חמיצות נפלאה: עוגת לימון, פטל ושקדים

התגעגעתי.
לצערי בזמן האחרון לא מזדמן לי לאפות הרבה, ובטח שלא לכתוב.

לאחר התלבטויות רבות, החלטתי לחזור השנה לאוניברסיטה ולסיים את התואר במשפטים.
אזכיר או אשתף את מי שאינו יודע, שטרם נסיעתי ללמוד קונדיטוריה בפריז, למדתי שנתיים משפטים באוניברסיטה העברית.
ההחלטה לחזור ולסיים את התואר נועדה פשוט להשאיר דלתות פתוחות.
שני התחומים: משפטים ואפייה/קונדיטוריה, מרתקים בעיניי. אני רואה את עצמי עוסקת בכל אחד מהתחומים הללו , ובכל אחד מהם אני גם מכירה את הצדדים שיתאימו לי פחות ובהם איני רוצה לעסוק.
על כן, החלטתי לסיים את שהתחלתי, ולהמשיך לעסוק גם בקונדיטוריה במקביל- בין אם דרך הבלוג והתחביב, ובין אם בדרכים אחרות שאני בודקת ומנסה לבנות בימים אלה.
חשוב לי מאוד להמשיך ולהתפתח, ללמוד ולהישאר מעודכנת בנעשה בעולם הקונדיטוריה, ואמשיך לעשות זאת בהנאה רבה.

אני מקווה, שבסיום התואר, כשכל הקלפים יהיו בידיים שלי, אוכל לשלב בין שני הדברים, וגם אם לא- לבחור את התחום שיתאים לי יותר- רק לאחר שפתחתי לעצמי את כל הדלתות.

על כן, בעוד שבוע אתחיל את שנת הלימודים האקדמית, שנה ג' ללימודי המשפטים שלי, הפעם באוניברסיטת תל אביב.
אני מתרגשת מאוד מהמעבר לתל אביב, שכן אני אוהבת מאוד את המגוון הקולינרי שניתן למצוא בה, וכמובן שהיא מזמנת יותר אופציות תעסוקתיות בעולם הבישול והאפייה.

עקב ההכנות ללימודים ולמעבר, יש לי זמן לאפות בעיקר דברים פשוטים ומהירים.
העוגה הזו היא אחד מהם.

היא אמנם פשוטה להכנה, אך מעניינת ונפלאה בטעמיה.
אני אוהבת עוגות לימון (ותפוז) והן מסמלות עבורי יותר מכל את הסתיו והחורף שבדרך.
העוקבים אחריי, יודעים שאני אוהבת מתוקים-שאינם-מאוד-מתוקים, ולכן העוגות בטעמים החמצמצים חביבות עליי מאוד.
בעוגה הזו, החלטתי לשלב לימון ופטל, שילוב בלתי רגיל ופשוט מנצח לטעמי.
הפטל, כמו הלימון- חמצמץ ומעקצץ, אך עם זאת מתקתק ונותן עוד עומק ומרקם לעוגה.
אם גם אתם אוהבים את השילוב הזה, אני ממליצה לכם לנסות גם את העוגיות האלה.

אני לא נוהגת לפרסם בבלוג, אך כשיש מוצר שברצוני להמליץ עליו לטובתכם, אני עושה זאת בשמחה.
לאחרונה ניתן למצוא בשופרסל פירות אדומים קפואים, של המותג עצמו. המחיר סביר מאוד לטעמי, ואני רכשתי קופסאות של 300 גרם במחיר של 16.90 לאחת.
המבחר מגוון ומכיל: פטל אדום, פטל שחור, חמוציות ואוכמניות כחולות (למיטב ידיעתי. ייתכן כי ישנם פירות נוספים).
עבורי מדובר במציאה של ממש, שכן אני משוגעת על הפירות הללו, שכה קשה להשיגם בארצנו החמה.
אני אוהבת מאוד לשלבם בעוגות, קרמים ומאפים, אבל גם בתזונה הרגילה שלי- בעיקר בשייקים, חטיפי בריאות או ריבות.
לאוהבי השייקים אני ממליצה בחום להוסיף 100-150 גרם לשייק שלכם- מובטחת לכם מנת בריאות (בעיקר בצורת נוגדי חמצון, אך לא רק) וטעם מפנקת.

כפי שכבר הבנתם, הפטל בעוגה קפוא, ולכן אין צורך לרוץ ולחפש אחר פטל טרי, יקר ונדיר בשווקים.
אגב, למרות שמזרים את הפטל על העוגה לפני האפייה, רובו שוקע מטה. אין מה לחשוש, השכבה שנוצרת למטה טעימה ואינה נדבקת לתבנית (במידה ושומנה היטב). 

אני מקווה מאוד לעמוד באתגר לאפות גם במהלך שנת הלימודים, וכמובן לשתף במתכונים.

שתהיה לכולנו שנה נהדרת, מתוקה ומלמדת!

עוגת לימון, פטל ושקדים/ לעוגה אחת בקוטר 24 ס"מ או לשתי אינגליש קייק
המתכון מבוסס על מתכון עוגת לימון ויוגורט של עוגיו.נט, בשינויים שלי

מרכיבים-
3 ביצים בינוניות- גדולות
200 גר' (כוס) סוכר לבן
1/4 כפית אבקת וניל (או כפית תמצית וניל)
קורט מלח
גרידת לימון משני לימונים
50 מ"ל (רבע כוס) מיץ לימון סחוט טרי
100 מ"ל (חצי כוס) שמן קנולה
100 מ"ל (2/3 גביע) יוגורט 3%
100 גר' (כ-2/3 כוס) קמח לבן
40 (כ-1/3 כוס) גרם שקדים טחונים
5 גר' (חצי שקית) אבקת אפייה

100 גרם פטל טרי/קפוא

אופן ההכנה-
1. מחממים תנור ל-170 מעלות ומשמנים תבנית מתפרקת בקוטר 24 ס"מ/ 2 תבניות אינגליש קייק.
2. בקערת מיקסר עם וו הקצפה, מניחים את הביצים, הסוכר, הוניל והמלח ומקציפים במהירות בינונית-גבוהה במשך 4-5 דקות, לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מאוד.
3. מוסיפים לקערה את מיץ הלימון וגרידת הלימון, וממשיכים להקציף עוד מעט.
4. מערבבים את השמן עם היוגורט, ומוסיפים בזרם דק לקערת המיקסר, תוך כדי הקצפה איטית.
5. מפסיקים את פעילות המיקסר, מוסיפים פנימה את הקמח, אבקת אפייה והשקדים ומקפלים במרית או במטרפה עד מתקבלת בלילה אחידה.
6. שופכים את הבלילה לתבנית, ומפזרים מעל את הפטל באופן חופשי.
7. אופים: עוגה אחת גדולה תיאפה במשך כ-35 דקות ושתי עוגות קטנות יאפו כ-25-30 דקות. כמובן שכל תנור שונה ולכן יש לשים לב. העוגה מוכנה כאשר צבעה זהוב אחיד, היא התייצבה וקיסם הננעץ במרכזה יוצא עם פירורים לחים.
8. מצננים את העוגה לחלוטין ומחלצים מהתבנית.
9. מפדרים במעט אבקת סוכר ומגישים.

