שבוע ראשון לסטאז' אצל פייר ארמה ועוגת גבינה קפוצ'ינו-לוטוס-קוקוס

לפני שבוע בדיוק סידרתי יפה את חולצת השף החדשה, המכנסיים ונעלי העבודה בתיק הגב שלי.
בישלתי אוכל בריא וטעים לכל השבוע.
חזרתי בראש על כמה טכניקות אפייה בסיסיות ועל כמה משפטים נפוצים במילון הצרפתי-עברי שלי.
יצאתי לריצה כדי לנקות את הראש ולהתאפס.
הלכתי לישון בתשע בערב.
כמובן שזה לא עבד, ובמשך כשלוש שעות התהפכתי מצד לצד מרוב התרגשות, חששות ותהיות (העובדה שהשמש כאן שוקעת רק ב-22:00 לא סייעה, אגב).

ביום שלישי בשעה 04:00 לפנות בבוקר כבר הייתי על הרגליים, וב-05:00 כבר בדרך ליום הראשון של הסטאז' ב"מעבדה" של פייר ארמה, ברובע ה-15 בפריז.
כשהגעתי, פגשתי את שני הסטאז'רים הנוספים שהתחילו באותו השבוע, ויחד התקבלנו בסבר פנים יפות על ידי השף שמנהל את המעבדה.
קיבלנו לוקרים, כובעי מצחייה עם הכיתוב: Pierre Herme, ומיד גם סינרי עבודה ורשתות לשיער.

אני שובצתי לשבועיים הראשונים בעמדה שנקראת Tour, ובה מכינים את כל הבצקים: בצקי שמרים לקרואסונים ומאפים נוספים (Pain au chocolat, Pain Cafe), בצק בריוש, סבלה מסוגים שונים, בצקי עלים, בצקי טארט ועוד.
חבר מהלימודים שובץ לשבוע הקרוב לסניף נוסף של הרשת ברובע השישי. אני משובצת לשם בשבוע השלישי לסטאז'. הסטאז'רית השלישית שובצה לאיזור ה-Finition (גימור), בו מרכיבים את העוגות עצמן ומשם הן נשלחות לחנות או ליעדים אחרים. אני משובצת לשם בשבוע הרביעי לסטאז', וכבר לא יכולה לחכות!

העוגות בויטרינה של ארמה. מחכה כבר לשבוע ההתמחות בעמדת הגימור!

מיד כשהגעתי לעמדה שלי, הודיע לי האחראי עליי שעכשיו נכין טארטלטים.
הוא הניח לפני תבנית מלאה ברינגים קטנים של 8 ס"מ והורה לי להבריש אותם בחמאה. בזוגות כמובן, כי אין זמן.
כשסיימתי, הוא הוציא תבנית מלאה בעיגולי בצק והראה לי כיצד להניח כל אחד מהם ברינג. תגובתו על שני הטארטלטים הראשונים שעשיתי בעצמי הייתה "לא רע, אבל את יכולה להשתפר", ובשורה השנייה והשלישית הוא כבר היה מבסוט ואמר שזה טוב מאוד.
אני אומרת את זה, לא כדי לטפוח לעצמי על השכם, אלא כי הופתעתי שבמקום כזה מקבלים כל כך מהר פידבק חיובי. חברות שהתחילו סטאז' השבוע במקומות אחרים ציינו שאף אחד לא אומר להן אם הן בסדר או לא.
אחת ה"שמועות" שהגיעו אליי לפני הסטאז' היא ש"אצל פייר ארמה לא מסתכלים על העבודה שלך והעיקר שתעבוד מהר".
השבוע, גיליתי שזה לחלוטין לא נכון והמשוב ניתן באופן שוטף. ההסתכלות על הסטאז'רים היא לא כעל כוח עבודה חינמי בלבד, ואני חשה שיש רצון שנלמד ונבין את משמעות מה שאנו עושים.

