הורסות את הבריאות: מאפינס גזר מקמח כוסמין, עם אגוזים וצימוקים (טבעוניות וטעימות בטירוף!)

מי שלא אוהב עוגת גזר, כנראה לא טעם עוגת גזר טובה מימיו.

אני יכולה לומר בלב שלם שזו אחת העוגות האהובות עליי, במיוחד בשל העובדה שהיא כמעט תמיד עוגה לחה (בזכות הגזר) ומלאה בתבלינים והפתעות.
הקונספט של ירק בתוך עוגה הוא כבר מזמן מקובל, והיום אפשר למצוא גם עוגות דלעת, סלק, קישוא או זוקיני וקרמים שמועשרים בתבלינים כמו טימין, צ'ילי או בזיליקום.
מסתבר שהגבול בין בישול לאפייה הוא לא כ"כ ברור, ואולי בעצם אפשר לאמץ כמעט כל חומר גלם לכל אחד מהעולמות.
בהתנסות הקצרה שלי בעבודה בצמוד לשף קונדיטורים במסעדות, נהניתי ללמוד על שילובים שכאלה ועל אימוץ טכניקות שונות מעולם אחד לשני.
רגע...מה בעצם רציתי לומר כאן בכלל...?

אה, נכון.
עוגת גזר זה כבר מזמן טריוויאלי.

ומאפינס? אתם כבר יודעים שאני ממירה את רוב העוגות שלי אליהם.
הם נוחים להגשה, הקפאה והפשרה בדיוק בכמות שרוצים- והם כל כך יפים ומתוקים!
ומיני מאפינס- שלא לדבר...!



את המאפינס האלה "הבראתי" (רק קצת) ממתכון לעוגת גזר של האלילות הבלתי מעורערות של עולם הבלוגינג הישראלי: נטלי לוין ואפרת ליכטנשטט, מתוך "הספר המתוק".

נורא התחשקו לי מאפינס גזר, והמתכון שלהן שילב קמח מלא וקמח לבן, כמו גם סוכר חום ולבן.
המרתי את כל הקמח לקמח כוסמין, את כל הסוכר לסוכר חום כהה, וגם הורדתי מעט בכמותו.
כדי לא לפגום במתיקות (שבאה גם מרסק התפוחים שמחליף פה את הביצה), פירגנתי בצימוקים בהירים ובאגוזי מלך (בשביל הקראנץ', אתם כבר יודעים).
אם אתם מכינים את המאפינס עבור ילדים, הרגישו חופשי להשמיט את האגוזים והצימוקים.
במתכון של נטלי ואפרת יש כמה תבלינים בנוסף לקינמון, שאני מאוד אוהבת אך לצערי לא היו לי בבית. החלפתי אותם בעוד קינמון, שזה דבר שאף פעם אי אפשר לשים יותר מדיי ממנו, מבחינתי.
אם אתם חולקים עליי, או סתם רוצים לתבל קצת את העסק, אתם מוזמנים להמיר חלק ממנו בכל תבלין מעניין שקשור לנושא כמו: ציפורן, הל, ג'ינג'ר ועוד.

אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל טפו טפו (מי יורק בבלוג אוכל?!) אלה מאפינס שהורסים את הבריאות. סטיגידיש!

דיברתי מספיק.
שבוע טוב וכתום לכולנו :)

מאפינס גזר מקמח כוסמין, עם אגוזים וצימוקים/ 12 מאפינס גדולים או 25-30 מיני-מאפינס

מצרכים:
למאפינס:
110 גרם רסק תפוחי עץ לא ממותק (קופסא קטנה)
110 גרם סוכר חום כהה
קורט מלח ים
1/2 כפית תמצית או מחית וניל איכותית
100 מ"ל שמן צמחי (קנולה/חמניות)
140 גרם קמח כוסמין 
כפית א.אפייה
כפית וחצי (גדושות!) קינמון טחון
3 גזרים בינוניים, מגוררים על פומפייה דקה
50 גרם אגוזי מלך/פקאן , קצוצים גס
30 גרם צימוקים בהירים (אם גדולים, לקצוץ מעט)