הערות-
* אם משתמשים בפטל קפוא, חשוב לא להפשירו ולהשתמש בו ישר מהמקפיא.
** ניתן להמיר את הפטל באוכמניות קפואות או טריות.
*** אם לא אוהבים שקדים או שקיימת רגישות, ניתן להמיר אותם בכמות זהה של קמח.
**** לגרסה פרווה- ניתן להמיר את היוגורט בחלב סויה או קוקוס.
***** כדאי לשמור את העוגה עטופה היטב במקרר, אך להגישה בטמפ' החדר.
****** אם רוצים, ניתן לזג את העוגה בזיגוג היוגורט שנמצא במתכון של עוגיו.נט.

קלילות של קיץ: מדלן שזיף ופיסטוק

********* כל התמונות בפוסט צולמו בגלקסי S5 החדש שלי, מה דעתכם?!**********

עד שביקרתי בצרפת, בכלל לא ידעתי מה זה מדלן, ואני לא חושבת שאי פעם שמעתי על העוגות האלה.
משהו אומר לי שגם חלק ממי שקורא את השורות האלה כרגע, עדין לא יודע במה מדובר.

אם כן, המדלן הן עוגות קטנטנות, רכות וספוגיות, שלחלוטין ראויות לתואר "מושלמות לצד הקפה/תה".
אופיינית להן צורת הצדף המוכרת ואכן מומלץ מאוד להכין אותן בתבנית מדלן מיוחדת לכך.

בקורדון בלו, הכנו אותם באחד מהשיעורים הראשונים, והשף ציין כי מי שיצליח לקבל את "בטן ההריון" שבוקעת לה בעדינות מתוך המדלן באפייה- הצליח!
לצערי, המדלנים שלי יצאו אמנם יפים וטעימים, אבל דיי שטוחים וללא אותה הבטן.
בדיעבד, אני גם יודעת שכנראה עשיתי איזו טעות בדרך.
המדלנים שאת המתכון להם אחלוק מיד, יצאו לי אווריריים, עשירים ומוצלחים הרבה יותר מאלה שהכנתי אז בשיעור. אה, ויש להם אחלה בטן :)

אגב, אם כבר במדלנים עסקינן, אציין כי המדלן הטוב ביותר שטעמתי היה דווקא פרווה! 
כן כן. אני מדברת על מדלן שמן הזית של מסעדת הרג'אנס בירושלים.
זוהי מסעדת השף של מלון המלך דוד בו עבדתי עד לאחרונה, עליה מנצח השף דודו ביטון.
אני ממליצה מאוד להגיע לבקר ולטעום, במיוחד (אבל לחלוטין לא רק) בשביל המדלן המעולה הזה.

המדלן הצרפתי מאוד פשוט, והתערובת שלו מורכבת ממרכיבים בסיסיים מאוד: ביצים וסוכר המוקצפים היטב, קמח, אבקת אפייה וחמאה. במתכונים מסוימים ניתן לראות שמשולבים גם וניל, דבש או לימון כדי להעשיר מעט את הטעם והמרקם.

אני בחרתי להתחיל במתכון בסיסי ומוצלח של פייר ארמה.
רציתי לשדרג אותו מעט, והחלטתי לנסות לשלב בו פרי קיצי.
כיוון שחיפוש ברשת למדלנים עם תוספות הניב אפס תוצאות (מלבד הוספה של יבשים כמו קקאו או אגוזים טחונים), חששתי שאני לוקחת סיכון ואפגע במרקם או בסיכויי המדלן לעלות בתנור.
לכן, החלטתי לשלב בתוך התערובת עצמה רק גרידת לימון, ואילו את הפרי הוספתי רק לפני האפייה, כשהמדלנים כבר זולפו לתבנית.
בחרתי בשזיפים אדומים שהיו בבית, וקצצתי אותם לקוביות קטנטנות, כדי שלא יכבידו על התערובת.
כניגוד לטעם החמצמץ-מתוק ולצבע האדום היפהפה, בחרתי בפיסטוקים שכמובן גם הוסיפו מרקם מעניין.
ובכן, אני חושבת שיצרתי אחלה מדלן צרפתי-ישראלי, קיצי ויפהפה.
אתם מוזמנים לנסות, אני מבטיחה לכם שתתאהבו בעוגות המתוקות האלה.

לפני שאתם מתחילים, שני דברים שחשוב לדעת:
1. את תערובת המדלן מכינים לילה, או לפחות כמה שעות טובות לפני האפייה. ההכנה עצמה פשוטה וקצרצרה, אך על התערובת לשבת במקרר זמן ארוך יחסית, מה שתורם למרקם העדין של העוגות.
למחרת רק מזלפים ואופים. 
2. לאחר האפייה, המדלן לא מחזיק הרבה. הוא טוב לאכילה באותו היום, אך בשל עדינותו לא יותר מכך.
ניתן לנסות ולהקפיא לכמה ימים, ולהפשיר בטמפ' החדר. לא ניסיתי אך יתכן שזה יעבוד (במידה ואכן הקפאתם ביום ההכנה).
בכל אופן, אני מבטיחה שהמדלנים כולם ייטרפו עוד באותו יום. 
אם לא, השכנים תמיד ישמחו :)

מאחלת לכולנו סופשבוע נעים וקריר יותר.