בכל אופן, כשסיימתי שלוש תבניות של שלושים טארטלטים כל אחת, עטפתי אותן יפה ושמתי בפריזר (כך עושים עד למחרת, ורק אז אופים את הבצק וממלאים אותו בעמדת הגימור), קרצתי 200 עוגיות מבצק של סבלה ברטון, דבר שכבר היה קליל יותר ודרש קצת פחות מחשבה. כמובן שעדין נדרשתי לעבוד מאוד מהר. 
בהמשך, הכנו סוג נוסף של טארטלטים, מבצק אחר, אותם "מדביקים" לרינג במכונה המיועדת לכך.
אני חתכתי את הבצק לחתיכות וסידרתי ברינג, ואחד הבחורים עבד עם המכונה, שקשה מאוד לתפעול. נשמע פשוט, אך מדובר, שוב בחיתוך לריבועים של כחמישה גליונות בצק כפולים וענקיים וסידור בתבניות של שלושים טארטלטים. ניחשתם יפה- במהירות :)

כשסיימנו עם כל הבצקים הפריכים, עברנו לבצקי השמרים, שהם החלק היותר מתיש. מצאתי את עצמי חותכת גושי חמאה במשקל עשרה קילו כל אחד, מכה בחמאה לריכוך כדי שתועבר במכונת הרידוד ותוטמע בבצק. לאחר שהבצק היה מוכן הנחנו אותו במיכלי פלסטיק, לתפיחה קלה ומשם למקרר ל-24 שעות, עד לרידוד וגלגול הקרואסונים.
לאחר מכן, באמצעות הבצק של אתמול, הכנו כ-400 מאפי Pain au Chocolat  וכ-100 Pain Cafe. בחלק הזה נדרשת עבודת צוות ויש חלוקה ברורה מי מרדד, מי מותח את הבצק, מי חותך אותו, מבריש במים, מקפל, מניח את המילוי, חותך ושם בתבנית. חייבים לעבוד בתיאום כדי ליעל את התהליך, ובערך בגיליון השלישי כבר הבנתי את הקטע והצלחנו להגביר את הקצב.
אגב, את הטקס הזה עשינו כל יום במהלך שבוע, והוא הוכתר על ידי ככיפי ביותר. יש משהו נחמד בעבודת צוות ותיאום כזה, ואני נהנית ללמוד מבעלי הניסיון יותר ממני בעבודה משותפת, ולא רק להשקיף על עבודתם בחצי עין מן הצד.
אחר כך הכנו כ-500 קרואסונים, בתהליך שכולל חיתוך של הבצק לחתיכות שוות במשקלן, קירור ומאוחר יותר גלגול למאפים עצמם.
את הקרואסונים מספק ארמה גם לבתי מלון ומקומות נוספים, ולכן הכמות הנדרשת בכל יום היא עצומה. בדרך כלל בשלב הזה של היום, מצטרפים אלינו עובדים מכל העמדות ויחד כולם מגלגלים קרואסונים עד לשעת סיום העבודה והניקיונות.

למחרת, שמחתי שהאחראי עליי כבר ביקש ממני להכין את הבצקים עצמם, והכנתי כמויות אדירות של בצק בריוש, קרואסון, בצק פריך ובצק עלים לפי מתכונים מדוייקים (1793 גרם חמאה, למשל).

החלק הזה דרש ממני הרבה מאמץ פיזי כמו סחיבה של שקי קמח וסוכר גדולים וכשהבצק היה מוכן הוצאה של גושי בצק, בדרך כלל במשקל של 6-7 קילו כל אחד, מקערת המערבל האימתני.
אני מודה שביום הזה קיבלתי קצת יותר האצות וזירוזים, שכן העייפות מן היום הקודם והמאמץ הגדול יותר כנראה השפיעו עליי.
בשאר השבוע, העבודה דיי חזרה על עצמה בסדרים שונים ושינויים קלים, ואני משתדלת ללמוד את שגרת העבודה, סדר ההכנה של הבצקים ושאר הפעולות בעמדה. 
הבחור שאחראי עליי אמנם רק בן 32, אבל נמצא במטבח מגיל 15, ולכן עובד בצורה יסודית ומהירה מאוד.
אני מרוצה מהעובדה שהוא באמת בוחן את העבודה שלי ונותן לי משוב, ולמרות הזירוזים מדיי פעם, מבקש ממני לא להילחץ. בסיום השבוע הוא אפילו ציין שהיה לו שבוע טוב מאוד איתי כסטאז'רית (מלבד גלגול הקרואסונים בסוף היום, היינו רוב הזמן רק שנינו) והוסיף שזו בין הפעמים היחידות שהוא לא נאלץ להוריד את הקצב בצורה יזומה עם סטאז'ר חדש.

