פוסט ראשון ומאושר מפריז, ועוגיות שוקולד צ'יפס-קינמון מושלמות

אוי פריז, פריז...!

לא תיארתי לעצמי באיזו מהירות אתאהב בעיר הזו.

עברו שלושה ימים מאז הנחיתה, ואני כבר מרגישה בבית.

הסיפור מתחיל במסע מפרך  מישראל, שכלל קונקשן של 5 שעות באיסטנבול. 

כשהגענו לפריז, אחרי 48 שעות ללא שינה, קרובי משפחה אספו אותנו (אני ואמא, שנמצאת איתי פה לשבועיים הראשונים) משדה התעופה. זאת הייתה ממש הצלה, כי סחבנו איתנו מעל ל- 60 קילוגרם של ציוד מהארץ (בעיקר בגדים, נעליים וציוד אפייה), לא כולל תיקי היד שעלו איתנו למטוס. הם גם דאגו לי לשמיכה חמה כדי שלא אצטרך לקנות אחת, ואפילו ציידו אותנו בפירות, שתייה ועוגיות כדי שלא נרעב בלילה הראשון. כבר הרגשנו הרבה יותר טוב.

הם הביאו אותנו עד לדירה, וכשהתקרבנו לאיזור, כבר התפעלתי מאוד, בראש ובראשונה מכך שאנחנו במרחק הליכה קצרה מהאייפל, הממוקם ברובע הסמוך, והאיר בצורה מרהיבה בלילה.

למי שלא יודע, פריז מחולקת ל-20 רובעים, שמסודרים בצורת שבלול, לפי הסדר שבו נבנתה העיר והתרחבה. ככל שמתרחקים מהמרכז המספר עולה. הדירה שלי ממוקמת ברובע ה-16, שהוא רובע "נחשב" מאוד, שכן הוא רגוע, שקט ובטוח. גרה כאן אוכלוסייה אמידה, וזה בהחלט ניכר במחירים בחנויות ואפילו ממבט על האנשים ברחוב.

בכל אופן, אני מרוצה מאוד מהבחירה, שכן הצלחנו למצוא באיזור הזה דירה במחיר שפוי, ולא ויתרנו על ביטחון ועל נוחות. מסביב לדירה יש כל מה שצריך- בנק, סופרמרקט, בית מרקחת ושלל חנויות.

הדירה עצמה היא אמנם דירה קטנה, אבל היא מתוקה ונעימה להפליא.

החדר שלי מקסים: צבוע כולו לבן, רצפת פרקט, חלון קטן ויפהפה שבשעות מסויימות מכניס המון אור לחדר...והכי חשוב, יש לי ארון ענק שסוף-סוף יכול להכיל את כל הבגדים שלי!

קניתי גם עציץ חמוד ששידרג את המראה ונותן לי הרגשה של בית.

 עוד פלוס אדיר הוא השותף החדש שלי, שגם הוא ישראלי, ויש לי הרגשה שנסתדר מצויין.

לא פחות חשוב הוא המטבח, שעל אף היותו קטן, מכיל תנור אפייה ואני דווקא נהנית מהאתגר של לנסות ולהפיק ממנו את המירב.

טעימה מהחדר החדש שלי

את הערב הראשון בילינו בסידור החדר והתמקמות, ולמחרת קמנו לבוקר של סידורים.

על הבוקר, הלכנו לבקר בבית הספר שבו אתחיל ללמוד בעוד שבוע. גילינו שהוא נמצא אמנם במרחק של כחצי שעה הליכה, אך הדרך קלה מאוד ונעימה, ואזכה לחצות בכל יום את הנהר על גשר שממנו נשקף האייפל.

נפגשנו עם נציג של בית הספר ששוחח איתנו והיה נחמד מאוד. באופן כללי המקום שידר חמימות וביתיות והרגיע אותי מאוד. אפילו התעודדתי לשמוע שיש אפשרות לעבוד בבית הספר כעוזרת לאחד השפים/ קונדיטורים, ואני מתכוונת לנסות ולהתקבל ברגע שאסיים את הקורס הראשון, בו לצערי אין לי זמן לעבוד.