לציפוי (אופציונלי):
מעט אגוזי מלך/ פקאנים/שקדים קצוצים

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-165 מעלות ומשמנים תבנית מאפינס/מיני מאפינס (או מניחים בה מנז'טים).
2. בקערה בינונית מניחים את רסק התפוחים, הסוכר החום,המלח והוניל וטורפים לתערובת אחידה.
3. מוסיפים פנימה את השמן בזרם דק, תוך כדי טריפה, עד שהוא נטמע כולו.
4. מנפים פנימה את קמח הכוסמין, אבקת האפייה והקינמון ומקפלים במרית.
5. כשהתערובת כמעט אחידה (עדיין רואים פסי קמח מעטים), מוסיפים פנימה את הגזר, האגוזים והצימוקים ומקפלים עד לפיזור אחיד בתערובת (נזהרים לא לערבב יותר מדיי, רק עד לתערובת אחידה ופיזור אחיד).
6. בעזרת כף (למאפינס גדולים) או כפית (למיני-מאפינס) ממלאים כל שקע בתבנית עד ל-2/3 מגובהו בתערובת.
7. מפזרים מעל כל מאפין מעט אגוזים קצוצים.
8. אופים את המאפינס עד שהם תפוחים וזהובים, וקיסם הננעץ במרכזם יוצא עם פירורים לחים. למאפינס גדולים: 15-20 דקות, מיני מאפינס- 10-12 דקות. חשוב לא לאפות יתר על המידה ולכן היו עירניים, שכן כל תנור פועל קצת אחרת.
9. מצננים את המאפינס מעט בתבנית ואז מוציאים לצינון על רשת.
10. מגישים חמים או בטמפרטורת החדר.

הערות:
*המאפינס במיטבם ביומיים שלאחר הכנתם, שמורים בכלי אטום בטמפ' החדר. מעבר לכך מומלץ להקפיאם ולהפשיר לפי הצורך.
** ניתן לאפות גם כשתי עוגות גזר גדולות, בשתי תבניות אינגליש קייק. זמן האפייה יתארך ל-40-50 דקות.
*** לא. לא ניתן להמיר את הגזר במשהו אחר. אם אתם מתעקשים, זה לא המתכון בשבילכם. אלה מאפינס גזר :)
**** אם אתם רוצים להיות ממש בטוחים שלא תעשו פאדיחות, אתם מוזמנים לעבור הטיפים שלי למאפינס מנצחות (מנצחים?), שנמצאים כאן.

טיול קונדיטוריות בתל אביב (חלק ראשון) ומאפי שמרים במילוי ריקוטה ואגסים

לא יכול להיות שבתל אביב אין קונדיטוריות טובות.
נכון, אחרי שחיים שנה בפריז מתרגלים לרמה גבוהה.
ונכון, נורא קשה להחזיק פה עסקים. כל כך הרבה דרישות מהעירייה, פקחים, משרד הבריאות...
אה, ושלא נשכח את חומרי הגלם- זה פשוט לא כמו בחו"ל. הכל יקר, ולא נותן את אותה תוצאה.
ו...כל כך הרבה מקומות נסגרים.
ו...אם אין לך מיליונים להשקיע אין לך סיכוי להתחיל בכלל.
כל כך הרבה סיבות למה לא להצליח.

הקונדיטורים שבקהל בוודאי מבינים על מה אני מדברת. 
בחרנו במקצוע לא קל, והשאיפה של רובנו להיות עצמאיים לרוב נתקלת בכל כך הרבה מגבלות וסיבות "למה לא", שאנחנו פונים לדרכים אחרות ויצירתיות לעסוק בקונדיטוריה, או זונחים את המקצוע.
עצוב. נכון?

ובכל זאת, יש מי שמצליח.
המקומות האלה, שהופכים למוקד עליה לרגל, שמזכירים לכולנו שאפשר, ושמביאים לנו ניחוחות אמיתיים של שיק אירופאי חמאתי ונימוח- ראויים להערצה מבחינתי.
מהמעט שאני יודעת על תחום הניהול, תחזוקת העסק והשיווק, ברור לי שהם עומלים יום יום כדי להרים את הראש מעל המים ולהביא לנו איכות וטעם טוב.