מדלן שזיפים ופיסטוק/ ל-24 מדלנים בגודל בינוני

מצרכים:

לתערובת המדלן-
100 גרם קמח לבן (3/4 כוס)
3 גרם אבקת אפייה (1/2 כפית)
2.5 ביצים (120 גרם)
120 גרם סוכר (2/3 כוס)
100 גרם חמאה, מומסת
גרידה מחצי לימון

לפיזור לפני האפייה-
2 שזיפים אדומים, בינוניים
20-30 גרם פיסטוק טבעי קלוף

אופן ההכנה:

ערב לפני, מתחילים בהכנת תערובת המדלן: 
1. בקערה קטנה, מערבבים קמח ואבקת אפייה.
2. בקערת מיקסר עם וו הקצפה, טורפים ביצים וסוכר במשך 5 דקות, לתערובת תפוחה ובהירה.
3. בינתיים, ממיסים את החמאה כ-30 שניות במיקרוגל, להמסה מוחלטת. מניחים בצד.
3. בהדרגה, מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה לביצים.
4. מוסיפים את גרידת הלימון לחמאה ומערבבים מעט.
5. מוסיפים את החמאה לתערובת שבמיקסר ומערבלים רק עד להטמעתה. עוצרים כשהתערובת אחידה. ערבול יתר יפגע במרקם המדלן.
5. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומשהים לילה (או לפחות 4-5 שעות) במקרר.
למחרת, מזלפים, "מקשטים" ואופים: 
6. מחממים תנור ל-240 מעלות.
7. בינתיים, משמנים תבנית מדלן היטב בחמאה. חשוב לשמן את דוגמת הצדף כדי למנוע הדבקה.
8. חותכים את השזיפים לקוביות קטנטנות וקוצצים את הפיסטוקים גס. קחו בחשבון שמשניהם תצטרכו לפזר על כל מדלן. זה ממש קטן!
9. מזלפים מתערובת המדלן שהתקררה לתוך השקעים, עד ל-3/4. התערובת תתפשט מעט בעצמה לאחר הזילוף ותגיע כמעט עד לקצה הצדף (נשארים שוליים דקים שיתמלאו באפייה).
10. מפזרים על כל מדלן מעט קוביות שזיף (5-6 קוביות) ופיסטוק קצוץ.
11. כשהתנור חם, מכניסים את המדלנים פנימה ומיד מורידים ל-220 מעלות. אופים על 220 מעלות במשך 6-7 דקות. המדלנים יזהיבו ויתפחו, ואם עשיתם הכל נכון, גם יקבלו בטן הריון יפה (היא נפתחת מעט למעלה) שתישאר בהירה.
12. מוציאים את המדלנים ומחלצים מיד, לצינון על רשת.

הערות:
* כאמור, המדלנים טובים רק ביום ההכנה וכן לא כדאי להכפיל כמויות אם אתם מכינים כמות "ביתית".
** לפי המתכון של פייר היו אמורים לצאת 12 מדלנים ולי יצאו 24. אולי הוא השתמש בתבנית גדולה. אני השתמשתי בתבנית בינונית. 
*** אם לא רוצים את השזיפים והפיסטוק, או אחד מהם, ניתן פשוט להכין מהמתכון הבסיסי מדלן קלאסי. כמובן שניתן גם לגוון בתוספות, אך כפי שעשיתי, אני ממליצה על תמציות טעם/גגרידות בתוך התערובת ותוספות כבדות יותר- רק בפיזור טרם האפייה.

תגובות על הפוסט? שאלות על המתכון?
סתם מילה טובה? :)
אני אשמח מאוד לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!

התחלה חדשה וחזרה לשגרה: טארט פירות אדומים ופיסטוק

חזרתי.

או לפחות ככה החלטתי.

כן כן, החלטתי לחזור.

לאן?

לבלוג שלי. 

הבלוג שלי, שאני כל כך אוהבת.

הייתי אמא לא טובה, וזנחתי אותו תקופה דיי ארוכה.

היו לי סיבות (טובות?) , הרי עבדתי על הקריירה שלי!

כשסיימתי ללמוד וחזרתי לארץ, דחפתי למצוא עבודה בתחום הקונדיטוריה כמה שיותר מהר.

שאפתי למצוא מקום שישלב עבודה ברמה גבוהה, מגוון של טכניקות עבודה ולמידה, עבודה עם חומרי גלם ברמה גבוהה.

המלון אכן ענה על כל השאיפות האלה.

אני מרגישה שבעשרת החודשים האחרונים למדתי הרבה מאוד: על עצמי, על עבודה בצוות (ובצוות מלון בפרט), על עבודה תחת לחץ ועומס.

למדתי לעבוד בכמויות מאוד גדולות.

בבית הספר מלמדים אותך להתרכז בעוגה אחת, כדי לתרגל את הטכניקה, לזכור את הפרטים הקטנים.

ב"שטח", לומדים כמה ההקפדה הזו בכמויות קטנות חשובה, וכמה כל העקרונות חייבים להישמר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בכמויות גדולות.

למדתי שמצד אחד חשוב מאוד להיצמד לעקרונות שלי, להקפיד על צורת ההגשה, על היופי, לא להתפשר בגלל לחץ זמן, מקום או עומס.

למדתי, שמצד שני, המונח "אבחנה בין עיקר לטפל" תופס משמעות כפולה ומכופלת בעבודה במטבח גדול, ויש גם לדעת מתי לעצור, לעבור למשימה הבאה, ולהבין שאם כבר עשיתי כל מה שיכולתי, אולי לא הכל נתון לשליטתי.
ובעצם...זה נכון להרבה דברים ומצבים בחיים :)

אני חושבת, שהבחירה לעבוד במלון כעבודה ראשונה הייתה בחירה אמיצה (גם אם לא במודע) וחכמה. 

אני שמחה שניתנה לי ההזדמנות לעבוד תחת שף מקצועי, שאפתן וקפדן, אכפתי לאנשיו וגאון מבחינה קולינרית.

אני שמחה שהכרתי צוות מגוון, מיוחד כל אחד בדרכו שלו ומאוד מאוזן.

למדתי מכל אחד מחבריי לעבודה לא מעט, ואני יוצאת עם סל של לקחים לשימור ושיפור בעצמי תודות להם.

כמו כן, אני לוקחת איתי סל של סטנדרטים ישנים, חדשים או "מעודכנים" לגבי מה הדברים שחשובים לי, מה הקווים האדומים שלי, ועל מה אני מוכנה להתפשר.

אני מקווה שהצלילה למים העמוקים- עבודה במקום בעל רמה ודרישות גבוהות- חישלה אותי לקראת ההמשך.

אני מתחילה בימים אלה עבודה במקום חדש, מסעדת שף ירושלמית ומצוינת בשם "מונא".

