עוגות "גבינה" טבעוניות אישיות ומשגעות

את עוגות ה"גבינה" האלה הכנתי לפני כמה חודשים, פשוט כי התחשקה לי עוגת גבינה, ובאותם ימים ניסיתי להימנע ממוצרי חלב, במיוחד מהסוג השמן.
בתור חובבת עוגות גבינה מושבעת, לא קל לשכנע אותי לאכול משהו שאמור לחקות או לדמות אותן, ואני חייבת להגיד שהייתי סקפטית.
בכל זאת, החלטתי לנסות את המתכון ששמתי עליו עין (של Minimalist Baker הגאונה!) ואני כל כך שמחה שעשיתי את זה!

אני אתחיל ואומר שהמתכון הזה דורש בלנדר ברמה גבוהה, כדי שייתן לעוגות את המרקם החלק ביותר.
כמו כן, חשוב מאוד להקפיד על ההשרייה שבמתכון ולא לחפף, כדי שאגוזי הקשיו (עליהם מבוססת המלית) יתרככו מספיק.

אם תעקבו אחר ההוראות (המאוד מאוד פשוטות) במדוייק, תקבלו אחלה אלטרנטיבה לעוגת הגבינה המסורתית, עם כל מה שיש לה להציע: קרמיות, מתיקות-חמצמצה, דחיסות משגעת וטעם מעולה.
גם הלא טבעונים יאהבו מאוד את העוגה הזו, ותאמינו לי שאף אחד לא ירגיש מקופח!

כל הטוב הזה כמובן טבעוני, ללא גלוטן וללא סוכר לבן. 
יש יותר טוב מזה?!

העוגות אינן דורשות אפייה ומתייצבות בהקפאה, משם גם מוציאים אותן להגשה. מומלץ לתת להן להפשיר דקות בודדות בטמפ' החדר ולהגישן חצי קפואות (אבל לא מופשרות לחלוטין כי הן יחלו לנזול).

הגיוונים פה הם עליכם ואני רק צילמתי והוספתי את ההצעות לפי מה שהיה לי בבית באותו זמן: תותים, פירות יער קפואים, חמאת בוטנים.
לפי אגף הפירות בסופר אנחנו כבר רשמית בתוך הקיץ (בעת פרסום המתכון)  אז הרגישו חופשי לערום עליהן קוביות של פירות קיציים כמו אפרסק, נקטרינה, ענבים, משמש...
אה, ודובדבנים! יאמי!

יאללה, החג כבר תכף כאן ויש לכם מצרכים לקנות.
למתכון :)

עוגות "גבינה" טבעוניות משגעות/ ל-6 עוגות אישיות בתבנית מאפינס סטנדרטית

מצרכים:

לבסיס:

100 גרם תמרים מזן מג'הול, ללא חרצנים

60 גרם אגוזי מלך

למילוי גבינה:

90 גרם אגוזי קשיו, מושרים למשך שעה במים חמים מאוד

25 מ"ל מיץ לימון (חצי לימון גדול)

40 גרם שמן קוקוס, מומס (לא רותח)

80 גרם קרם קוקוס, או חלב קוקוס עם אחוז שומן גבוה

60 מ"ל סירופ מייפל, דבש או אגבה (כ-¼ כוס)

אופן ההכנה:

1. משרים את אגוזי הקשיו במים חמים ומניחים בצד ל-20 דקות.

הכנת הבסיס:

2. במעבד מזון מניחים את התמרים ומעבדים עד שהם הופכים לשני כדורים (או כדור אחד) של פירורים גסים. ממש כמו בצק פריך. מוציאים מהבלנדר ומניחים בצד.
3. שמים במעבד המזון את אגוזי המלך (אין צורך לשטוף אותו) ומעבדים לתערובת פירורית, כמעט קמח.
4. מוסיפים פנימה את התמרים ומעבדים לתערובת פירורית אחידה. עוצרים את הבלנדר, לוקחים מעט מהתערובת בידיים ומהדקים בין האצבעות. אם נוצר ממש בצק, התערובת מוכנה (ראו תמונה מעלה). אם היא פירורית מדיי ולא מתגבשת, זורקים פנימה עוד תמר. אם היא דביקה מדיי, מוסיפים פנימה עוד מעט שקדים או אגוזי מלך טחונים.
5. מהדקים את הבסיס לשקעים: מכינים תבנית מאפינס נקייה (אפשר ורצוי עם מנז'טים, יהיה קל יותר לחץ את העוגות) ומהדקים היטב לתחתית כל שקע כף גדושה של התערובת. היא צריכה להספיק לשישה שקעים בדיוק. אם התערובת דביקה מדיי להידוק באצבעות, משתמשים בתחתית של כוס או בכף.
6. מעבירים למקפיא עד לשימוש, להתייצבות.