אז החלטתי לא להמשיך ולחלום על פריז, אלא לצאת החוצה ולבדוק מה יש לארץ שלנו להציע.
טוב, אולי באופן יותר ספציפי- לתל אביב.

רגע! אל תאשימו אותי בהיותי חלק "מהבועה".
רק עברתי לפה מירושלים ולמען האמת אני קבורה רוב הזמן במעונות שלי באוניברסיטה- רחוק מאוד מבתי הקפה של אבן גבירול, רוטשילד ושינקין.
ובעצם...מה כל כך רע לחיות בבועה?
אם המשמעות היא קפה ומאפים כל היום- I'm in.

פה יש לעצור ולהודות ולעצור לחבר שלי, שלמזלי הרב חובב אוכל בדיוק כמוני, שיזם את יום הטיול וההשמנה הזה.
אחרי שסיימתי הגשה של כמה עבודות מעיקות, הייתי זקוקה מאוד להפסקה והתאווררות, וזה היה המתכון המושלם להפסקה הזו.

במקור, תכננו להגיע לפחות לשישה מקומות, אבל בסופו של דבר החלטנו (למען רמת הסוכר בדם) לחלק את הטיול לשני חלקים.
בחלק הראשון בחרנו להתמקד בחלק הצפוני (יחסית) של תל אביב, וביקרנו בשלושה מקומות.
מוכנים?
נתחיל!

לה בון פטיסרי- LA BONNE PÂTISSERIE
על המקום הזה שמעתי כבר לא פעם, ואיך שחשבנו על היום הזה, ידענו שנתחיל שם.
שנינו מטורפים על קרואסון שקדים (ועל מאפים חמאתיים בכלל) והמטרה הייתה לפתוח את הבוקר עם אחד שבאמת יזכיר לנו את פריז.
אני התלבטתי בין מאפה ופיסטוק ושוקולד למאפה ריקוטה ואגסים והכרעתי לטובת השני. חברי היקר בחר דווקא בקרואסון הרגיל, למען האותנטיות.
מה אגיד לכם? תענוג.

חבל שאין לי הקלטה של קריאות ה"וואו" שלנו.
הבצק של שני המאפים היה חלומי, שכבות שכבות חמאתיות של אושר. אהבנו במיוחד את האווריריות שבדרך כלל חסרה במאפים הישראליים האחרים.
המאפים ב'לה בון פטיסרי' הם ככל הנראה הטובים שטעמתי בארץ ועל כך- שאפו ענק למקום הנפלא הזה, שגם בצניעותו ובאווירה שלו מזכיר כל כך פטיסרי/בולאנז'רי פריזאי.
נציין כי כיוון שהגענו בשעה מוקדמת בבוקר חנוכה, במקום הוצעו בעיקר מאפים, סופגניות, עוגות בחושות, עוגיות וסנדביצ'ים. עם זאת, להבנתי, ברוב הימים ניתן למצוא במקום גם ויטרינה של קינוחים מרשימים.
אנחנו נחזור בוודאות, ואני לחלוטין ממליצה גם לכם להגיע.
בואו מוקדם, המאפים לחלוטין שווים את זה :)
לה בון פטיסרי
באזל 40, תל אביב.
לה בון פטיסרי בפייסבוק

קרדינל שוקולטרי- Cardinal Chocolatrie

על השוקולטרי הזה שמעתי רק כמה ימים לפני הטיול שלנו, במסגרת סדנא בה השתתפתי. הקונדיטורית שהעבירה את הסדנא נשאלה היכן ניתן לרכוש פולי טונקה, וענתה שהיא קונה אותם בקרדינל, "שהוא השוקולטרי הטוב ביותר בארץ". 
מיד נדלקה אצלי הנורה השוקולדית, ורשמתי את שמו והכתובת.