העברתי שם רק יומיים עד כה, אך עד כה אני מרוצה מאופי העבודה, האנשים סביבי ומקווה שאוכל לתרום ולהיתרם.

הרצון לעבוד במסעדה נבע בעיקר מהיכולת הגדולה יותר לתמרן, להיות יצירתית ולבטא את עצמי.

אמנם אני בשלב הלמידה, ולא מתיימרת להפוך עולמות (במיוחד כשהמקום מגיש קינוחים מעולים),

אך אני שמחה על הגישה של השפים במקום, שמבקשים מהצוות להציע שינויים, ליצור ולחקור.

במקביל לעבודה במונא, החלטתי לקדם גם את הבלוג הזה בתקופה הקרובה ולהחזיר עטרה ליושנה.

בתקופותיו הטובות היה הבלוג המפלט שלי לכתיבה שאני אוהבת, למחשבה על ההווה והעתיד, ולקבלת פידבקים מכם הקוראים שלי.

הידיעה שאתם משוטטים איתי ברחובות פריז, עוקבים אחרי המתרחש בין כתלי הקורדון בלו ומנסים את המתכונים שאני מפרסמת- עודדה אותי לכתוב, ליצור, לחפש עוד מוקדי עניין.

אז נכון, קצת קשה יותר ליצור פוסטים ארוכים כמו אלה שתיארו את הלימודים, את פריז, את הסטאז' החלומי אצל פייר ארמה- אך אני מקווה, יחד איתכם, למצוא תחומי עניין בעולם הקונדיטוריה הישראלי המתפתח, לספר לכם על מקומות חדשים וקיימים שביקרתי בהם ולחלוק אתכם מתכונים מוצלחים, שלי ושל אחרים.

עוד מטרה שהצבתי לעצמי היא לתרגל את יסודות הקונדיטוריה בבית.

כשעובדים בעולם הזה, ובעיקר בתקופות עמוסות, נכנסים לשגרה שעלולה להיות שוחקת, ושוכחים לעצור ולאפות בנינוחות, לנסות מתכונים שבאמת רוצים.

לפעמים, רק ממש לפעמים (ואל תספרו שגיליתי לכם) אני מקנאה במי שהאפייה היא רק תחביב בשבילו.

לא, אני לא מתחרטת לרגע ולא רוצה לחזור אחורה- רק מנסה להזכיר לעצמי מאיפה התחלתי.

את הטארט שאני משתפת היום הכנתי מתוך ספר חדש שקניתי לעצמי כמתנת "חזרה לשגרה".

מדובר בספר של הפטיסייר כריסטוף פלדר (Christoph Felder) הצרפתי. 

הספר כולל מספר עצום של מתכונים, המצולמים שלב אחר שלב.

כך ניתן לתרגל ממש את הבסיס, ולהבין מה הביא לאי הצלחה במתכון או לחילופין- פשוט למנוע אותה.

אני מאוד מתחברת לספר, ולמרות שכבר למדתי את הבסיס, אני מאמינה ומרגישה שיש תמיד צורך לתרגל אותו. רק משם, ניתן להתחיל לאלתר וליצור.

הטארט הזה הוא טארט נהדר, המשלב בצק ומלית מתוקים, חמאתיים ועדינים, עם פירות יער חמצמצים ופיסטוקים קראנצ'יים.

הוא אינו מסובך להכנה, ונהדר לתרגול טכניקת הכנת בצק פריך, רידוד והנחה בתבנית בצורה מקצועית.

אני מזמינה אתכם לחזור לבסיס יחד איתי, או להתחיל מאפס.

אף פעם לא מאוחר מדיי להתנסות בדברים חדשים.

נתראה שוב בקרוב (הפעם באמת!)

טארט פירות אדומים ופיסטוק/ לטארט אחד בתבנית מתפרקת בקוטר 24 ס״מ

המתכון מתוך הספר: Patisserie של כריסטוף פלדר

מרכיבים:

לבצק פריך עדין-

185 גרם חמאה

חלמון

25 מ״ל חלב, חמים (חימום של 10-20 שניות במיקרו)

כפית סוכר

חצי כפית מלח ים

250 גרם קמח לבן, מנופה

למילוי-

3 ביצים

25 גרם שקדים טחונים

1/2 כוס סוכר לבן

2/3 כוס שמנת מתוקה, 38% שומן

30 גרם פיסטוק טבעי, קלוף

25 גרם חמאה מומסת ופושרת

קורט אבקת וניל או חצי כפית תמצית וניל איכותית

1/2 כף קמח לבן

200 גרם פירות יער, קפואים או טריים

אבקת סוכר (20-30 גרם)

כף פיסטוקים קצוצים

אופן ההכנה:

לבצק-

1. בקערת מיקסר עם וו גיטרה, מניחים את החמאה ומערבלים על מהירות בינונית עד להקרמה (ריכוך והגעה למרקם קרמי).

2. מוסיפים את החלב החמים ואת החלמון ומערבלים להטמעה.

3. מוסיפים את הסוכר והמלח ומערבלים להטמעה.

4. מוסיפים את הקמח ומערבלים עד לקבלת בצק חלק ודיי רך.

5. משטחים את הבצק לדסקית, עוטפים בניילון נצמד ומקררים לפחות לשעתיים.

למילוי-

1. בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים את כל חומרי המילוי (מלבד הפירות האדומים).

2. מערבלים על מהירות בינונית עד למרקם אחיד וחלק, כשתי דקות.

3. מקררים עד לשימוש.

הרכבה-

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים בספריי או בחמאה את התבנית.

2. על משטח מקומח קלות, מרדדים את הבצק לעלה עגול וגדול, בעובי כ-3 מ"מ.

3. מגלגלים את הבצק על המערוך ומניחים בזהירות על התבנית. מפילים את שולי הבצק פנימה, מהדקים לדפנות הפנימיות ולבסוף דוקרים את התחתית בסכין כמה פעמים.

4. מפזרים את פירות היער על הבצק ושופכים פנימה את המילוי בצורה אחידה ושווה.

5. אופים את הטארט בתנור שחומם ל-180 מעלות, כ-40 דקות, עד להתייצבות המילוי והזהבתו.

6. מניחים לטארט להצטנן לחלוטין לפני שמנסים לשחררו מהתבנית.

7. לפני ההגשה, מפדרים באבקת סוכר ומקשטים בפיסטוקים קצוצים.