הכנת המילוי והרכבה:

1. ממיסים את שמן הקוקוס כ-30 שניות במיקרו ומסננים את הקשיו מהמים.
2. מניחים את כל חומרי המילוי במעבד המזון/בלנדר ומעבדים עד לקבלת קרם אחיד וחלק. אם אין לכם בלנדר משוכלל כמו ויטמיקס (הלוואי עלי!), זה עלול לקחת מעט זמן. נסו לעבד עד שהמרקם כמעט חלק ומשיי לחלוטין.
3. מוציאים את התבנית עם הבסיסים מהמקפיא ושופכים לכל שקע ⅙ מהמילוי. פשוט מלאו עד הסוף, זה אמור להספיק בול!
4. אם רוצים תוספות, זה הזמן. אני פיזרתי על חלק מהעוגות מעט אוכמניות קפואות שהפשרתי כמה דקות לפני (כדי שיצבעו מעט את החלק העליון ויתנו מראה שיש), ובחלק יצרתי דוגמת שיש עם חמאת בוטנים. באותה דרך ניתן לשייש שוקולד מומס או כל ממרח שאוהבים. כמובן שניתן גם להשאיר את העוגות כמו שהן, אז יתקבלו עוגות גבינה "טבעיות" שניתן לקשט בחצי תות או בכל פרי טרי אחר בהגשה.
5. מקפיאים את העוגות 4-6 שעות ושומרים בהקפאה גם לאחר מכן. כדאי להפשיר 5-10 דקות לפני ההגשה (תלוי כמה חם באותו יום), כך שהעוגות חצי קפואות. יותר מכך הן ימסו ויתפרקו. הם גם טעימות מאוד קפואות וגלידתיות במרקמן.
6. שומרים בקופסא אטומה במקפיא, כשבוע- שבועיים.

קצת עדכונים ומלבני עוגת גבינה ניו-יורק (עם רוטב פירות יער)

ציפור קטנה (ואהובה) לחשה שלי, שפעם היה כיף יותר לקרוא את הפוסטים שלי.
כששאלתי למה (בעודי מנסה להסתיר את פולניותי הנעלבת), היא צייצה שבזמן האחרון אני כותבת רק על מתכונים.
"פעם", היא מחתה: "היית משתפת אותנו בחיים שלך: היה לך את פריז...טיילת ולמדת, והסתובבת, ולנו היה מעניין יותר".

וואלה, צודקת הציפורת הנחמדת.
אבל מה, "אני לא בטוחה שהחיים שלי כאלה מעניינים", מחיתי חזרה.
"הם כן! את עובדת במקצוע שנסעת עד פריז כדי ללמוד, תו"כ תואר במשפטים שאת מתעקשת לסיים, יש לך זוגיות מדהימה- מה עוד את צריכה?!"

ובכן, אני בהחלט לא צריכה יותר, ושמחה בחלקי רוב הזמן (כי מי לא חולם על ויטמיקס, מיקסר חדש או חופשה בהוואי מדיי פעם?!)
ועם זאת, אני עדין לא בטוחה שכל זה מאוד מעניין.

לו למען החלק (הזעיר? קטנטן? אפסי?) בקהל שאולי מתעניין, שמתגעגע לימים עברו, החלטתי לרגל חג השבועות (או יותר לרגל העובדה שיש לי זמן לכתוב פוסט), לשתף קצת במה שקורה איתי.
לא, זה לא הקורדון בלו ולא פייר ארמה אבל בכל זאת, רק קצת עדכונים, כמו שהבטיחה הכותרת.
אם זה לא מעניין אתכם, תרגישו חופשי לגלול מטה להסבר על העוגה ועל המתכון.
אני לא לעולם לא אדע :)

ובכן, בסוף הקיץ הקודם חזרתי ללימודי המשפטים.
זו הייתה החלטה לא פשוטה, שלוותה בהרבה לבטים מקצועיים ואישיים, אך אני הולכת איתה בלב שלם (אולי לא בתקופת מבחנים).
אחרי שנה של עבודה בתחום הקונדיטוריה בארץ, הבנתי שהוא אמנם מפותח, ממשיך להתפתח ובהחלט אפשר למצוא מקומות עבודה ברמה גבוהה- אך שום דבר לא בטוח. המשכורת שמשולמת בארץ עדין לא ממש מכבדת את העובדה שהלימודים יקרים וההכשרה לא פשוטה, וגם את העובדה שהעבודה עצמה לא קלה.
בניגוד לאפייה בבית, כתחביב, אפייה ופטיסרי מקצועיים דורשים שעות עבודה ארוכות, עמידה ממושכת, נשיאת משקלים כבדים, גמישות מבחינת שעות (מישהו אמר להתעורר למשמרת ב-4:30 בבוקר?!)
כל זה מתאים לי בשלב הזה של חיי, ואני עוד נמצאת בנקודה בה ההנאה והסיפוק מהמקצוע מחפים על השאר, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה מחר בבוקר.