אם כן, מדובר בבוטיק קטן אבל מקסים. מרגע שנכנסנו פנימה היכה בנו ריח השוקולד וריחות התבלינים. הספקנו להחליף מילה עם אלי טראב, שהוא השוקולטייר המוכשר, שסיפר לי שאת המקצוע למד בעצמו ולאחר מכן ביצע כמה השתלמויות בפריז. 
אלי מציע פרלינים יפהפיים במגוון של מילויים מעניינים. חובבי המריר, החלב או הלבן ימצאו פה כולם מה לטעום. החל ממילויי תבלינים וליקרים מתוחכמים, דרך פרלינה, קרמל ושאר פינוקים- הכל מזמין.
אלי מציע למכירה גם חומרי גלם כגון שוקולד של ולרונה, פולי קקאו וטונקה, מרציפן, פניני קראנץ' ועוד.
אנחנו בחרנו (מלבד פולי הטונקה שרכשתי) גם בפרלין מריר של טונקה, פרלין מריר של צ'ילי, פרלין חלב של פסיפלורה ופרלין דבש ותבלינים.

כולם היו טובים, אך את הטונקה והפסיפלורה אהבנו מכולם. הדבר היחיד שהיינו משפרים הוא עקצוץ הצ'ילי שלדעתנו היה עדין מדיי, וציפינו ליותר נוכחות. אבל...תראו איזה מהמם הוא!

לטעמי מדובר בשוקולד באיכות מעולה וכבוד הוא לנו שיש בארץ נציגים ברמה כזו.
אז, אם חשקה נפשכם בפרלין מעולה, או שאתם זקוקים למתנה מיוחדת לאדם אהוב (המארזים משגעים!) אתם כבר יודעים לאן לבוא.
וכן, אני יודעת ששוקולטרי הוא לא קונדיטוריה (פטיסרי) ותודה לאלה שמיהרו לתקן, אבל בחרתי לתת לפוסט שם כללי. כי ככה. אולי בעתיד יהיה פה פוסט של של שוקולטיירים, אבל עד אז...זה מה יש!

קרדינל שוקולטרי
אבן גבירול 60, תל אביב.
קרדינל באינטרנט
קרדינל בפייסבוק

ג'ראלד- Gerald
בשלב זה של הטיול כבר כמעט נשברנו, וחשבנו לשמור את שאר המתוק להזדמנות אחרת.
אבל זכרונות הויטרינה של ג'ראלד, מולה עברנו לפני כמה חודשים בעת טיול קיץ בעיר, לא נתנו לנו לשוב הביתה. נשברנו, וטוב שכך.

ג'ראלד מגדירה עצמה כקונדיטוריה שוויצרית, ולמרות שניתן להבחין בהשפעות צרפתיות ברורות בויטרינה המרשימה שלהם, משהו שם אכן מוקפד, נקי ומשורטט יותר.
אני חייבת לציין שמלבד "קארם" המעולה שנסגרה לאחרונה, יש כאן כנראה את הויטרינה המושקעת והיפה ביותר שראיתי בארץ. ביום בו הגענו התצוגה הייתה מרשימה ביותר (למרות החג נוטף השמן), ומאוד התקשינו לבחור מה לקחת.

בג'ראלד, שמשמש גם בית קפה בו ניתן למצוא מנות כמו טארטלטים מלוחים וסנדוויצ'ים מלחם שנאפה במקום- יש הכל. עוגות מוס מרשימות, מאפי שמרים ריחניים, טארטלטים אפויים או של פירות טריים, עוגות גבינה ועוד. והכל...ברמה!

התמונות כנראה מדברות בעד עצמן.
אנחנו בחרנו בטארטלט תותים, ושמחנו לגלות מלבד קרם הוניל גם שכבת קרם שקדים ופיסטוק אפויה בתחתית שלו. היה פשוט תענוג.

לג'ראלד יש גם סיפור מעניין, שסיפרה לנו הבחורה האדיבה שקיבלה אותנו בסבר פנים מאיר. אבל יודעים מה? אני אתן לכם להגיע לשם ולשמוע בעצמכם (ספויילר: יש כאן סיפור על אהבה וקרקס).