הערות-

** הטארט אידיאלי להגשה ביום האפייה, בטמפרטורת החדר. מעבר לכך, מומלץ לשמור אותו במקרר ולהוציא כמה דקות לפני האכילה.

** לא ניסיתי, אך אני סבורה ניתן להחליף את פירות היער בפירות אחרים מהסוג הרך: משמשים, נקטרינות, תותים, דובדבנים.

** אם לא אוהבים פיסטוק, ניתן פשוט להשמיטו.

בלי הרבה דיבורים...עוגיות תפוחים.

אם תשאלו אותי איזו עוגה אני הכי אוהבת בעולם, התשובה תהיה פאי תפוחים.
יש איזושהי ציפייה שלקונדיטורית תהיה תשובה מתוחכמת יותר, אבל האמת היא שפרוסת פאי תפוחים חם עם כדור גלידת וניל בצד, זה כל מה שצריך כדי להעלות חיוך על פניי.
למרבה הצער, למרות הפשטות שבה, זוהי עוגה שדורשת לא מעט עבודה: הכנת בצק פריך, רידוד, קילוף וחיתוך תפוחים ועוד ועוד....

בשבוע שעבר, בעת שתקף אותי חשק עז לפרוסת פאי תפוחים, הגיתי את העוגיות האלה.
לאחר שעברתי על כמה מתכונים שמצאתי ברשת, החלטתי לשלב בהן קוביות תפוחים ו...תמרים- שהחליפו את סוכריות הטופי קרמל שמככבות במתכונים האמריקאיים.
במינימום עבודה, התקבלו עוגיות שמנמנות, רכות ובטעם של עוגת תפוחים מנחמת וטעימה.
הקופסא שעל השיש בדירה חוסלה בפחות מ-12 שעות, כך שנראה לי שהן הצליחו...!

הפעם באמת בלי הרבה דיבורים- ישר למתכון.
בתיאבון!

אה ו...
אל תתנו לתמונות האפרוריות והמשעממות בפוסט הזה להטעות אתכם. הן נבעו מתאורה לקויה וחוסר זמן להשקיע בסטיילינג. התנצלותי!


עוגיות תפוחים/ ל-25-30 עוגיות קטנות

מצרכים:
150 גרם חמאה בטמפ' החדר
100 גרם סוכר חום כהה
ביצה
195 גרם קמח
חצי כפית קינמון 
1 תפוח, קלוף וחתוך לקוביות קטנות
4 תמרים מסוג מג'הול, קצוצים

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. בקערת המיקסר, מניחים חמאה ומסוכר ומקרימים בוו גיטרה עד לקבלת תערובת אחידה.
3. מוסיפים את הביצה וממשיכים בערבול.
4. מוסיפים את הקמח והקינמון ומערבלים רק עד שהם נטמעים כמעט לחלוטין בבצק.
5. מוסיפים את קוביות התפוחים והתמרים ומערבלים עד לפיזור אחיד בבצק.
6. בידיים מעט רטובות, יוצרים כדורים קטנים בקוטר 2-3 ס"מ ומניחים במרווחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
7. אופים 10-12 דקות עד שהעוגיות מזהיבות מעט ומתייצבות יחסית. חשוב לא לאפות יתר על המידה, שכן ייחודן הוא ברכות שלהן.
8. מוציאים מהתנור ומצננים על רשת.
9. שומרים בקופסא אטומה בטמפ' החדר, כיומיים- שלושה.

הערות:
* כיוון שהעוגיות מכילות פרי טרי, הן לא מחזיקות מעמד לאורך זמן כמו רוב העוגיות, ולכן מומלץ לאכול אותן בתוך יומיים (גג שלושה) מהאפייה.
* ניתן להשמיט את התמרים ולהמירם בעוד קוביות תפוח או באגוזים קצוצים.

מנוחה קלה בין חג לחג: קראמבל פירות קיץ עם שטרויזל תבלינים ואגוזים

הרבה מקוראי הבלוג הזה הם חובבי אפיה, שלא לומר משוגעי אפיה.
המשמעות היא שבתקופת החגים, אני מניחה שאתם מוצאים עצמכם שעות רבות בחיפוש מתכונים חדשים ומעניינים לארוחות החג (או לקפה של אחה"צ כשכל המשפחה מגיעה) וכמובן- עומלים שעות נוספות במטבח בהכנת כל אותן עוגות, מאפים ומתוקים.
זוהי תקופה כיפית מאוד עבורנו המשוגעים לדבר, אך גם לא אחת מעייפת (השלב הזה כשכולם הולכים ואנו נשארים עם הסיפוק וכאב הרגליים. מכירים?).

את המתכון הזה בחרתי לשתף דווקא עכשיו, משתי סיבות:
הראשונה, כי תכף נגמר לנו הקיץ, וזה בדיוק הזמן להשתמש בכל הפירות שקנינו לכבוד החג ולא נאכלו, אלה שקצת בשלים מדיי וחבל לזרוק. בקראמבל הזה זה בדיוק מה שצריך.
השנייה, היא שבין חג לחג צריך קצת לנוח עם מתכונים קלילים, אבל גם לספק את צורך האפייה (והצורך במשהו מתוק, בואו נודה על האמת). 

המתכון הזה קליל גם מבחינה קלורית (אינו מכיל שמן ומופחת סוכר) וגם מבחינת ההכנה.
כל שצריך הוא לחתוך לקוביות כמה פירות (אם תצמדו לפירות קיץ אין צורך לקלף), לערבב כמה חומרים לשטרויזל ביד ולשלוח לתנור.
זהו אחלה קינוח לארוחת צהרים או ערב, או אפילו ארוחת בוקר בפני עצמה לצד יוגורט קריר. 
אפשר להשתמש באיזה פרי שרוצים ואוהבים: נקטרינות, אפרסקים, משמש, שזיף ועוד.
אם אתם מוסיפים אגס או תפוח קחו בחשבון שייתכן והם ייצאו פחות רכים משאר הפירות.
הפתרון הוא לקצוץ אותם לקוביות מעט קטנות יותר כך שזמן האפייה שלהם יתקצר וישתווה לאחרים.
אני הוספתי גם בננה וזו הייתה הברקה מעולה! היא מוסיפה מתיקות וטעם עשיר ותמצאו את עצמכם מחפשים אותה בתוך הקראמבל בתקווה לעוד ביס ממנה :)
האגוזים והתבלינים הם עפ"י טעמי וגם איתם ניתן לשחק ולגוון לפי טעמכם.