אני לא חושבת שכבעלת תואר במשפטים אהיה "בטוחה" יותר, אבל אם כבר פתחתי דלת (למדתי שנתיים לפני הנסיעה לפריז), למה לסגור אותה? הרי בשביל כל עבודה או תפקיד היום צריך תואר ראשון. 
לא מזיק, נכון?
אולי בעצם רק בתקופת מבחנים...


אז הנה אני כאן, סטודנטית למשפטים בחצי משרה, וקונדיטורית בחצי משרה.

Living the dream baby!

למישהו יש קצת שעות שינה להשאיל לי?!

כיום, ובכמעט שלושת החודשים האחרונים, אני עובדת בפטיסרי מוצלח וכבר דיי מוכר בשם "ג'ראלד" (Gerald) בתל אביב.
מדובר בפטיסרי שוויצרי שנפתח לפני למעלה משנה, שבו אנו מכינים גם מבחר גדול של מאפים וגם קינוחי ויטרינה מרשימים. 
אני מרוצה מאוד, שכן מדובר במקום שמציב לעצמו סטנדרטים גבוהים, הן מבחינת חומרי הגלם, שילובי הטעמים, המראה של הקינוחים וכן איכות העובדים שמגיעים לעבוד בו. אני לומדת הרבה מאוד בכל יום, ולמרות העייפות והג'אגלינג בין שיעור, לספריה, לקונדיטוריה (ב-5:00 בבוקר), אני נהנית ומתפתחת.
אתם מוזמנים להיכנס לאתר , לפייסבוק וגם לכאן כדי לקרוא קצת יותר, וכמובן שמוזמנים לבקר אותנו.
המקום מהווה גם בית קפה/ביסטרו עם אוכל מעולה. ממש מוזמנים!

החדשות האחרונות שאחלוק איתכם הם ש....אנחנו מתחתנים!
אז נכון, אם אתם מהמעגל הקרוב אני לא מחדשת לכם הרבה, אבל אם לא, אני שמחה לשתף אתכם בהתרגשות.
אלה חדשות ממש דנדשות מהניילון, שכן התארסנו ממש לפני שבועיים.

אל תשאלו מתי מתחתנים, כי אלוהים יודע איפה אמצא זמן לתכנן חתונה.
אבל היי- מי בכלל צריך לישון?!
סתם נו, יהיה בסדר (מוזמנים להגיב מטה את כל הטיפים שלכם לתכנון חתונה בצ'יק!)

אז, בסימן שמלת כלה לבנה (הייתי חייבת) ובסימן שבועות המתקרב- הכנתי לכם את עוגת הגבינה הכי טעימה בעולם.

טוב, אולי הגזמתי.
אבל היא ממש טעימה, ממש.
טעימה בסגנון תחביאו-ממני-את-הקופסא-עם-המלבנים-בבקשה-!

זו בעצם עוגת גבינה בסגנון "ניו-יורק" (AKA המון גבינת שמנת ומרקם חלומי), שהשימוש בשמנת חמוצה ובגבינה לבנה במקום חלק מגבינת השמנת הופך ואתה לקלילה ואוורירית יותר.
אל דאגה, היא עדין קרמית שאין דברים כאלה, והכי כיף לאכול אותה ישר מהמקפיא (כן!)
אני מאוד אהבתי את הרעיון של חיתוך למלבנים, שקצת שובר את מראה העוגה הקלאסית (ומוודא שלא נחסל יותר מדיי בבת אחת) ולכן הפכתי אותה למלבני עוגת גבינה, שהם בעצם "ברים" (bars) אישיים ומקסימים.
הבסיס עשוי מעוגיות לוטוס, ומעל כל העסק נחה לה קצפת עדינה בשכבה דקה-דקה. יאמי.
אה, ואם רוצים, אפשר להכין את רוטב פירות היער ההורס, והנה לכם מלבנים של עונג. 

רק קחו בחשבון לתפוס לכם מלבן אחד מהר. הם יתחסלו בצ'יק.
אל תגידו שלא אמרתי.

שיהיה לנו חג שמח, ונתראה שוב בקרוב :)

מתוך האינסטוש שלי. עוד לא שם?! בואו לעקוב @dvirsh

מלבני עוגת גבינה ניו-יורק/ תבנית מרובעת 25X25 או 20X30, כ-20 מלבנים אישיים

מצרכים:
לבסיס-
חבילת עוגיות לוטוס (250 גרם)
100 גרם חמאה

לעוגה-
250 גרם גבינת שמנת 30%
200 גרם שמנת חמוצה (גביע)
250 גרם גבינה לבנה 5%-9% (גביע)
3 ביצים L
250 גרם (כוס ורבע) סוכר לבן
כף קורנפלור
קליפה מגוררת ומיץ מלימון אחד, בינוני