כמובן שהיו גם רגעי ייאוש בשבוע הזה, כדוגמת גיליון בצק עלים מספר 8 מתוך 12 שרידדנו, חוררנו, חתכנו וערמנו בערימות ביום רביעי. בסיומו אותו בחור זרק לי הערה כמו: "אנחנו לא יכולים לעשות רק את זה כל היום, מדמואזל". היו גם הנקיונות האין-סופיים של סוף השבוע בשבת יחד עם כל הסטאז'רים.
עם זאת, וכמו שכתבתי בעמוד הפייסבוק, אין מאושרת ממני שהגעתי לסטאז' במקום הזה.
המצוינות ממש מורגשת בכל חלק של המעבדה, העובדים חרוצים ומהירים מאוד. למרות שרובם צעירים, הם מקצועיים ביותר ואפשר ללמוד מהם הרבה טכניקה וסדרי עבודה כסטאז'ר.
האווירה במעבדה טובה מאוד, ובמקביל לדרישות הגבוהות יש הרבה רצון להכיר אנשים חדשים ולשלבם בצורה טובה במקום. אמנם פער השפה מקשה לפעמים ליצור שיחה אמיתית, אך חלק מהעובדים עושים מאמץ להחיות את האנגלית שלהם ולהעמיק קצת יותר את ההיכרות.
מבחינת הצרפתית, זה אכן לא קל, אך אם ביום הראשון גמגמתי לחלוטין, בשבת כבר מצאתי את עצמי מתקשרת כמעט רק בצרפתית (גם אם בצורה בסיסית וקלוקלת ביותר).
אני מניחה שהנוכחות בסביבה המחייבת להשתמש רק בצרפתית תסייע ללמידה שלי ותזרז אותה, ושמחה שישנה הבנה והתחשבות גם במי שלא דובר את השפה. עוד שמועה שהופרכה.

כיוון שהשבוע הזה היה כל כך טוב, החלטתי לשתף במתכון החגיגי ביותר באמתחת הפרסומים הקרובים.
את העוגה הזו ראיתם בעמוד הפייסבוק ורבים מכם ביקשתם מיד את המתכון.
העוגה מבוססת על מתכון מתוך הספר של ספורה סעדה (Sephora Sa'ada), שהיא בחורה פריזאית, יהודייה, שפתחה לפני 3 שנים עסק קטן לעוגות גבינה.

חלק מהויטרינה של ספורה, ועוגת הקפוצ'ינו

השנה, עוגת הגבינה שלה הוכתרה כטובה ביותר בפריז ע"י מגזין הפיגארו הנחשב. עוד על המקום ועל ספורה תוכלו לקרוא בפוסט הקודם שכתבתי אחרי ביקורי הראשון במקום.
בביקור האחרון, הגעתי עם חברה דווקא לארוחה מתפריט הצהרים, ונהננו מגספאצ'ו קריר וטעים, עוגת גבינה מלוחה לצד המון ירקות וקינוח קטן ומדוייק של מחית תות, קרם שנטיי (קצפת עם סוכר ווניל) ובזיליקום.

הביקור האחרון ב-She's cake

בסוף הביקור רכשתי מספורה את הספר שלה, המכיל 30 מתכונים שונים לעוגות גבינה, מתוקות ומלוחות.
כשהגעתי לביקור בארץ לפני כשבועיים, בחרתי להכין למשפחה את אחת העוגות מהספר, והבחירה לא הייתה קלה בכלל.

הספר של ספורה. 30 מתכונים מעולים ויצירתיים, רק לעוגות גבינה!

עשיתי במתכון הנבחר שינוי אחד בלבד.
כיוון שבארץ קרם פרש נמכר רק בשבועות (וכאן נמצא בכל בית באופן קבוע), המרתי אותו בשמנת חמוצה וקרם קוקוס.
את העוגה שלה, שספורה מכינה כעוגות אישיות, היא מקשטת בשנטיי ואגוזי לוז מקורמלים.
אגב, לכן נקראת העוגה קפוצ'ינו, כי מלבד טעם הקפה שלה, מערימים עליה קצפת מתוקה כמו בקפוצ'ינו של פעם, הזכור לי כילדה. כמובן שאם כבר, שתיתי אז שוקוצ'ינו. איזו נוסטלגיה!
אני קישטתי את העוגה שלי באגוזי לוז קלויים (לא מקורמלים), קוקוס קלוי ועוגיות לוטוס שבורות.
לכן, גם שיניתי את שמה, והוספתי את סיומת הלוטוס-קוקוס, שמככבים כעת גם בעוגה עצמה וגם בקישוט.
חשוב חשוב: העוגה שונה משמעותית למחרת ההכנה. טעמה ומרקמה משתבחים ומתגבשים! מומלץ להכין את העוגה לפחות ערב לפני ההגשה, ואם מתאפקים- 24 שעות לפני.