עצירה קלה לפני המתכון:
רבים מכם שואלים אותי מה קורה איתי כעת ומהו מקום העבודה החדש שלי.
אני שמחה לבשר שהתחלתי לעבוד כקונדיטורית במלון "המלך דוד" (קינג דיוויד) בירושלים.
השתלבתי בצוות של כמה קונדיטורים ויחד אנו אחראים על מתוקים ומאפים לארוחות השונות במלון (בין אם קינוחי צלחת בהגשה או מזנונים), אירועים המתקיימים במלון וכן מסעדות המלון- חלבית ובשרית.
העבודה מעניינת מאוד ומגוונת, הצוות נעים וכיפי ואני לומדת בכל יום הרבה דברים חדשים.
בזמן הקרוב אכתוב קצת יותר, אך קודם עליי להשתלב ולמצוא את מקומי, וכעת אני מתרכזת בכך.
מסיבה זו, הכתיבה בבלוג אולי מתמעטת, אך אני מבטיחה לעשות כל מאמץ להתמיד ולא להיעלם.
אתם מוזמנים להמשיך להגיב או לשלוח לי שאלות ופניות באופן אישי.

מאחלת לכם שנה טובה, גמר חתימה טובה והמשך תקופת חגים מתוקה, משפחתית ונעימה.

קראמבל פירות קיץ עם שטרויזל תבלינים ואגוזים/ תבנית מלבנית 15X24 או כל כלי חסין לחום בעל נפח דומה (כ-6-8 מנות)

-מבוסס על מתכון של קרין גורן מתוך הספר "סודות מתוקים 2", בשינויים שלי-

מצרכים:
לפירות-
כ-4 כוסות של קוביות פרי  (אני השתמשתי בנקטרינה, אפרסק,שזיף ובננה)
מיץ מלימון אחד
2 כפות סוכר (אפשר גם להשמיט)

לשטרויזל תבלינים-
3/4 קמח
1/2 כוס סוכר (אפשר ורצוי סוכר חום)
כפית קינמון טחון
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון 
1/4 כפית ציפורן טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
ביצה
כפית תמצית וניל
חצי כוס אגוזים קצוצים (פקאן/ מלך/ לוז/ שקדים/ קשיו)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור לחום בינוני, 175-180 מעלות.
2. מערבבים את קוביות הפרי עם מיץ הלימון והסוכר ומשהים לכמה דקות. משטחים בכלי שבחרנו בשכבה אחידה.
3. מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר והתבלינים. מוסיפים ביצה ווניל ומשפשפים בין כפות הידיים ליצירת פירורים. התערובת מתגבשת פחות משטרויזל רגיל וזה בסדר. 
4. מפזרים את האגוזים הקצוצים על שכבת הפירות ועליהם מפזרים באופן שווה את השטרויזל. אם רוצים אפשר גם לערבב את האגוזים לתוך הפירות לפני ההנחה בתבנית.
5. אופים בחום בינוני כחצי שעה. עד ששכבת השטרויזל מזהיבה והפירות התרככו דיים. לפירות קשים ייתכן וייקח מעט יותר זמן ולרכים מאוד טיפה פחות.
6. מוציאים, ממתינים כמה דקות ומגישים חם לצד גלידה או יוגורט קר. אין טעם לנסות לחתוך בצורה אסתטית וכדאי פשוט לקחת בכף ולהגיש בקערות אישיות.

מרגישים את סוף הקיץ: אקלר מנגו ונענע

חזרתי לירושלים.
זו אותה העיר שעזבתי לפני כמעט שנה, והרגשתי בבית מיד כשכף רגלי נחתה בתחנה המרכזית.
עכשיו, אחרי שבועיים של שיטוט, חיפושים וסידורים, אני שמחה לבשר שכאן גם אבלה לפחות את השנה הקרובה, במסגרת עבודה חדשה בתחום הקונדיטוריה.
אפילו דירה כבר הספקתי למצוא. אחת כזו שמרגישה כמו בית באמת, ובאחת השכונות היותר יפות ומיוחדות בעיר.

אני לא מעריצה גדולה של הקיץ.
אני אוהבת את הים, באופן כללי אוהבת שנעים לי ולא כשקר, וגם לא סובלת מחום בדרך כלל, אבל מצד שני, אני ג'ינג'ית.
על כן, אני נוטה לסבול מהשמש יותר מאחרים, ומודה שעלולה להפוך לעצבנית ובלתי נסבלת אחרי זמן ממושך מדיי בחום.

אחד הדברים שאני אוהבת בירושלים היא העובדה שהקיץ כאן קצת יותר נסבל, ומזכיר לי את הצפון שממנו אני מגיעה במקור. אין צורך במזגן 24 שעות ביממה, הלחות כמעט בלתי מורגשת ובאוגוסט כבר מתחילים להרגיש ברוח נעימה בערבים.

הדבר היחיד כמעט שמעציב אותי בסוף הקיץ, הוא הפרידה מפירותיו הנפלאים.
נקטרינות, אפרסקים, שזיפים, מלון, אבטיח, פסיפלורה, ענבים ועוד- הם כולם מהפירות האהובים עליי.
פרי שאני אוהבת במיוחד הוא המנגו: בין אם לאכול אותו בקוביות ישר מהקליפה, בשייקים, בסלט פירות ובין אם...בקינוחים!

אז כדי לחגוג את סוף הקיץ, להיפרד מפירותיו הנהדרים (וגם כי תכף יתחיל מבול קינוחי ראש השנה) אני שמחה לשתף אתכם במתכון מרענן לאקלרים קיציים במיוחד.
אקלר הוא בעצם מאפה העשוי מבצק רבוך, אותו בצד ממנו מכינים פחזניות. מזלפים אותו טרם האפייה בצורה מאורכת וצרה יותר. את האקלרים ממלאים בדרך כלל בקרם ומצפים בפונדנט בטעמים שונים או שוקולד.
אגב, אחד המתכונים הראשונים בבלוג הוא לאקלרים במילוי קרם וניל ותותים, וציפוי שוקולד.