ג'ראלד
אבן גבירול 36, תל אביב.
ג'ראלד בפייסבוק

אני מקווה שנהניתם מהסקירה המתוקה, ומפצירה בכם ללכת ולבקר במקומות הנפלאים הללו.
בהשראת מאפה הריקוטה והאגסים שטעמתי ב'לה בון פטיסרי', אני מגישה לכם את המתכון הבא: מאפי שמרים במילוי ריקוטה ואגסים.
הוא כנראה לט יעיף אתכם לפריז כמו המאפים שלהם, אבל הוא לבטח יקח אתכם לגן עדן.
במובן הטוב :)

מאפי שמרים במילוי ריקוטה ואגסים/ ל-12 מאפים אישיים בתבנית שקעים סטנדרטית

מרכיבים:

לבצק שמרים-
250 גרם קמח
5 גרם שמרים יבשים (או 15 גרם שמרים טריים)

56 גרם שמן
50 גרם סוכר
1 ביצה
125 מ"ל חלב
קורט מלח
1/2 כפית תמצית וניל

למילוי ריקוטה ואגסים-

250 גרם גבינת ריקוטה

50 גרם סוכר לבן

1 ביצה, בינונית

1/2 כפית תמצית וניל איכותית או, 1/4 כפית אבקת וניל

קורט מלח

15 גרם קורנפלור

4-5 חצאי אגסים בסירופ, מסוננים

*ביצה טרופה להברשת המאפים

לסירופ טונקה-

50 מ"ל מים

50 גרם סוכר

טונקה (ראו הסבר)

אופן ההכנה:
מתחילים בהכנת בצק השמרים:
1. בקערת מיקסר עם וו לישה (אפשר גם ידנית, כמוני!) מניחים את כל חומרי הבצק, ומעבדים כ-10 דקות עד לקבלת בצק אחיד, רך מאוד ודביק.
** שימו לב, בגלל שהבצק עשוי עם שמן ולא חמאה, הוא לא נראה מתקבל כמו רוב בצקי השמרים וזה בסדר. אחרי ההתפחה זה יסתדר!
2. מכסים את הקערה במגבת או בניילון נצמד ומתפיחים את הבצק שעה- שעתיים, רצוי במקום חמים, עד שהוא מכפיל את נפחו.
3. לקראת סוף ההתפחה מכינים את מלית הריקוטה (ראו מתכון בהמשך), משמנים תבנית שקעים סטנדרטית ומחממים תנור ל-170 מעלות.

מלית ריקוטה ואגסים:
1. חותכים את האגסים לקוביות קטנות, של כחצי ס"מ.
2. בקערה בינונית מניחים את כל מרכיבי המלית וטורפים לתערובת אחידה.

סירופ טונקה:
1. מניחים בסיר את הסוכר והמים.
2. לוקחים פול טונקה, ומגררים על פומפייה דקה ככל הניתן מעט ממנו לתוך המים, בערך קורט.
3. מניחים את הסיר על האש ומביאים לרתיחה. לאחר הרתיחה ממשיכים לבשל כ-2-3 דקות ומורידים מהאש.
4. מברישים את המאפים החמים בסירופ כמפורט בהמשך.

רידוד הבצק, מילוי, התפחה ואפייה:
1. כשהבצק תפח, מעבירים אותו למשטח מקומח היטב ומעבדים אותו מעט. בשלב זה הוא אמור לאבד מדביקותו ולהפוך לנוח לעבודה (אך להישאר רך מאוד!). במידת הצורך, אפשר להוסיף כף-שתיים של קמח לבצק.
2. מרדדים את הבצק למלבן בעובי של כחצי ס"מ (בערך 40X20). לאחר כל רידוד שימו לב שהבצק לא נדבק למשטח ואם לא הוספתם קמח, הוסיפו במידת הצורך.
מורחים על הבצק את מלית הריקוטה בשכבה דיי דקה (מספיקה מחצית מכמות המילוי). ומפזרים את קוביות האגסים.
3. מגלגלים את הבצק לרולדה הדוקה ובעזרת סכין חותכים אותה ל-12 חתיכות שוות.
4. מניחים כל שבלול בשקע, כאשר החיתוך כלפי מעלה (כדי ישראו את צורת השבלול).
5. מכסים במגבת/ניילון רופף ומניחים להתפחה נוספת, 3-40 דקות.
6. מברישים את פני המאפים בביצה בעדינות, כדי לא לפגוע בתפיחה.
7. אופים 15-20 דקות, עד שהמאפים תפוחים, זהובים וריחניים.
8. בזמן האפייה, מכינים את סירופ הטונקה (אופן הכנה לעיל)..
9. כשהמאפים יוצאים מהתנור, מברישים אותם בסירופ הטונקה.
10. מניחים לצינון קל (רק כדי שלא יהיה לוהט) ומגישים חם/ חמים.