הערה אחרונה:
המתכון מתאים לרינג 16-20 ס"מ, ולכן חשוב לשים לב שזו לא עוגה גדולה.
אני השתמשתי ברינג 16 ונשארה לי תערובת גבינה מיותרת. אפיתי אותה בתבניות מאפינס ולאחר האפייה והקירור גלגלתי לטראפלס אליהם הוספתי גם קוקוס וגלגלתי בקוקוס קלוי לציפוי.
אם אתם מכינים אותה ברינג 16, אתם מוזמנים לעשות כמוני.
אם תשתמשו ברינג 18 או 20, אנא השתמשו בכל התערובת, לעוגה גבוהה מספיק.

טראפלס "שאריות" עוגת גבינה. ראו בהערות למתכון.

מקווה שתהנו מהעוגה, ומחכה לתמונות ועדכונים מכם.

בהזדמנות זו, וממקום שהותי הרחוק, חשוב לי לחזק את תושבי הדרום החווים ימים לא פשוטים ומתוחים תחת אש. המדינה שלנו, שאני אוהבת מאוד, נמצאת בתקופה קשה, ואני מבקשת לשלוח חיזוקים לכל הקוראים והעוקבים ברחבי הארץ. אני מקווה שימים טובים יותר יגיעו, ומייחלת להגעתם בקרוב.

מאחלת לכולכם שבוע טוב, מתוק ושקט.

עוגת גבינה קפוצ'ינו- לוטוס- קוקוס/ עוגה אחת ברינג או תבנית עם תחתית מתפרקת בקוטר 16-20 ס"מ
מבוסס על מתכון מתוך הספר "She's cake" של Sephora Sa'ada, בשינויים והתאמות שלי

מצרכים:
לבסיס לוטוס-100 גרם עוגיות ספקולוס (לוטוס)
40 גרם חמאה מומסתלמלית הגבינה-קפה-קוקוס-
300 גרם גבינת שמנת "טבעית" (אני משתמשת בנפוליאון)
135 גרם סוכר לבן
כפית תמצית וניל איכותית
2 ביצים
100 גרם שמנת חמוצה (לפחות 15% שומן)
120 גרם קרם קוקוס (לפחות 17% שומן)
2 כפות נוזל אספרסו פושר (מכינים אספרסו חזק, מצננים ומשתמשים)
לעיטור-
250 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל)
2 כפות אבקת סוכר
כפית תמצית וניל
**אופציונלי: אגוזי לוז קלויים וקצוצים, קוקוס קלוי, כמה עוגיות לוטוס שבורות


אופן ההכנה:
בסיס לוטוס-1. מחממים תנור לחום בינוני, 180 מעלות.
2. טוחנים את עוגיות הלוטוס במעבד מזון לפירורים דקים יחסית.
3. מערבבים את פירורי הלוטוס עם החמאה המומסת ומשטחים לתחתית של תבנית או רינג בקוטר 16-20 ס"מ. מהדקים היטב בידיים. חשוב לא ליצור שכבה עבה מדיי (אם תשתמשו בתבנית/רינג 16, לא תזדקקו לכל הכמות).
3. אופים כ-8 דקות ב-180 מעלות. מוציאים ומניחים לצינון מלא בטמפ' החדר. בינתיים מכינים את מלית הגבינה.
מלית גבינה- קפה- קוקוס-
1. מורידים את חום התנור ל-140 מעלות.
2. מכינים תבנית פיירקס או מיכל עמיד לחום תנור וממלאים אותו במים רותחים. מניחים בתחתית התנור ליצירת אדים. מכינים רצועות של נייר עיתון טבולות במים או רצועות נייר אלומיניום, איתן נעטוף את התבנית לפני האפייה (ראו הערות).
3. בקערת מיקסר עם בלון הקצפה, או במטרפה ידנית, טורפים גבינת שמנת, סוכר ותמצית וניל כ-2-3 דקות.
4. מוסיפים את הביצים אחת-אחת וטורפים אחרי כל אחת להטמעה.8. מוסיפים שמנת, קרם קוקוס ואספרסו וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה לחלוטין. 
** אם משתמשים ברינג, כדאי לעטוף אותו עכשיו בנייר העיתון/אלומיניום, לפני העברת התערובת אליו. על הנייר לכסות את כל היקף הרינג אך לא לבלוט מעליו או מתחתיו. 9. שופכים את תערובת הגבינה על תחתית הלוטוס האפויה, עד כ-3/4 גובה. נותרה לכם תערובת? אפשר להכין ממנה טראפלס מעולים. ראו הערות.
** אם משתמשים בתבנית, עוטפים אותה בשלב הזה בנייר העיתון/אלומיניום. על הנייר לכסות את כל היקף התבנית אך לא לבלוט מעליה או מתחתיה. 
10. אופים את העוגה בין 45 דקות לשעה (תלוי בגודל הרינג/תבנית וכמה תערובת שפכתם). 
11. מוציאים את העוגה מהתנור, מחכים לצינון מוחלט בטמפ' החדר ומעבירים לקירור של לילה או 4 שעות לפחות. מדהים כמה העוגה משתבחת למחרת, מבחינת טעם ומרקם ולכן אני ממליצה להכין אותה יום לפני!
 עיטור העוגה-
1. למחרת ההכנה, מקציפים שמנת מתוקה עם אבקל סוכר ווניל, לקבלת קצפת יציבה יחסית, אך עדין רכ ומתאימה לזילוף. אנו משתמשים בצנתר משונן וכדי שיראו את הדוגמא הקצפת צריכה להיות יציבה דייה אך להיזהר לא להגיע להתקשחותה או התפרקותה.
2. מניחים את הקצפת בקירור עד לזילוף.
3. מוציאים את העוגה מהקירור ומשחררים בזהירות מהתבנית או הרינג. מעבירים לצלחת הגשה. אם השתמשתם בתבנית, אין צורך לשחרר גם את התחתית וניתן להניח את תחתית התבנית על צלחת הגשה בגודל מתאים.
4. אם רוצים, מורחים בעזרת מרית או פלטה שכבה דקה של קרם שנטיי על היקף העוגה, ומדביקים בעזרת הידיים קוקוס קלוי. אל דאגה, אם תמרחו שכבה דקה, יש מספיק קצפת לזילוף. העוגה יפה גם ללא הציפוי בהיקפה.
5. מעבירים את הקצפת לשקית זילוף עם צנתר משונן (כוכב) ומזלפים טיפות קטנות במעגלים על העוגה (ראו תמונות). הכי קל להתחיל מהעיגול החיצוני וללכת פנימה. אני זילפתי כל מעגל לכיוון הנגדי מהקודם לו. 
**כמובן שניתן לבחור בכל זילוף אחר.
6.  מעטרים בקוקוס קלוי, אגוזים קצוצים ושברי עוגיות לוטוס.

הערות:
* סביבה עשירה באדים חשובה ליצירת המראה הבהיר והחלק אותו אנו מכירים של עוגות הגבינה וכן למרקם העוגה האוורירי והקליל. הנייר בהיקף התבנית גם הוא מיועד להגנה על השכבה החיצונית מחום התנור והשארתה בהירה ויפה. אפשר לוותר על הטרחה אך ייתכן כי הדפנות יצאו שחומות ולא אחידות בצבען ואולי גם מרקם העוגה יושפע.
* אם נותרו לכם שאריות תערובת גבינה, ניתן לאפות אותן יחד עם העוגה בכלי נפרד (תבנית נוספת, תבניות מאפינס). חשוב להוציא קצת מוקדם יותר כי מדובר בכמות קטנה. אני הוצאתי את תבניות המאפינס לאחר כחצי שעה. מצננים לחלוטין ומשחררים את התערובת האפוייה לקערה. מוסיפים קוקוס טחון "כמה שלוקח" (אני הוספתי כמעט כוס) ליצירת תערובת נוחה לעבודה. מגלגלים לכדורים בקוטר 3-4 ס"מ ומגלגלים אותם בקוקוס טחון או טחון וקלוי (אני ערבבתי). מניחים במנז'טים ומקררים. כמו העוגה, קירור של לילה לפחות יעשה לטראפלס האלה רק טוב.
* ניתן להמיר את כל השמנת החמוצה בקרם קוקוס ולהפך. "בעונה" ניתן להמיר את כל הכמות בקרם פרש (באחוזי השומן המתאימים כמובן).

תגובות על הפוסט? שאלות על המתכון?
סתם מילה טובה? :)אני אשמח מאוד לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!