לציפוי-
150 מ"ל שמנת מתוקה
כף אבקת סוכר

לרוטב פירות יער-
כוס פירות יער קפואים (אפשר מיקס או כל פרי שאוהבים: פטל, אוכמניות, דובדבן)
1/3 כוס סוכר
"סקוויז" של מיץ לימון 

אופן ההכנה:
הבסיס:
1. מרפדים את תחתית ודפנות התבנית בנייר אפייה, ניתן לרסס ספריי שמן על התבנית עצמה כדי לסייע לו להיצמד אליה. כדאי לגזור מרובע גדול יותר ולהשאיר מעט גובה (ס"מ-שניים של נייר) מעל דפנות התבנית, שיקל על חילוץ העוגה בסוף.
2. במעבד מזון, טוענים את עוגיות הלוטוס לפירורים בפולסים קצרים. מעבירים לקערה.
3. בינתיים, ממיסים את החמאה המיקרוגל בפולסים של 30 שניות, עדשהיא נמסה לחלוטין.
4. שופכים את החמאה על פירורי העוגיות ומערבבים עד שכל הפירורים מצופים בחמאה ונוצרת מעין עיסה.
5. מהדקים את הפירורים לתחתית התבנית, לשכבה אחידה.

העוגה:
1. מחממים תנור ל-150 מעלות.
2. מניחים בקערה את כל חומרי העוגה: גבינה לבנה, גבינת שמנת, שמנת חמוצה, ביצים, סוכר, קורנפלור, תמצית וניל, זסט ומיץ לימון. טורפים לקבלת תערובת חלקה ואחידה ושופכים על בסיס עוגיות הלוטוס. אני הכנתי את החלק הזה במטרפה ידנית ויצא מצויין, אך ניתן גם להשתמש במיקסר עם וו גיטרה או במעבד מזון (באותו אופן, עיבוד של הכל יחד).
3. אופים את העוגה כ-40-50 דקות עד שהתערובת מתייצבת מעט, אך העוגה עדיין רוטטת מעט במרכזה.
4. מוציאים את העוגה מהתנור, ומצננים לחלוטין בטמפ' החדר.

ציפוי שמנת מתוקה:
1. כשהעוגה הצטננה לטמפ' החדר, מניחים בקערת המיקסר שמנת מתוקה ואבקת סוכר ומקציפים לקצפת רכה אך מעט יציבה. מורחים את הקצפת על העוגה בשכבה אחידה. מדובר ממש בשכבה דקה.
2. מעבירים למקרר למשך הלילה (או לפחות ל-6 שעות).

רוטב פירות יער (לא חובה):
1. מניחים בסיר קטן את פירות היער, הסוכר ומיץ הלימון.
2. מביאים לרתיחה על אש בינונית, תוך ערבוב ווידוא שהפירות או הסוכר לא נדבקים לתחתית ונשרפים.
3. לאחר הרתיחה, מבשלים עוד 2-3 דקות, ךעוד הסמכה קלה של הרוטב ומסירים מהאש.
4. מצננים לטמפ' החדר ומעבר לכך מאחסנים במקרר.

חיתוך והגשה:
1. לאחר לילה (או 6 שעות לפחות), מחלצים את העוגה מהתבנית (נעזרים בנייר האפייה) ומניחים על משטח עבודה ישר ונקי.
2. מקלפים את הנייר מהדפנות. בעזרת סכין גדולה וחלקה, מסירים את שולי העוגה (שבד"כ אינן ישרות לחלוטין). מומלץ לנקות את הסכין בנייר סופג טבול במים חמימים בין חיתוך לחיתוך, לקבלת מראה נקי יותר. השתדלו להוריד כמה שפחות, רק כדי ליצור דופן ישרה. בינתיים ניתן ליהנות מנשנוש השוליים שהורדנו :)
3. חותכים את העוגה לרצועות בעובי 2-3 ס"מ (לבחירתכם). אם רוצים לדייק מאוד ולקבל מלבנים זהים, ניתן לעבוד עם סרגל.
3. לאחר מכן, חותכים כל רצועה למלבנים לפי הגודל הרצוי. 
* אני השתמשתי בתבנית ריבועית של 25X25, ולאחר הורדת שוליים, קיבלתי 18-20 מלבנים של 2X5.
4. מעבירים את המלבנים למגש או קופסא עד להגשה.
5. מגישים קר, עם או בלי רוטב פירות יער.