בדרך לבית ספר :)

באותו יום גם פתחנו חשבון בנק והתחלנו להתעסק בסידורים נוספים כמו רכישת כרטיס נסיעה חופשי וביטוח לאומי. הדרישות הבירוקרטיות כאן מאוד גבוהות, אבל כולם מאוד נעימים, מסבירים בסבלנות, ולהפתעתי מדברים אנגלית טובה כך שהכל מתקדם טוב.

בערב, הלכנו לשתות קפה אצל קרובת משפחה שאותה אנחנו אוהבות מאוד, שלה שתי בנות צעירות.

הן משפחה מאוד שמחה, מיוחדת ומעוררת השראה.הבאנו איתנו קופסת עוגיות שוקולד-צ'יפס וקינמון שאפיתי בארץ. שלושתן התפעלו מאוד מהעוגיות, הילדות היו בעננים!

בשבת, הסתובבנו קצת באיזור הדירה כדי להכיר, וגיליתי יחד עם אמא כמה קונדיטוריות מקסימות ולא רחוקות. המוצלחת ביותר נמצאת ממש מתחת לדירה שלי, ונקראת Maison Alexandre. 

במקום נמכרים גם באגטים, קרואסונים, ומאפים מסוגים שונים, כמו גם שוקולדים למיניהם ומאפים מלוחים. אך מה שאהבתי ביותר הייתה הויטרינה המרהיבה והמגוונת של הקינוחים "המפונפנים", שכללה קינוחים יפהפיים מסוגים שונים. בינתיים הספקנו לטעום רק מהבאגטים ומהקרואסונים שהיו טובים מאוד, אך בהמשך נטעם גם מהשאר, בטוח.



חלק מהויטרינה המרשימה מהפטיסרי שמתחת לדירה



 בערב נפגשנו עם קרובי משפחה לארוחה צרפתית אמיתית, שכללה 7 מנות:

אפריטיף (עם יין לבן), סלט (עם באגט ויין לבן), מנה עיקרית של בשר בקר, פירה ושעועית טעימה להפליא (עם באגט ויין אדום), גבינות (עם באגט), פירות ולקינוח- פאי תפוחים נפלא שאני מקווה להשיג את המתכון אליו בהמשך.

וואו.

אתם בטח מתארים לעצמכם שלא יצאנו רעבות.

הארוחות המשפחתיות בצרפת, אליהן התוודעתי בביקורי הראשון לפני כמה שנים, אורכות זמן רב, שכן ממתינים בין הגשת מנה לאחרת ואוכלים לאט מאוד, תוך כדי שיחות ארוכות. אצל המשפחה שלי, השיחה זורמת כל הארוחה, צוחקים הרבה והאווירה נעימה מאוד.

המשפחה נתנה לי הרגשה שיש לי תמיד למי לפנות, עם מי להתייעץ ובכלל, שלא ארגיש לבד בעיר הזו.

בנוסף, קיבלתי דיווח שהעוגיות שהבאתי בערב שלפני נטרפות ושכולם אוהבים אותן מאוד (חבר של המשפחה העיד שאכל שש במכה).

סיכום היום- מוצלח פלוס!

כידוע, יום ראשון הוא יום המנוחה כאן. 

פתחתי את הבוקר בריצה שהסתיימה דיי מהר בגלל הגשם הבלתי פוסק, ולאחר מכן הספקנו לבקר בשוק אורגני  עליו שמענו דברים טובים. קנינו קצת פירות, ירקות ודגים לדירה. אני לא חושבת שאחזור לשם, שכן המחירים היו גבוהים אפיל יחסית לפריז, אך החוויה הייתה מעניינת.

היום (שני) חוגגים כאן את סיום מלחמת העולם הראשונה, ומסתבר שמדובר ביום חג לכל דבר. אנחנו הרווחנו עוד יום לנוח ולהתארגן.

בהמשך השבוע, אני מקווה להספיק לסיים עוד כמה סידורים חשובים, וגם קצת מנוחה והנאה מהעיר לפני שיתחילו הלימודים.

