובר (הצד השני של הנהר), גני טולרי. פשוט בחרו לכם תחנת מטרו באיזור, רדו התחילו לשוטט. בשעות אחה"צ ולקראת סופי שבוע תוכלו להנות גם מאווירה מיוחדת עוד יותר.
ממש מול מוזיאון אורסיי ישנו רציף מתוק ורחב על המים, בו עוצרים תיירים ומבקרים רבים למנוחה קלה והשקפה על הנהר.
תוכלו להמשיך מהאיזור גם לרובע הלטיני, לאיים ולסן-ז'רמן.
המלצה בתוך המלצה: מהגדה השמאלית, חצו לגני טולרי ובלו שם חצי שעה- שעה. אם מזג האוויר נוח, כיף מאוד לקחת כיסא ולהירגע לצד אחת המזרקות, על הדשא או בשיטוט בגן היפהפה.
אגב, קרוב מאוד ליציאה מהגן לכיוון רחוב ריבולי Rivoli נמצא הפטיסרי ובית הקפה היוקרתי והמעולה אנג'לינה (Angelina), בו תוכלו לטעום שוקולה-שו מהטובים בפריז ולהתפנק באחד מהקינוחים המעולים במקום.
 |
| גני טולרי |
5. תעלת סן-מרטין (Canal Saint-Martin)
ניתן להגיע אליה במספר דרכים, אך האיזור החביב עליי הוא זה הקרוב לתחנת המטרו Jaures. התעלה, שאורכה 4.5 קילומטרים, היא איזור יפהפה ולא תיירותי כלל, בו ניתן לטייל ברוגע לאורך הנהר. בחלקיה השונים ניתן למצוא איזורי בוטיקים וחנויות מעניינות (מעט רחוקים מהמים ולא ממש על הנהר), רציפים רחבים ונעימים לפיקניק או מנוחה, איזורי מסעדות ועוד.
בימי סוף השבוע התעלה מלאה בצעירים, מה שבהחלט יכול להיות חוויה כביקור והרגשה של חיי האיזור האותנטיים, אך אם אתם חפצים בזמן רגוע יותר, הגיעו ביום חול.
6. פיקניק לילי ב-Champ de mars וביקור באייפל
על אף הניסיון לעשות את הפוסט הזה תיירותי-כמה-שפחות, על האייפל הרי אי אפשר לוותר, ובצדק. המגדל הזה, שאפשר להתווכח על התאמתו לנוף הפריזאי, הוא פשוט אחד המונומנטים המרשימים שיצא לי לראות. גם האיזור שסביבו יפהפה והביקור כולו חוויתי.
לא, בכלל לא צריך לעלות עליו (אני מודה שמעולם לא עליתי), אבל אני בטוחה שזו חוויה בלתי נשכחת.
אני רוצה להמליץ לכם לחוות את האייפל קצת אחרת.
למרגלותיו, שוכן פארק גדול, ששמו Jardin du champ-de mars.
תכננו מראש בוקר של פיקניק בפארק, או יותר טוב- ערב! בקבוק יין, באגט, גבינות, פירות ואיזו עוגה מפטיסרי טובה יהפכו את הערב שלכם לבלתי נשכח.
התמקמו במקום עם נוף לאייפל, וכנראה שתזכו לראות את אורותיו נדלקים ואף מנצנצים במהלך הערב. אל תשכחו להצטייד בשמיכה ומשהו ארוך למקרה ויהיה קריר.
אם הגעתם לפריז בחורף ולא הצלחתם לדוג לכם יום יפה, אל תוותרו על ביקור באייפל וצילום כמו שאר התיירים. יש דברים שלא מדלגים עליהם :)
7. פטיסרי
פריז היא בירת הפטיסרי וגם מי שאינו חובב גדול של התחום יבחין בכך. המאפיות והקונדיטוריות נמצאות בכל פינה, החל מהפשוטות שבהן ועד למפונפנות- יש כאן הכל!
אמנם לפייר ארמה הקדשתי המלצה נפרדת, אך ישנם מקומות רבים ומעולים נוספים שכדאי להציץ בהם ולטעום (לפחות בחלקם).