הערות:
1. העוגות במיטבן ביום החיתוך, וביומיים שלאחר מכן (וכמו כל עוגת גבינה הטעם ישתבח בימים אלה). מעבר לכך, אני ממליצה לאחסן בהקפאה (עד חודש).
2. בהמשך לכך- העוגה פשוט מדהימה מהמקפיא! נכון, לא מקפיאים עוגות גבינה בד"כ, אבל תקשיבו לי- הקפאנו את השאריות של השוליים וקיבלנו ממש גלידוניות עוגת גבינה מדהימות! שווה לנסות ולטרוף ישר מהמקפיא.
3. אם לא אוהבים עוגיות לוטוס, ניתן להמיר את העוגיות בבסיס לפתי-בר או עוגיות חמאה אחרות.
4. במקום קצפת אפשר למרוח שמנת מתוקה עם וניל ואבקת סוכר (הציפוי האהוב לעוגת גבינה אפויה).


אהבתם את הפוסט והמתכון?
יש לכם הערות? שאלות? הארות?
אני מאוד אוהבת תגובות, אז אנא, שתפו אותי!

השילוב המנצח לשבועות: בראוניז שוקולד, גבינה ופטל

מאז שאני זוכרת את עצמי, שבועות היה חג חביב עליי במיוחד, ואפילו החביב ביותר.

זכורות לי בבירור החגיגות במסורתיות בקיבוץ בו גדלתי: כל חברי הקיבוץ היו מתכנסים במדשאה שמתחת לחדר האוכל (לאחר מסע טרקטורים מפרך), כל משפחה והמחצלת שלה, וצופים יחד בהופעות של שכבות הגיל השונות.

תמיד היה זה אחר צהרים מלא בשמחה, ריקודים והרבה לבן.
כשגדלתי ועזבנו את הקיבוץ, אהבתי לחג נשמרה בעיקר בזכות ה..אוכל! (כמובן)
עוגות גבינה הן אהבה גדולה אצלי, דווקא בגרסאות הפשוטות של עוגת הגבינה האפויה ועוגת הגבינה הקרה.
עם השנים, אתגרתי את עצמי בהכנת עוגות וקינוחים מעט מורכבים יותר ואף ניסיתי את מזלי במאפים מלוחים כגון לזניות, פשטידות וסלטים מעניינים.

אם לסכם- זוהי בהחלט ארוחת החג המועדפת עליי בשנה.
בזמן האחרון, אני מוצאת את עצמי מפרסמת מתכונים בעיקר בחגים, אז אני "נאלצת" להכין קינוח לקראת מפגש משפחתי או אירוע חברתי.

העומס בעבודה אינו מאפשר לי לפרסם בבלוג כמו פעם, ומאוד חבל לי על כך.
עם זאת, בעקבות כמה התפתחויות שאוכל לפרט אודותיהן בהמשך, אני מקווה כי בזמן הקרוב אוכל להחזיר עטרה ליושנה ולהשקיע יותר בפיתוח מתכונים, כתיבה ופרסום שוטף יותר.

הפעם, לקראת החג, החלטתי להכין משהו "פשוט" אך מושחת ומפתיע.
שילוב של גבינה ושוקולד הוא שילוב מוצלח מאוד לטעמי, והבראוניז האלה, אליהן הוספתי גם עיטור משוייש ויפהפה של פטל- הן הוכחה נהדרת לכך.

באופן אישי, אני עדין ממליצה להכין כקינוח עיקרי לערב החג עוגת גבינה מסורתית.
אך אם זמנכם קצר, או שבא לכם לגוון בקינוח מעט שוקולדי ושונה, הכינו את הבראוניז האלה.
גם בלי קשר לראש השנה, הן יהוו קינוח נפלא לאורך כל השנה, או קוביות קטנות ודחוסות של אושר לצד הקפה בימים רגילים.
כפי שציינתי בהערות, ניתן להחליף את הפטל בתות או בפירות יער. בכל אופן אל תוותרו על השילוב האדמדם-חמצמץ הזה, המשדרג את הבראוניז פלאים!

מאחלת לכם חג שמח ולבן, ומקווה שנתראה יותר בקרוב.

בראוניז שוקולד, גבינה ופטל/ לתבנית מרובעת 20*20

מצרכים:
לתערובת הבראוניז-
200 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות או קצוץ
150 גרם חמאה
150 גרם סוכר לבן
3 ביצים
חצי כפית תמצית וניל איכותית
קורט מלח
100 גרם קמח לבן

לתערובת הגבינה-
250 גרם גבינת שמנת 30% שומן, בטמפרטורת החדר
50 גרם חמאה רכה
70 גרם סוכר
2 ביצים
כפית תמצית וניל איכותית
20 גר' קמח לבן

למחית פטל-
100 גרם פטל קפוא
50 גרם סוכר

אופן ההכנה:

כמה שעות לפני (אפשר גם לילה), מתחילים בהכנת מחית הפטל:

1. במחבת קטן, מניחים פטל וסוכר ומבשלים על אש קטנה עד שהסוכר נמס.

2. מעלים מעט את האש ומבשלים עוד כ-2-3 דקות. בתחילה, הפטל יפריש מים, אבל לאחר מכן הרוטב יצטמצם מעט.

3. מסירים מהאש ומצננים. בעת השימוש, על המחית להיות לפחות בטמפ' החדר ורצוי קרה יותר.

תערובת הבראוניז:

1. משמנים תבנית 20*20 או מניחים נייר אפייה בתחתית, לחילוץ קל.

2. מחממים תנור ל-175 מעלות.

3. במיקרוגל או על בן מארי, ממיסים יחד חמאה ושוקולד מריר, לתערובת חלקה והומוגנית.

4. מוסיפים פנימה את הסוכר, את הביצים אחת-אחת, הוניל והמלח וטורפים במטרפה ידנית לתערובת חלקה.

5. מנפים את הקמח על התערובת ומקפלים במרית רק עד לקבלת תערובת חלקה, ללא סימני קמח.

6. שופכים את התערובת לתבנית ומיישרים במידת הצורך, לגובה אחיד.

תערובת הגבינה והרכבה:

1. מניחים בקערה את הגבינה, החמאה והסוכר וטורפים במטרפה ידנית, לתערובת אחידה.

2. מוסיפים את הביצים אחת אחת, וטורפים לאחר כל הוספה, עד שהן נטמעות בתערובת.

3. מוסיפים את הוניל וטורפים מעט.

4. מוסיפים את הקמח וטורפים ב-2-3 תנועות מהירות רק עד לאיחוד.

5. שופכים את תערובת הגבינה על תערובת הבראוניז.

6. מכניסים שיפוד או ידית של כף עץ לתערובת ומניעים ליצירת דוגמת שיש (בין השכבות).

7. מניחים כפות של מחית הפטל על תערובת הגבינה, באופן חופשי.

8. שוב, בעזרת קיסם או ידית כף, יוצרים על פני הגבינה דוגמת שיש עם הפטל.

9. אופים את הבראוניז 30-40 דקות. ה"עוגה" תיראה יציבה אך תערובת הגבינה מעט תרטוט במרכז.

10. מצננים לחלוטין וחותכים לריבועים. שומרים במקרר.

הערות:

* הבראוניז נשמרים עד שבוע, בקופסא אטומה במקרר.

** מעבר לכך, ניתן להקפיא אותם עד כחודש.

*** ניתן להכין מחית דומה גם מתותים או פירות יער. יתכן וכמות הסוכר תשתנה לפי חמיצות הפרי.

בוקר מושחת עם קרן וטל, ארנו להרר ושבלולי פסטו ופטה מבצק אליפות!

אתם זוכרים שאמרתי לכם שפסח הוא החג האהוב עליי?

אני חושבת שעשיתי טעות מרה ושכחתי להוסיף "....יחד עם שבועות".

אני גם חושבת ששבועות קצת כועס עליי עכשיו.

כדי לפצות אותו, וגם כי בימים שלפני החג אני אהיה ב-ח-ו-פ-ש-ה  ב-ב-ל-ג-י-ה  ולא אוכל לפרסם מתכונים, החלטתי להתחיל מוקדם, ולטפטף לכם אותם מעכשיו.

אני לא מבטיחה הרבה, ואני מנסה לפנות כמה שיותר זמן לאפייה, אבל תאמינו לי- המשפחה שלי כאן תאכל הרבה גבינה בשבועיים הקרובים. 

הבלוג של טל הוא אחד הראשונים שעקבתי אחריו.

אני חושבת שהכרתי אותו אפילו לפני עוגיו.נט, מה שאומר שזו ממש היכרות ותיקה!

הוא זכור לי כאחד הבלוגים שגרמו לי לדחיינות נוראית בשנת הלימודים הראשונה והשנייה שלי (וואו, כמה רחוק זה נראה), והביאו אותי לאפייה בלתי פוסקת גם כשלא היה מי שיצרוך אותה.

שני דברים מאוד אהבתי אצל טל: 

בשונה ממני, שעובדת עם מתכונים מדויקים ורק אחרי כמה נסיונות (בדרך כלל) מעיזה לעשות שינויים, לשחק, לאלתר- טל תמיד עובדת עם הידיים, מרגישה, כמעט ולא נעזרת כלל במתכונים אלא מסתמכת על החושים שלה.

טל מספרת בבלוג שלה שמאז ומתמיד צפתה באמא וסבתא שלה מבשלות ואופות, מהן רכשה את האהבה לעולם הזה ואת היכולת פשוט לדעת מה צריך להיות באיזה מתכון.

אני מוצאת את היכולת הזו מדהימה, ומודה שזה דבר שמתפתח אצלי עם הזמן. כשלומדים ומכירים יותר ויותר את החומרים, מאפייניהם והשימושים שלהם, מעיזים ומקבלים יותר ביטחון. לאחרונה אני מוצאת את עצמי אכן "עצמאית" יותר, וטל בהחלט הייתה השראה לכך לאורך הזמן.

עד פה היה לנו דבר אחד. יש עוד משהו.