כמובן שאנחנו מתכננות לבקר בכמה קונדיטוריות מובילות ומפורסמות ואני כבר חסרת סבלנות :)

לסיום, וכפרס למי שצלח את הפוסט הארוך: אי-אפשר בלי מתכון, ולכן אני מציידת אתכם במתכון לעוגיות שאתם חייבים לרוץ, להכין, ולחלק לכולם (או לשמור לעצמכם, כי הן כל כך טעימות!).

אלה עוגיות שיצרתי באמצעות חיבור של כמה מתכונים שאני אוהבת, עד שהגעתי לתוצאה האידיאלית מבחינתי: עוגיות שוקולד צ'יפס מהסוג שלא משתטח בתנור ונותר שמנמן. העוגיות נשארות רכות ועסיסיות גם אחרי כמה ימים, ועשירות בשוקולד, אגוזים וטעם קינמון שמשתלב נפלא.

כל מי שטעם אותן הגיב בהתפעלות רבה, ואני מרוצה מאוד שהצלחתי לרקוח מתכון מוצלח כל כך.

מקווה שתאהבו, ואשמח לשמוע אם כן, וגם אם לא :)

מאחלת לכולם שבוע טוב מפריז הגשומה, הקרירה והמהממת!

דיווחים נוספים בקרוב.

עוגיות שוקולד-צ'יפס וקינמון (30-40 עוגיות)

כוס ושליש קמח לבן
1/3 כפית סודה לשתייה

קורט מלח

כפית קינמון

100 גרם חמאה רכה

2/3 כוס סוכר חום כהה דחוס

2 כפות סוכר לבן

1/2 כפית תמצית וניל

ביצה

100 גרם (כמעט כוס) אגוזי מלך קצוצים

100 גרם (חפיסה) שוקולד מריר, קצוץ לקוביות קטנות (או 100 גרם שוקולד צ'יפס)

מכשור/ כלים מיוחדים:
מיקסר

אופן ההכנה:

1. מערבבים בקערה בינונית את החומרים היבשים: קמח, סודה לשתייה, מלח וקינמון ומניחים בצד.

2. בקערת המיקסר עם בלון הקצפה, מקציפים במהירות גבוהה חמאה וסוכרים לתערובת קרמית. מוסיפים וניל וביצה וממשיכים להקציף עד שאחיד.

3. מחליפים לוו גיטרה (אם אין, לא חובה), מורידים את מהירות המיקסר ומוסיפים את תערובת הקמח. מערבלים רק עד שהיא נבלעת ולא יותר.

4. מוציאים את הקערה מהמיקסר, שופכים פנימה אגוזי ושוקולד ומערבבים במרית או כף עץ עד לפיזור אחיד בתערובת.

5. מכסים את הקערה בניילון נצמד, ומכניסים למקרר לרבע-חצי שעה.

6. בינתיים, מחממים תנור לחום בינוני (175-180 מעלות) ומרפדים שתי תבניות בנייר אפייה.

7. מוציאים את התערובת מהמקרר, ובעזרת שתי כפיות יוצרים תלוליות, ומניחים אותם על נייר האפייה באופן מרווח (לוקחים מהתערובת עם כפית אחת ומורידים לתבנית בעזרת השנייה). אם רוצים עוגיות גדולות יוצרים תלוליות מכפית גדושה מאוד.

8. אופים 8-10 דקות עד שהעוגיות זהובות ומשחימות בשוליים. מרכז העוגייה יהיה רך כשיצאו מהתנור, אך הן יתייצבו בהמשך. חשוב לא לייבש אותן יותר מדיי, כי אז יאבדו מעסיסיותן וייחודן.

9. משאירים את העוגיות בתבנית לכמה דקות להתייצבות, ואז מצננים על רשת, עד לצינון מלא.

10. שומרים בקופסא אטומה, חמישה ימים עד שבוע.

הערות:

* לא אוהבים קינמון? ניתן פשוט להשמיט אותו מהמתכון.

** ניתן להחליף את האגוזים בכל אגוז אחר: פקאן, שקדים או לוז ישתלבו נפלא.

*** אל תיבהלו מקיצוץ השוקולד בעצמכם. רוב המחמאות שקיבלתי על העוגיות היו בזכות גושי השוקולד שנותנים טעם ומרקם ביתי יותר לעוגיות.