לפי טעמכם האישי, בחרו שניים-שלושה מקומות מתוך הרשימה הבאה, ותכננו ביקור קצר בהם במהלך אחד מימי הביקור שלכם. לטעמי כולם מעולים וכל מקום מיוחד בדרכו שלו. אל תתקבעו רק להמלצות שלי והעיזו להיכנס למאפיות (Boulangerie) והקונדיטוריות (Patisserie) ברחבי העיר, לטעום ולגלות מקומות חדשים. ואם אהבתם מקום מסויים, חדש או מוכר- עדנו אותי!
על כל מקום בהרחבה תוכלו לקרוא בקישור שלו:
Pain de sucre
L'eclair de Genie
La duree
Carl Marletti
Arnaud Larher
Les fees Patissieres
ועוד ועוד ועוד...
* חשוב:
רוב הפטיסרי אינם כוללים מקומות ישיבה ועובדים במתכונת של לקנות וללכת. אני ממליצה לבדוק במפה מה הפארק או הכיכר הקרובים ולשבת לטעום ממה שרכשתם בניחותא. בכל המקומות המוכרים ישמחו לציידכם בכפיות ומפיות :)
8. רחוב ריבולי (Rivoli) והוטל דה ויל (Hotel de ville)
רחוב ריבולי הוא אולי המפורסם בפריז אחרי שדרות האליזה.
מדובר ברחוב ארוך מאוד שהיום כולל בעיקר חנויות רבות (מאוד). זהו איזור מעולה לשופינג מכל הסוגים. תוכלו למצוא כאן את כל המותגים המפורסמים והמובילים. בקצהו האחד של הרחוב תוכלו למצוא את גני טולרי וכיכר קונקורד, בהמשכו מוזיאון הלובר ולקראת סופו את ההוטל-דה-ויל- מבנה העירייה.
מבנה זה מרשים מאוד וכדאי לעצור להסתובב בכיכר היפהפייה שמחוץ לו.
כדאי לבדוק, כמעט תמיד ישנה במקום תערוכה מתחלפת ללא תשלום, ומדובר בתערוכות טובות. בחורף, ישנו כאן משטח החלקה על הקרח ובמהלך האביב והקיץ מתקיימים כאן אירועים שונים.
לא פעם ביליתי בכיכר אחה"צ עם ספר או מוזיקה טובה. זהו מקום מעולה למנוחה בלב העניינים, וניתן לקבל כאן הרגשה של פריז התיירותית במלוא עצמתה. שוב, הגעה בסופי שבוע או תקופות חג תהפוך את הביקור לנעים פחות.
בתקופה שלפני חג המולד ובמהלכו עמוס כאן מאוד.
גם אם אינכם חובבי קניות, אפשר בהחלט לבלות כמה שעות בשיטוט ברחוב ועצירה באתרים המפורסמים.
 |
| כיכר ההוטל דה ויל |
9. שדרות האליזה ו(בעיקר) שער הניצחון
לא ארחיב כאן יותר מדיי, שכן כולם מכירים את השאנז-אליזה ואני בטוחה שמעטים יוותרו על ביקור כאן. אני אישית לא מצאתי עניין רב בשדרה זו, על אף גודלה ויופייה. מלבד שופינג, אין כאן הרבה מה לעשות. עם זאת, זוהי אחת הדרכים הטובות להכיר את פריז ולהגיע לשער הניצחון.
את השער המרשים הזה אני אוהבת מאוד, כך שגם אם רק כדי להגיע אליו- ההליכה המייגעת בין הקונים בשדרות- משתלמת.
על השאנז-אליזה תוכלו למצוא סניף גדול ומרשים של Laduree.
10. הרובע התשיעי ואיזור Rue des Martyrs
רוב האנשים שהמלצתי להם על האיזור, לא קראו עליו בשום מדריך.
מעטים מהם נשמעו להמלצתי ובאמת ביקרו שם, ומי שעשה זאת חזר מרוצה.
מדובר באיזור לא מתוייר מדיי- למרגלות המונמארט המוכר והמתוייר מאוד- שהוא לטעמי היום אחד האיזורים בהם ניתן לראות את פריז העכשווית והמקומית.
יש כאן שלל ברים מלאים בצעירים, מסעדות מכל הסוגים, חנויות מדליקות ובתי קפה מתוקים. הקונדיטוריות כאן חדשניות ומעניינות מאוד.
אני הכי אוהבת להגיע לאיזור דרך תחנת מטרו Notre damn de-lorette.
אם אתם מבקרים במונמארט (כדאי!), ניתן בהחלט לשלב את הביקור באיזור באותו היום.