מושפעת מהאקלרים החדשניים והיפים שראיתי בפריז, הרכבתי את האקלרים שלי לפי טעמי האישי. הם משלבים מילוי מתוק-חמצמץ של קרם מוסלין מנגו ועיטור נדיב של קרם שנטיי נענע שנותן טוויסט מעולה למנגו.
אם התיאור האחרון נשמע לכם בסינית, אני ארגיע ואסביר:
קרם מוסלין (Mousseline) הוא בעצם קרם פטיסייר שמוסיפים לו חמאה. במקרה הזה הבסיס להכנת הקרם הוא מחית מנגו (או מנגו טחון בבלנדר) וחמאה, ולאחר הקירור מוסיפים לו גם שמנת מוקצפת, מה שהופך אותו לאוורירי ומעולה כמילוי. 
קרם שנטיי (Chantilly) הוא לא יותר משמנת מוקצפת עם סוכר ובדרך כלל גם וניל. במתכון הזה הורדתי את הוניל והוספתי עלי נענע קצוצים בשביל הטעם.
את האקלרים ניתן לעטר בכל דרך שתרצו. אני בחרתי בפירות קיציים שהיו לי- קוביות מנגו, ענבים טריים ומעט עלי נענע. 

אלה אקלרים מרשימים, שידרשו מכם מעט זמן והשקעה, אך יהיו שווים אותם.
הם יהוו קינוח מרשים לארוחת שישי, אירועים מיוחדים ואפילו לארוחת החג הקרובה, אם אתם לא מתעקשים על מסורת הדבש והתפוחים (או פתוחים לשילוב של עוד קינוחים על השולחן).

על חלק מהאקלרים הוספתי קישוט משוקולד לבן, שנמס מהר מאוד

רק אל תשכחו שהקיץ כבר תכף נגמר, לפחות בירושלים- וזה בדיוק הזמן להכין אותם כדי להיפרד ממנו כמו שצריך.

הערה חשובה (1): את המתכון הזה לא ניתן להכין ללא משקל דיגיטלי. נכון, לא כולנו מחזיקים אחד כזה, אבל אני ממליצה בחום להשקיע כמה עשרות שקלים פעם אחת למען עבודה נוחה יותר. מתכונים רבים וטובים מתפרסמים רק בגרמים והעבודה עם משקל תבטיח תוצאות טובות ומדויקות יותר.
הערה חשובה (2): בשל ייחודיותו של הבצק הרבוך והעבודה עם פירות, האקלרים הללו מיועדים להגשה ביום ההכנה! על כן, כדאי להתחיל בהכנה מספיק שעות מראש (כ-4-5). את הקרמים ניתן להכין בערב שלפני ואז להכין ולאפות את הבצקים ולמלא את האקלרים ביום ההגשה.

אל תתנו למתכון הארוך להפחיד אתכם, אמנם השלבים רבים אך הם לא דורשים מיומנויות ברמה מאוד גבוהה וזו אחלה דרך תרגול למי שרוצה להתנסות קצת בזילוף או הכנת קרמים למשל (אחדים מכם סיפרו לי על כך בהתייעצויות פרטיות).

מאחלת לכולכם סוף של קיץ נעים, מרענן ומתוק :)

אקלר של קיץ: מנגו ונענע/ 15-20 אקלרים באורך 10-12 ס"מ

מצרכים:
לבצק רבוך:
175 מ"ל חלב
70 גרם חמאה
6 גרם סוכר
2 גרם מלח
105 גרם קמח לבן
2.5-3 ביצים M

לקראקלן (שכבה פריכה מעל האקלר):
65 גרם חמאה
80 גרם סוכר חום דמררה
80 גרם קמח

לקרם מוסלין מנגו:
250 גרם מחית מנגו (או מנגו טחון היטב בבלנדר)
40 גרם סוכר לבן
30 גרם חמאה
30 גרם חמאת קקאו (או שמן קנולה)
-------
55 גרם חלמון (כ-3 חלמונים)
40 גרם סוכר לבן
22 גרם עמילן תפו"א או קורנפלור

-------
100 גרם חמאה חתוכה לקוביות
-------
140 גרם שמנת מתוקה

לשנטיי נענע:
150 מ"ל שמנת מתוקה קרה
כף נענע קצוצה היטב
כף שטוחה אבקת סוכר

אופן ההכנה:
קרם מוסלין מנגו-1 :
1. אם משתמשים במנגו טרי ולא במחית, מודדים 250 גרם מהפרי, ללא קליפה וגרעינים. לי יצא בדיוק מנגו אחד גדול (ששקל מעט יותר מ-300 גרם לפני הניקוי). טוחנים את המנגו בבלנדר, לתערובת הכי חלקה שאפשר.
2. בקערה קטנה-בינונית מניחים חלמונים וסוכר (40 גרם) וטורפים מיד במטרפה ידנית או במיקסר, עד שהתערובת תופחת מעט ומבהירה (עניין של 30 שניות בערך). מוסיפים את עמילן תפו"א/ קורנפלור וטורפים להטמעתו. מניחים בצד.
3. בסיר בינוני מניחים: מחית מנגו (קנויה או שטחנתם בעצמכם) חמאת קקאו וסוכר (40 גרם). מניחים על אש קטנה-בינונית ומערבבים במטרפה כך שלא יידבק לתחתית או יישרף.
4. לאחר שחמאת הקקאו והסוכר מתחילים להנמס אפשר להוסיף גם את החמאה (30 גרם) ולערבב עד להמסתה. 
5. כשהתערובת מגיעה לסף רתיחה, מורידים מהאש. מיד ותו"כ טריפה, שופכים חצי ממנה לתערובת החלמונים וטורפים היטב עד לתערובת אחידה.
6. שופכים את תערובת המנגו+ חלמונים חזרה לסיר עם שאר תערובת המנגו, ומחזירים לאש תוך כדי טריפה. כעת, יש לטרוף את התערובת היטב מעל האש עד שהיא מסמיכה. חשוב לגרד בעזרת המטרפה את תחתית ושולי הסיר כדי למנוע הידבקות. הקרם צריך להגיע למרקם סמיך מאוד, משהו בין קרם פטיסייר סמיך לבצק רבוך. זה עלול לקחת כמה דקות אז התאזרו בסבלנות.
7. מורידים מהאש ומוסיפים את החמאה (100 גרם) בשלוש פעמים. בכל פעם טורפים עד להמסה והטמעה מלאה בתערובת ורק אז מוסיפים את השאר.
8. מעבירים את הקרם למגש/ תבנית או כלי רחב, מכסים היטב בניילון נצמד ומקררים (לפחות שעתיים).
9. טורפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה אך לא קשיחה ומאחסנים גם כן בקירור.