הערות:
** המאפים מצויינים ביום הכנתם. מעבר לכך, מומלץ להקפיאם לאחר הצינון בקופסא אטומה. בעת הצורך, להפשיר מעט בטמפ' החדר ולחמם כמה דקות בתנור/טוסטר אובן. בצורה זו ניתן לשמור את המאפים עד חודש.
** ניתן להחליף את האגסים בפרי אחר שאוהבים: תפוחים חתוכים קטן או משמשים ילכו כאן מצויין.
** אפשר לוותר על סירופ הטונקה ולזרות מעט אבקת סוכר לפני ההגשה.

בוקר מושחת עם קרן וטל, ארנו להרר ושבלולי פסטו ופטה מבצק אליפות!

אתם זוכרים שאמרתי לכם שפסח הוא החג האהוב עליי?

אני חושבת שעשיתי טעות מרה ושכחתי להוסיף "....יחד עם שבועות".

אני גם חושבת ששבועות קצת כועס עליי עכשיו.

כדי לפצות אותו, וגם כי בימים שלפני החג אני אהיה ב-ח-ו-פ-ש-ה  ב-ב-ל-ג-י-ה  ולא אוכל לפרסם מתכונים, החלטתי להתחיל מוקדם, ולטפטף לכם אותם מעכשיו.

אני לא מבטיחה הרבה, ואני מנסה לפנות כמה שיותר זמן לאפייה, אבל תאמינו לי- המשפחה שלי כאן תאכל הרבה גבינה בשבועיים הקרובים. 

הבלוג של טל הוא אחד הראשונים שעקבתי אחריו.

אני חושבת שהכרתי אותו אפילו לפני עוגיו.נט, מה שאומר שזו ממש היכרות ותיקה!

הוא זכור לי כאחד הבלוגים שגרמו לי לדחיינות נוראית בשנת הלימודים הראשונה והשנייה שלי (וואו, כמה רחוק זה נראה), והביאו אותי לאפייה בלתי פוסקת גם כשלא היה מי שיצרוך אותה.

שני דברים מאוד אהבתי אצל טל: 

בשונה ממני, שעובדת עם מתכונים מדויקים ורק אחרי כמה נסיונות (בדרך כלל) מעיזה לעשות שינויים, לשחק, לאלתר- טל תמיד עובדת עם הידיים, מרגישה, כמעט ולא נעזרת כלל במתכונים אלא מסתמכת על החושים שלה.

טל מספרת בבלוג שלה שמאז ומתמיד צפתה באמא וסבתא שלה מבשלות ואופות, מהן רכשה את האהבה לעולם הזה ואת היכולת פשוט לדעת מה צריך להיות באיזה מתכון.

אני מוצאת את היכולת הזו מדהימה, ומודה שזה דבר שמתפתח אצלי עם הזמן. כשלומדים ומכירים יותר ויותר את החומרים, מאפייניהם והשימושים שלהם, מעיזים ומקבלים יותר ביטחון. לאחרונה אני מוצאת את עצמי אכן "עצמאית" יותר, וטל בהחלט הייתה השראה לכך לאורך הזמן.

עד פה היה לנו דבר אחד. יש עוד משהו.

הציורים!

כן כן, הבלוג של טל מלא באיורים מתוקים ומלאי כישרון של המתכונים שהיא מכינה. 

בתור בחורה חסרת כל כישרון איור/ציור/יצירתיות/תפיסת מרחב/ פרופורציה/ (להמשיך?) מצאתי את עצמי לא פעם בוהה באיורים אכולת קנאה. 

את המתכון של טל לשבלולי פיצה מצאתי לפני כשנה (אולי יותר), באחד הימים האלה שהיה לי חשק לגוון ולהכין ארוחת ערב קצת שונה מהסלט-חביתה-פריכיות-קוטג' שלי. הו כמה אני מתגעגעת לקוטג'.

סליחה.

לענייננו: המתכון נראה היה פשוט, את כל החומרים היה לי בבית, ובתוך שעה וקצת (כולל רידודים, אפייה ונקיונות) קיבלתי שבלולים מעולים ומפנקים. סלט ליד וארוחת הערב הייתה מוכנה.

החלק הכי טוב במתכון הזה הוא הבצק- הוא פשוט להכנה, סופר-סופר נוח לעבודה, וטעים בטירוף! הוא לא דורש קירור לפני העבודה מה שמאפשר להכין אותו "ברגע האחרון".

כעבור כחודש הייתי צריכה להכין מאכל לארוחת שישי חלבית אצל חברים, ונודע לי על כך רק אחר הצהרים. 

סריקה מהירה של המקרר גילתה ממרח פסטו וגוש גבינה בולגרית ומייד ידעתי מה תהיה התוצאה.

בשילוב הבצק המדהים של טל, התקבלו שבלולי ממרח פסטו וגבינה בולגרית, שממש גנבו את ההצגה בארוחה.

החלטתי שזה יהיה המתכון הראשון שאפרסם לקראת החג. כי הוא מלוח, כי הוא ממש קל להכנה וכי בעצם הוא לא רק מתכון שבועות. הוא נפלא בכל זמן בשבוע ולא מצריך מאורע מיוחד.

את המתכון תוכלו למצוא מטה, וקישור לבלוג של טל: "טולטולים", כאן.

טל, תודה על האישור לעשות שימוש במתכון, ובכלל על הבלוג שלך. תודה, תודה ושוב תודה!

לאחרונה יצא לי לבקר בכמה פטיסרי ולא הספקתי לספר לכם עליהן.

בחרתי בפוסט הזה לספר על הביקור החטוף אצל ארנו להרר (Arnaud Lahrer), אצלו ביקרתי יחד עם שתי חברות מהארץ, שהגיעו לביקור בפריז.

קבענו מראש שניפגש לביקור בפטיסרי כלשהי, וכשהן הגיעו לכאן ההחלטה התקבלה לבלות כמה שעות של שיטוט באיזור הרובע השישי (הגדוש בפטיסרי מעולות) ולצעוד עם השלל לגני לוקסמבורג.

תכננו לבקר גם אצל Gerard Moulot שנמצא באותו איזור, אך לצערנו כשהגענו המקום היה סגור.

למזלנו, אצל לרר היה פתוח, וכמה יופי שראינו שם!

ללרר, בעל תואר ה-(MOF (Meilleur Ouvrier de France משנת 2007, שלושה בוטיקים בעיר, ובכל אחד מהם תוכלו למצוא מגוון רחב של עוגות, שוקולדים, ממרחים וממתקים, הכל מעשה ידיו וידי הצוות.

הויטרינה בסניף בו ביקרנו גדולה מאוד. בנוסף לעוגות, היא כוללת גם חלק שלם שמוקדש למקרונים.

אנחנו הגענו בימי הפסחא, כך שזכינו לראות גם יצירות שוקולד מתוקות לרוב.

על המדפים מסביבנו נחו להן צנצנות רבות של ריבות וממרחים, וכן ממתקים שונים ויפהפיים.

התלבטנו מאוד במה לבחור.

סיפרתי לבנות שלאחרונה קראתי כתבה באתר: Paris by mouth, בה טארטלט הלימון של לרר דורג ראשון בפריז, והן מיד הסכימו שנטעם אותו.

כשהגענו לשלם בקופה, העובדת המקסימה הציעה לנו לטעום משתי ריבות תוצרת המקום, שהיו מצוינות.

יחס העובדים אגב, שהוא דבר שלי חשוב מאוד, היה נפלא. לא הרגשתי ב"סנוביות"- האופיינית בדרך כלל לפטיסרי ברמה גבוהה- אלא נתקבלנו בחיוכים, המלצות ואישור לצלם (!).