11. פארקים- לא רק גני לוקסמבורג
בתור צפונית, חובבת טבע וספורט, חיפשתי בפריז פינות ירוקות ורחבות ידיים. בין אם לזמן רגיעה וקריאת ספר, בילוי עם חברים או לספורט.
מסתבר, שבעיר קיימים לא מעט פארקים, לא כולם מוכרים כמו הגדולים שבהם.
הראשונים והמוכרים הם כמובן גני לוקסמבורג והטולרי.
ללוקסמבורג אני ממליצה מאוד להגיע ללא קשר, כאתר תיירותי "חובה". אלה גנים ענקיים ויפהפיים, הקרובים מאוד לשורה של פטיסרי מעולים, וניתן לרכוש את המתוקים ולהגיע לשבת בגן (פייר ארמה, ארנו להרר, אאוקי סדהרו, ז'ראר מולו ועוד).
את הגן של מוזיאון רודן גיליתי רק לקראת החזרה לארץ, ואני עצובה על כך, שכן הוא יפהפה ומלא בפסלים של האמן המרתק הזה. הכניסה לשם תעלה לכם 2 יורו, שכדאי לשלם.
שני גנים /פארקים נוספים שאני אוהבת מאוד הם Montsouris ברובע ה-14 ו-Monsceau ברובע השביעי. אין ממש סיבה להגיע אליהם במיוחד, אך אם אתם לנים באיזור, מחפשים מקום לספורט או שוהים בעיר תקופה ארוכה, שווה מאוד להכירם.
 |
| למעלה: פארק Montsouris, למטה: הגן במוזיאון רודן (Musee Rodin) |
זהו, כאן סיימתי את המלצותיי הרשמיות, וכמובן שיש עוד הרבה שהיריעה (גם האינטרנטית) קצרה מלהכיל.
לכל שאלה נוספת אתם יותר ממוזמנים לכתוב לי באופן אישי, בתגובות לפוסט, דרך המייל או עמוד הפייסבוק.
קישורים למדריכי פריז נוספים:
המדריך של מאיה מ"בצק אלים", חלק 1 וחלק 2.
המדריך של אפרת מ"אז מה את עושה כל היום".
הפוסט הקורע של מורקייק, חלק 1 וחלק 2.
פוסט ה(לא רק) פטיסרי המעולה של נטלי.
את המתכון הפעם בחרתם בעצמכם, והפעם אני גאה בכם מאוד.
את הגאלט הזה הכנתי משילוב של שני מתכונים מ"הספר המתוק" (והמעולה) של נטלי ואפרת.
כל הקרדיט על הצלחתו הוא לשתי הבננות המוכשרות האלה, אני כאן רק כדי להעביר את זה הלאה.
הוא ידרוש מכם למצוא בשוק או בסופר את שאריות הנקטרינות האחרונות לעונה הזו, ואם לא- לבחור כל פרי אחר: תפוחים, אגסים, שזיפים ועוד.
עקב העומס בעבודה החדשה, אני לא יכולה להבטיח מה תהיה תדירות הפרסום בתקופה הקרובה.
אני רק ארמוז שממש בקרוב אני נפגשת עם חברה מהקורדון בלו, ואנחנו מכינות לכם פוסט חורפי ויפהפה, עם מתכון מפתיע וטעים-טעים.
ודבר אחרון:
חברה מאוד מיוחדת, אהובה ותומכת שלי, חוגגת היום יום הולדת. רמז: בשנה שעברה הכנתי לה את זה...
היא אחד האנשים שדחפו אותי ליציאה ללימודים גם כשפחדתי והתלבטתי, לשינוי הכיוון בחיים ובאופן כללי תמיד הייתה אשת שיחה, כתובת להתייעצות ודילמה, וחברה יוצאת מן הכלל. אני מאחלת לה שכל הטוב שבחייה יישאר ואף יגדל, ושהעולם יגמול לה חזרה על כל מה שהיא מעניקה לסביבה שלה (ואפילו רק לי). אוהבת אותך מאוד!
 |
| והיא גם באה לבקר אותי בפריז (קאנל סן-מרטן בחורף) |
יאללה, מתכון.