הציורים!

כן כן, הבלוג של טל מלא באיורים מתוקים ומלאי כישרון של המתכונים שהיא מכינה. 

בתור בחורה חסרת כל כישרון איור/ציור/יצירתיות/תפיסת מרחב/ פרופורציה/ (להמשיך?) מצאתי את עצמי לא פעם בוהה באיורים אכולת קנאה. 

את המתכון של טל לשבלולי פיצה מצאתי לפני כשנה (אולי יותר), באחד הימים האלה שהיה לי חשק לגוון ולהכין ארוחת ערב קצת שונה מהסלט-חביתה-פריכיות-קוטג' שלי. הו כמה אני מתגעגעת לקוטג'.

סליחה.

לענייננו: המתכון נראה היה פשוט, את כל החומרים היה לי בבית, ובתוך שעה וקצת (כולל רידודים, אפייה ונקיונות) קיבלתי שבלולים מעולים ומפנקים. סלט ליד וארוחת הערב הייתה מוכנה.

החלק הכי טוב במתכון הזה הוא הבצק- הוא פשוט להכנה, סופר-סופר נוח לעבודה, וטעים בטירוף! הוא לא דורש קירור לפני העבודה מה שמאפשר להכין אותו "ברגע האחרון".

כעבור כחודש הייתי צריכה להכין מאכל לארוחת שישי חלבית אצל חברים, ונודע לי על כך רק אחר הצהרים. 

סריקה מהירה של המקרר גילתה ממרח פסטו וגוש גבינה בולגרית ומייד ידעתי מה תהיה התוצאה.

בשילוב הבצק המדהים של טל, התקבלו שבלולי ממרח פסטו וגבינה בולגרית, שממש גנבו את ההצגה בארוחה.

החלטתי שזה יהיה המתכון הראשון שאפרסם לקראת החג. כי הוא מלוח, כי הוא ממש קל להכנה וכי בעצם הוא לא רק מתכון שבועות. הוא נפלא בכל זמן בשבוע ולא מצריך מאורע מיוחד.

את המתכון תוכלו למצוא מטה, וקישור לבלוג של טל: "טולטולים", כאן.

טל, תודה על האישור לעשות שימוש במתכון, ובכלל על הבלוג שלך. תודה, תודה ושוב תודה!

לאחרונה יצא לי לבקר בכמה פטיסרי ולא הספקתי לספר לכם עליהן.

בחרתי בפוסט הזה לספר על הביקור החטוף אצל ארנו להרר (Arnaud Lahrer), אצלו ביקרתי יחד עם שתי חברות מהארץ, שהגיעו לביקור בפריז.

קבענו מראש שניפגש לביקור בפטיסרי כלשהי, וכשהן הגיעו לכאן ההחלטה התקבלה לבלות כמה שעות של שיטוט באיזור הרובע השישי (הגדוש בפטיסרי מעולות) ולצעוד עם השלל לגני לוקסמבורג.

תכננו לבקר גם אצל Gerard Moulot שנמצא באותו איזור, אך לצערנו כשהגענו המקום היה סגור.

למזלנו, אצל לרר היה פתוח, וכמה יופי שראינו שם!

ללרר, בעל תואר ה-(MOF (Meilleur Ouvrier de France משנת 2007, שלושה בוטיקים בעיר, ובכל אחד מהם תוכלו למצוא מגוון רחב של עוגות, שוקולדים, ממרחים וממתקים, הכל מעשה ידיו וידי הצוות.

הויטרינה בסניף בו ביקרנו גדולה מאוד. בנוסף לעוגות, היא כוללת גם חלק שלם שמוקדש למקרונים.

אנחנו הגענו בימי הפסחא, כך שזכינו לראות גם יצירות שוקולד מתוקות לרוב.

על המדפים מסביבנו נחו להן צנצנות רבות של ריבות וממרחים, וכן ממתקים שונים ויפהפיים.

התלבטנו מאוד במה לבחור.

סיפרתי לבנות שלאחרונה קראתי כתבה באתר: Paris by mouth, בה טארטלט הלימון של לרר דורג ראשון בפריז, והן מיד הסכימו שנטעם אותו.

כשהגענו לשלם בקופה, העובדת המקסימה הציעה לנו לטעום משתי ריבות תוצרת המקום, שהיו מצוינות.

יחס העובדים אגב, שהוא דבר שלי חשוב מאוד, היה נפלא. לא הרגשתי ב"סנוביות"- האופיינית בדרך כלל לפטיסרי ברמה גבוהה- אלא נתקבלנו בחיוכים, המלצות ואישור לצלם (!).

בדרך ללוקסמבורג, לקחתי את הבנות לבקר אצל אאוקי סדהורו היפני, עליו כתבתי כאן בעבר.

גם שם נתקבלנו בסבר פנים יפות ומכבדות, וטעמנו שוקולדים במילוי קרם תה ירוק ובמילוי תפוז מסוכר.

בחרנו לטעום את טארט הקרמל המפורסם.

כשהגענו ללוקסמבורג, ולאחר צילום מהיר של העוגות, התרווחנו לנו ונהנינו מאוד משתיהן.

טארט הלימון של לרר אכן מצדיק את התואר לו זכה. הוא אמנם פשוט, אך עושה בדיוק את העבודה: בצק פריך טרי ומעולה, קארד לימון חמצמץ, מתוק במידה הנכונה ומאוזן ומעל הכל שכבת מרנג אוורירית שנמסה כענן בפה.

באמת שהיה מוצלח.

טארט הקרמל של אאוקי ממכר מאוד, ואני מבינה למה עד היום קיבלתי עליו עשרות המלצות. מילוי הקרמל פשוט אלוהי וגם כאן הבצק הפריך טרי וטעים.

למעוניינים לבקר:

Arnaud Lahrer

93 Rue de Seine 

75006, Paris

מטרו: Mabillon/ Odeon

אתר האינטרנט (בו תוכלו למצוא את כתובות הבוטיקים האחרים)

קרן וטל, היה לי כיף לראותכן ואני שמחה מאוד שנשמעתן להמלצותיי גם בהמשך הטיול.

חיבוק גדול :)

מאחלת לכולכם סופשבוע נפלא, ניפגש שוב בקרוב.

שבלולים מבצק פריך במילוי ממרח פסטו וגבינת פטה/ 10-20 שבלולים, תלוי בגודל הרידוד והחיתוך

המתכון לקוח מהבלוג "טולטולים", ראו קישור מעלה.

מצרכים:

לבצק:

1/2 כוס שמן צמחי (אני השתמשתי בקנולה)

3/4 כוס חלב

כפית שטוחה מלח (אפשר יותר או או פחות, לפי הטעם)

כף חומץ פשוט

2 וחצי כוסות קמח לבן 

שקית אבקת אפייה

למילוי ממרח פסטו וגבינה בולגרית:

2-3 כפות ממרח פסטו איכותי (לפי הטעם)

100-200 גרם גבינת פטה/ בולגרית, קצוצה גס

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים תבנית מרופדת בנייר אפייה.

2. יוצקים לקערה את השמן, החלב והחומץ. מוסיפים מלח וטורפים כמה שניות (מטרפה ידנית מספיקה בהחלט) לנוזל חלק. לא להיבהל אם החלב "מתפרק" אחרי כמה טריפות זה יעבור.

3. מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה ולשים לקבלת בצק אחיד, טיפה דביק אך עדין נוח לעבודה. ניתן להוסיף מעט קמח אם דביק מדיי אבל לא להגזים.

4. זהו! הבצק מוכן. עכשיו מחלקים אותו לשניים ומרדדים כל חלק לעלה כמה שיותר דק ומלבני. 

5. מורחים על כל עלה כף גדושה- כף וחצי של פסטו ומפזרים גבינה בולגרית.

6. מגלגלים לגליל וחותכים לפרוסות בעובי 2 ס"מ. אפשר יותר או פחות לפי טעמכם.

7. מסדרים את הפרוסות באופן מרווח על נייר אפייה כשהצד החתוך פונה מעלה. את קצוות השבלולים אפשר לדחוף מתחת להם כדי שלא יפתחו באפייה. אני לא עשיתי את זה והכל היה בסדר.

8. אופים 15-20 דקות עד שהמאפים זהובים.

9. מוציאים, מצננים מעט ומגישים.

הערות:

** כאמור, המתכון המקורי של טל הוא לשבלולי פיצה. מכינים אותם עם 3 כפות רסק עגבניות במקום הפסטו, גבינה צהובה במקום הבולגרית ומתפרעים עם אילו תבלינים ותוספות שרוצים. תוכלו לראות בתמונות שהכנתי אותם בעבר עם פטריות למשל.

** אפשר לגוון בעוד הרבה דרכים: ממרח עגבניות מיובשות/ פלפלים/ ירקות קלויים או כל מה שעולה על דעתכם.

** אפשר להכין את הבצק בגרסה מתוקה ללא המלח ועם כף או שתיים של סוכר (לפי טעמכם) ולמלא בשוקולד למריחה/ ממרח תמרים/ לוטוס/ ריבה. לפזר אגוזים/ שוקולד צ'יפס/ פירות יבשים ועוד ועוד.

** אפשר להמיר חצי מהמקמח במתכון בקמח מלא.

** אפשר להכין את הבצק, להקפיאו ולהפשיר כשרוצים (ואז לרדד ולאפות).

** את השבלולים המוכנים אפשר לשמור בקופסא אטומה כיום-יומיים. מעבר לכך כדאי להקפיא ולהפשיר בטוסטר אובן בעת הצורך.