קראקלן:
1. מוציאים את החמאה מהמקרר לכמה דקות כדי שלא תהיה קרה מאוד.
2. מניחים את כל החומרים בקערה, מפוררים בידיים למרקם פירורי ולאחר מכן מאחדים לבצק אחיד וללא גושי חמאה. ניתן לעשות זאת גם בבלנדר או מיקסר אך בשל הכמות הקטנה וקלות ההכנה חבל על הכלים :)
3. בקיץ- משטחים לדסקית ומקררים כרבע-חצי שעה. בחורף אפשר לעבור מיד לשלב הרידוד.
4. רידוד: על נייר אפייה מקומח קלות (וכדאי לקמח מעט גם את המערוך), מרדדים את הקראקלן לעלה דק מאוד ומלבני ככל הניתן, בעובי כ-1 מ"מ. אם הבצק נדבק או נקרע כדאי לקררו ובמידת הצורך להוסיף מעט קמח. 
5. בעזרת סכין חדה חותכים את המלבן למלבנים ברוחב כ-10 ס"מ ואורך של כ-1.5-2 ס"מ. הקראקלן מיועד להנחה על האקלרי ולכן וודאו שיש לכם לפחות 15 מלבנים. מכניסים למקרר עד להנחה על האקלרים טרם האפייה.

בצק רבוך:
1. שוקלים את כל המרכיבים טרם תחילת העבודה, ומכינים שתי תבניות תנור מרופדות בנייר אפייה.
מחממים תנור לחום 170 מעלות.
2. בסיר בינוני מניחים חלב, חמאה, מלח וסוכר ומביאים לרתיחה על אש בינונית-גבוהה.
3. מסירים מהאש, מוסיפים את כל הקמח בבת אחת ומערבבים כמה שניות בכף עץ או ספטולה.
4. מחזירים לאש ומערבבים כל הזמן, לייבוש- עד שהבצק נפרד מדפנות הסיר בצורה חלקה (ללא שאריות).
5. מסירים מהאש ומעבירים את הבצק לקערה גדולה.
6. מוסיפים את הביצים אחת-אחת. את הביצה השלישית כדאי לטרוף ולהוסיף בתחילה רק חצי ממנה. אם יש צורך מוסיפים את השאר. הבצק צריך להיות נוח לזילוף ולשמור על צורתו, משמע לא נוזלי אך גם לא מאוד קשיח.
7. בעזרת קלף או כף העץ, מעבירים לשקית זילוף עם צנתר חלק. אני השתמשתי בצנתר של 12 מ"מ. אפשר להשתמש גם בצנתר משונן PF16 (פוליקרבונט) או בצנתר כוכב משונן פשוט אך רחב. 
8. על התבניות שהכנו, מזלפים במרווחים אקלרים באורך 10-12 ס"מ. כדאי לזלף אותם כמה שיותר שווים באורך וברוחב. ניתן להשתמש בסרגל או כלי מדידה אחר כדי להקל.
9. מוציאים את הקראקלן הקר מהמקרר ומניחים על כל אקלר מלבן אחד ממנו. לוחצים ממש טיפה להדבקה (מבלי למעוך את האקלר).
10. אפייה: אופים את האקלרים בחום 170. ב-11-12 הדקות הראשונות לאפייה אין לפתוח את התנור, ע"מ למנוע את צניחת האקלרים! לאחר מכן, אופים 6-8 דקות נוספות כאשר ניתן לעשות אחד משני דברים: א) לפתוח את התנור ולתקוע כף עץ כך שיישאר פתח קטן לתנועת אוויר ב) לפתוח ולסגור את התנור בכל 2-3 דקות לכמה שניות. 
האקלרים מוכנים כשהם תפוחים וזהובים.
* שימו לב שבתבנית השנייה התנור כבר חם ולכן יש לשים עין, אצלי האפייה התקצרה משמעותית.
11. מצננים את האקלרים לחלוטין על רשת לפני המילוי.
12. לאחר הצינון, יוצרים באמצעות עט או קצה של צנתר קטן מאוד 3 חורים בתחתית כל אקלר (לאורכו וברווחים שווים).

קרם מוסלין מנגו- 2:
1. מוציאים את הקרם שהתקרר ואת השמנת שהקצפנו מהמקרר.
2. מוסיפים 1/3 מהשמנת המוקצפת לקרם המנגו וטורפים נמרצות כמה שניות להטמעה.
3. מוסיפים את שאר השמנת המוקצפת ומקפלים בעדינות במרית עד לקבלת קרם אחיד ואוורירי.
* שימו לב: טריפה נמרצת או רבה  מדיי תגרום להתפרקות הקרם שמכיל חמאה (יהפוך מעט גרגירי) ולכן חשוב להקפיד על ערבוב עדין ואיטי בשלב זה.
4. מעבירים את הקרם לשקית זילוף עם צנתר חלק בעובי 6 מ"מ. כדאי לשמור בקירור עד ההרכבה.
*הערה: כמות הקרם במתכון גדולה מזו הדרושה למילוי האקלרים. אל תמלאו את השקית עד סופה אלא עשו זאת בהדרגה  בכל פעם שמסתיים הקרם, על מנת להקל על העבודה. את הכמות הנותרת ניתן להקפיא לקבלת גלידת מנגו בטעם ומרקם מושלמים!

שנטיי נענע:
1. בקערת המיקסר עם בלון הקצפה מניחים את כל מרכיבי הקרם.
2. מקציפים לקצפת רכה אך יציבה (עליה לשמור על צורתה בעת הזילוף).
3. מעבירים לשקית זילוף עם צנתר חלק בעובי 10 מ"מ.

הרכבה ועיטור:
1. ממלאים כל אקלר בקרם מוסלין מנגו: אוחזים את האקלר ההפוך ביד אחת ואת השקית ביד השנייה. מכניסים את הצנתר לכל אחד מהחורים ולוחצים במשך 2-3 שניות. חשוב למלא בנדיבות. אם הקרם יוצא דרך החורים האחרים (זה סימן טוב!) פשוט נגבו את תחתית האקלר על דופן קערה או בעזרת מגבת נייר.
2. לאחר מילוי כל אקלר, מניחים אותו כשהוא הפוך (חורים כלפי מעלה) עד לסיום מילוי האקלרים כולם.
3. הופכים את האקלרים כשהצד הסגור כלפי מעלה ומזלפים טיפות קטנות משנטיי הנענע על כל אחד מהם. כמובן שניתן לעטר גם בכל דרך אחרת שרוצים.
4. מקשטים בפירות טריים ומגישים או שומרים בקירור עד להגשה (באותו היום!).

הערות/ הארות על הפוסט? 
שאלות לגבי המתכון?
אני מאוד אשמח לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!