גאלט נקטרינות עם קרם שקדים/ שני גאלטים בקוטר 18-20 ס"מ
(מבוסס על שני מתכונים מתוך "הספר המתוק" של נטלי לוין ואפרת ליכטנשטט)
מצרכים:
לבצק פריך:
150 גרם קמח (כוס+כף)
80 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
50 גרם סוכר לבן (רבע כוס)
1/2 כפית תמצית וניל
קורט מלח
חלמון אחד
1-2 כפות מים
לקרם שקדים:
25 גרם שקדים שלמים, טבעיים או מולבנים (אני השתמשתי בטבעיים)
20 גרם סוכר (2 כפות)
25 גרם חמאה, קרה וחתוכה לקוביות
1 כף קמח
בערך כף חלבון (שנשאר מהחלמון של הבצק)
לנקטרינות:
3-4 נקטרינות גדולות
50 גרם סוכר (רבע כוס)
2-3 כפות מיץ לימון
בנוסף:
ביצה טרופה, להברשה
2 כפות סוכר דמררה
לקישוט (אופציונלי):
2 כפות ריבת משמש (או ריבה בהירה וחלקה אחרת) מדוללת בכף מים רותחים
אבקת סוכר
שקדים קצוצים
אופן ההכנה:
בצק פריך:
1. מניחים במעבד מזון (בעל להב פלדה): קמח, חמאה, סוכר, וניל ומל ומעבדים מעט לתערובת פירורית.
2.מוסיפים את החלמון ומעבדים רק עד שהתערובת מתאספת לגושי בצק. במידת הצורך, אם לא מתאחד, מוסיפים את המים ומעבדים שוב (אני הוספתי כף).
3. מאחדים את גושי הבצק, משטחים לדסקית ושומרים עטוף בניילון נצמד, במקרר, בין חצי שעה לשעה.
קרם שקדים:
1. באותו מעבד מזון, מעבדים יחד את כל חומרי הקרם לעיסה אחידה. לא מדובר בקרם נוזלי והוא מזכיר משחה או עיסה דביקה וזה בסדר.
2. שומרים בצד עד לשימוש, במז"א חם כדאי במקרר.
נקטרינות:
1. חותכים כל נקטרינה לפרוסות דקות (אין צורך לקלף) ומניחים בקערה.
2. מערבבים את הנקטרינות עם הסוכר ומיץ הלימון כך שהן יצופו היטב.
הרכבה:
1. מקמחים משטח עבודה, מחלקים את הבצק לשני חלקים ומרדדים כל אחד מהם לעלה בעובי 2-3 מ"מ. קורצים מכל עלה עיגול בקוטר 22-23 ס"מ. אני ממליצה להעביר את עיגולי הבצק לתבניות מרופדות בנייר אפייה בשלב זה. לאחר מכן יהיה קשה יותר להזיז את כל העסק.
2. במרכז כל עיגול מניחים חצי מקרם השקדים ומורחים בעדינות במרית או בפלטה, משאירים שוליים של 3-4 ס"מ לקיפול.
3. מסדרים מעל הקרם את פרוסות הנקטרינה בצורת מניפה, אך משאירים את השוליים.אני סדרתי שתי שכבות נקטרינה בשתי מניפות- פנימית וחיצונית.
4. מקפלים את שולי הבצק על הנקטרינות ליצירת דופן הגאלט.
5. מצננים את הגאלטים כחצי שעה במקפיא. בינתיים, מחממים תנור ל- 170 מעלות.
6. מוציאים מהמקפיא, מברישים את שולי הגאלט בביצה טרופה ומפזרים סוכר דמררה. אני פיזרתי את השקדים הקצוצים בשלב זה במרכז הגאלט, אך ניתן לעשות זאת גם לאחר האפייה.
7. אופים את הגאלטים כחצי שעה- 35 דקות, עד שהבצק מזהיב והנקטרינות מתרככות מעט.
8. מצננים בטמפ' החדר ומברישים את הנקטרינות בריבת המשמש.
9. אם רוצים, מפזרים כעת את השקדים הקצוצים ומפדרים אבקת סוכר על שולי הגאלט.
הערות:
1. ניתן לשנות את גודל הגאלט- לאפות אחד גדול או שלושה קטנים יותר. אופן חלוקת הקרם והפירות וכן זמן האפייה ישתנו בהתאם.
2. ניתן להשתמש בפירות אחרים לפי טעמכם: תפוחים, אגסים, שזיפים, משמשים, אפרסקים ועוד.
2. ניתן לגוון גם בסוג הקרם ופשוט להחליף את השקדים לאגוז אחר, וכן להוסיף תבלינים כמו קינמון, ציפורן וכו'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה