פוסט פרידה (פיזית בלבד) וטריקולדים אישיים מלאים באהבה

יש אנשים ששווים כל רגע של השקעה.
אלה שמכירים אותנו הכי טוב.
שאפשר לבוא אליהם כשטוב וגם כשרע.
הם הראשונים שנספר להם כשמשהו מרגש, חדש או מפתיע קורה.
הם מכירים אותנו כל כך טוב, שידעו לזהות בעצמם כשזה יקרה.
אלה שיודעים לדובב אותנו, אבל גם לשתוק ביחד כשצריך.
שיש להם תמיד את התשובות הנכונות, גם אם באותו רגע לא ממש בא לנו לשמוע, או להסכים.
כשמשעמם, או קצת לבד, הם תמיד יענו לטלפון (טוב נו, או הודעה) ויתייצבו לקפה (ועוגה), או לבירה, סתם כדי לקשקש.
הם יכולים להיות בגילנו, מבוגרים יותר או צעירים יותר.
הם יכולים להיות הורים, אחים, חברים או בני-זוג.
יכול להיות שהם חלק מחיינו כבר שנים או חודשים, ואולי הכרנו אותם רק לפני כמה ימים.
לכל אחד מאיתנו יש את האדם-שניים-שלושה המיוחדים בחייו, שמשפיעים עליו תוך כדי תנועה ושמעודדים אותו להיות מי שהוא.

את האהבה שלי לאפייה וקונדיטוריה פיתחתי בסביבה אוהבת, שאין לה תחליף.
אנשים שתמכו בכל החלטה שקיבלתי: להשתחרר מהצבא אחרי 6 שנות שירות, ללמוד משפטים וכמובן- ללמוד קונדיטוריה.
בראש ובראשונה עומדת המשפחה שלי, שההחלטה שלי דרשה ממנה לא רק לתמוך אלא גם להשקיע זמן ומשאבים. הודיתי באופן אישי ואנצל את הבמה להודות גם כאן- תודה, תודה, תודה!
חברים אהובים שלי, אין מספיק מילים בפי כדי לתאר את ההערכה שלי לכל מי שעזר להתלבט, שייעץ, שעודד, שזרק מילה טובה, ששלח הודעה תומכת, שהרים טלפון לאחל הצלחה.

לכבוד כל האנשים היקרים, בחרתי לפרסם מתכון איכותי ומפנק במיוחד.
המתכון הבא אמנם לא מסובך, אך דורש לא מעט השקעה: עוגת הטריקולד האהובה בוריאציה של קינוחים אישיים בכוסות. שלוש שכבות של מוס שוקולד לבן, חלב ומריר על בסיס פריך מביסקוויטים. המראה נפלא, והטעם? חלומי!
נו...מה יכול להיות רע בשלושה שוקולדים?!
אני אוהבת לבחור כוסות בגדלים שונים וכך כל אחד יכול לבחור לו כוס בגודל לטעמו- אלה שתמיד רוצים "חצי פרוסה" (היי אמא) יקחו כוס קטנה, ואלה שיודעים ליהנות מהחיים (היי אבא) יוכלו לבחור בכוס גדולה יותר.
שימו לב שהכנת הקינוח דורשת לילה של קירור ולאחר מכן עוד קירור להתייצבות, ולכן אני ממליצה להתחיל בהכנה בלילה שלפני.
אל דאגה, הזמן וההכנה ישתלמו ברגע כשתראו את החיוכים על פני האנשים שאתם אוהבים, הם שווים את זה!

זהו הפוסט האחרון שלי מהארץ לעשרת החודשים הקרובים.
נותרו לי יומיים של אריזות, וביום רביעי בלילה כבר אעשה את דרכי לשדה התעופה.
את הפוסט הבא כבר אכתוב אליכם מפריז, כולי תקווה שכמה שיותר בהקדם (הרי ברור שלא אתאפק יותר מיום!)

אז עד לפוסט הפריזאי הבא,

Au Revoir.

נ.ב
אני מאוד מאוד אוהבת תגובות וחיזוקים, ואשמח מאוד שתגיבו כאן למטה :)

טריקולד אישי (8-12 קינוחים אישיים, תלוי בגודל הכוסות)

לתחתית:
כחצי שרוול ביסקוויט פתי-בר שוקו
50 גרם חמאה מומסת
למוס שוקולד לבן, שוקולד חלב ושוקולד מריר:
500 מ"ל שמנת מתוקה (2 מיכלים קטנים או אחד גדול)
100 גרם שוקולד לבן (חפיסה)
כף אינסטנט פודינג וניל
75 גר' שוקולד מריר, רצוי 55% מוצקי קקאו ומעלה (כ-3/4 חבילה)
75 גר' שוקולד חלב (כ-3/4 חבילה)

לקישוט (לבחירה): מטבעות שוקולד/ פצפוצי אורז מצופים שוקולד/ שוקולד מגורר

מכשור/ כלים מיוחדים:
שלוש קערות קטנות עמידות בחום
סיר קטן
מיקסר עם בלון הקצפה
כוסות בנפח 50-200 מ"ל, מומלץ בגדלים שונים
למי שרוצה: שקית זילוף+ צנתר עם פייה חלקה
אופן ההכנה:
1. לילה לפני (אפשר גם באותו יום, אך לפחות 5-6 שעות לפני ההגשה), מכינים שלוש קערות קטנות ועמידות בחום, ובכל אחת מניחים סוג אחד של שוקולד שבור לקוביות.

2. מודדים 300 מ"ל מהשמנת המתוקה (כוס וחצי סטנדרטית של נס), ומניחים בסיר קטן על אש קטנה. כשהשמנת מגיעה לסף רתיחה (בועות קטנות יחסית שמתחילות לעלות) מורידים מהאש ומחלקים שווה בשווה בין שלוש הקערות: שופכים שליש על השוקולד הלבן, שליש על שוקולד החלב ושליש על המריר. מי שסומך על עצמו יכול למדוד לפי העין, אך אני ממליצה לשפוך בזריזות 100 מ"ל בכל פעם לכוס מדידה וממנה לשוקולדים.
3. מערבבים כל קערה (בכף/כפית נפרדת) עד שהשוקולד נמס והמרקם חלק. בהתחלה השוקולד "יתפורר" בתוך השמנת, ולאט לאט יתאחד איתה. מערבבים היטב כדי שיהיו כמה שפחות גושים.

4. מכסים כל קערה בניילון נצמד ומאחסנים במקרר ל-4 שעות לפחות, אני ממליצה ללילה.
5. קצת לפני שמוציאים מהמקרר, אפשר להכין את התחתית: טוחנים את הביסקוויטים לתערובת פירורית במעבד מזון. אני אוהבת להשאיר גם פירורים גדולים ולא לערבב לתערובת דקה מדיי, אך זה בהחלט אפשרי. ** אין לכם מעבד מזון? אין בעיה, עובדים בשיטת "גן ילדים": מכניסים את הביסקוויטים לשקית סנדביץ',
קושרים ומכים במערוך/ חפץ מעט כבד אחר ליצירת פירורים.
מערבבים את הפירורים עם החמאה המומסת ומשטחים מעט מהתערובת (כף בערך) בתחתית כל כוס, בהתאם לטעם ולגודלה. מניחים בצד.
6. מתחילים בהקצפת המוסים: מוציאים בכל פעם תערובת אחת מהמקרר ולאחרות מאפשרים להמשיך להתקרר. אתם יכולים לבחור באיזה "צבע" להתחיל, כאשר עבודה מהבהיר לכהה היא הכי חסכונית בכלים, מיד תבינו למה. אני התחלתי דווקא הפוך ושטפתי בכל פעם את קערת המיקסר, כי רציתי שהלבן יהיה למעלה.
7. מחלקים את 200 המ"ל שנותרו לנו מהשמנת המתוקה לשלוש. יוצא כ-67 מ"ל לכל חלק, שהם שליש כוס רגילה של נס.
8. מתחילים בשוקולד הלבן: שופכים לקערת המיקסר את תערובת השוקולד והשמנת מהמקרר, שליש כוס שמנת נוסף (מהשלב הקודם) ומוסיפים כף אינסטנט פודינג וניל. מקציפים עם בלון ההקצפה לקרם יציב. שימו לב: כשמכינים עוגת טריקולד, יש חשיבות גדולה מאוד לשלב הפסקת ההקצפה, אסור לעצור מוקדם או מאוחר מדיי. אנחנו מכינים קינוח בכוסות, ולכן כל שנדרש הוא לראות שהקרם מתייצב (המיקסר ישאיר סימנים שלא יעלמו כשנפסיק את פעולתו). אל תגזימו ותקציפו לקרם נוקשה, שכן זה יקשה עליכם לסדר את הקרם בצורה יפה בכוסות אם יהיה קשיח מדיי.
9. מחלקים את הקרם לכוסות ומיישרים יפה. מאשפזים את הכוסות בפריזר ל-10 דקות, ובינתיים מכינים את הקרם הבא.
10. חוזרים על פעולת ההקצפה (לא לשכוח להוסיף 1/3 כוס שמנת מתוקה), החלוקה לכוסות וההקפאה גם עם שוקולד החלב, ואין צורך לשטוף את הקערה בין לבין.
11. חוזרים על ההקצפה גם עם השוקולד המריר, מחלקים לכוסות ומיישרים. ניתן לקשט עכשיו (בעיקר אם רוצים לנעוץ קישוטים בקרם) או אחר כך.
12. מקשטים בצורה הרצויה: אני נעצתי מטבע שוקולד במרכז וקישטתי מסביב ב"קליקים" קטנים בשלושה צבעים.
13. מקפיאים את הקינוחים המוכנים כחצי שעה-שעה להתייצבות סופית ומעבירים למקרר.
14. מגישים קר, אך לא קפוא.

הערות:
** אם רוצים ללכת רחוק יותר עם השחיתות, ניתן להכין גם ציפוי שוקולד: ממיסים במיקרו יחד רבע כוס שמנת מתוקה (50 מ"ל) עם 50 גרם שוקולד מריר. מערבבים לקרם חלק ושופכים מעט ממנו על כל קינוח לאחר ההקפאה, ורצוי להקפיא שעה שלמה לפני כן.
** לא חילקתם שווה את הקרם בין הכוסות ונשאר קרם מיותר? נראה לכם שמקרם אחד יש יותר מהאחר? לא נורא. אתם יכולים להכין גם כוסות של מוס שני שוקולדים ואפילו שוקולד אחד מהשאריות.