בדרך ללוקסמבורג, לקחתי את הבנות לבקר אצל אאוקי סדהורו היפני, עליו כתבתי כאן בעבר.

גם שם נתקבלנו בסבר פנים יפות ומכבדות, וטעמנו שוקולדים במילוי קרם תה ירוק ובמילוי תפוז מסוכר.

בחרנו לטעום את טארט הקרמל המפורסם.

כשהגענו ללוקסמבורג, ולאחר צילום מהיר של העוגות, התרווחנו לנו ונהנינו מאוד משתיהן.

טארט הלימון של לרר אכן מצדיק את התואר לו זכה. הוא אמנם פשוט, אך עושה בדיוק את העבודה: בצק פריך טרי ומעולה, קארד לימון חמצמץ, מתוק במידה הנכונה ומאוזן ומעל הכל שכבת מרנג אוורירית שנמסה כענן בפה.

באמת שהיה מוצלח.

טארט הקרמל של אאוקי ממכר מאוד, ואני מבינה למה עד היום קיבלתי עליו עשרות המלצות. מילוי הקרמל פשוט אלוהי וגם כאן הבצק הפריך טרי וטעים.

למעוניינים לבקר:

Arnaud Lahrer

93 Rue de Seine 

75006, Paris

מטרו: Mabillon/ Odeon

אתר האינטרנט (בו תוכלו למצוא את כתובות הבוטיקים האחרים)

קרן וטל, היה לי כיף לראותכן ואני שמחה מאוד שנשמעתן להמלצותיי גם בהמשך הטיול.

חיבוק גדול :)

מאחלת לכולכם סופשבוע נפלא, ניפגש שוב בקרוב.

שבלולים מבצק פריך במילוי ממרח פסטו וגבינת פטה/ 10-20 שבלולים, תלוי בגודל הרידוד והחיתוך

המתכון לקוח מהבלוג "טולטולים", ראו קישור מעלה.

מצרכים:

לבצק:

1/2 כוס שמן צמחי (אני השתמשתי בקנולה)

3/4 כוס חלב

כפית שטוחה מלח (אפשר יותר או או פחות, לפי הטעם)

כף חומץ פשוט

2 וחצי כוסות קמח לבן 

שקית אבקת אפייה

למילוי ממרח פסטו וגבינה בולגרית:

2-3 כפות ממרח פסטו איכותי (לפי הטעם)

100-200 גרם גבינת פטה/ בולגרית, קצוצה גס

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים תבנית מרופדת בנייר אפייה.

2. יוצקים לקערה את השמן, החלב והחומץ. מוסיפים מלח וטורפים כמה שניות (מטרפה ידנית מספיקה בהחלט) לנוזל חלק. לא להיבהל אם החלב "מתפרק" אחרי כמה טריפות זה יעבור.

3. מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה ולשים לקבלת בצק אחיד, טיפה דביק אך עדין נוח לעבודה. ניתן להוסיף מעט קמח אם דביק מדיי אבל לא להגזים.

4. זהו! הבצק מוכן. עכשיו מחלקים אותו לשניים ומרדדים כל חלק לעלה כמה שיותר דק ומלבני. 

5. מורחים על כל עלה כף גדושה- כף וחצי של פסטו ומפזרים גבינה בולגרית.

6. מגלגלים לגליל וחותכים לפרוסות בעובי 2 ס"מ. אפשר יותר או פחות לפי טעמכם.

7. מסדרים את הפרוסות באופן מרווח על נייר אפייה כשהצד החתוך פונה מעלה. את קצוות השבלולים אפשר לדחוף מתחת להם כדי שלא יפתחו באפייה. אני לא עשיתי את זה והכל היה בסדר.

8. אופים 15-20 דקות עד שהמאפים זהובים.

9. מוציאים, מצננים מעט ומגישים.

הערות:

** כאמור, המתכון המקורי של טל הוא לשבלולי פיצה. מכינים אותם עם 3 כפות רסק עגבניות במקום הפסטו, גבינה צהובה במקום הבולגרית ומתפרעים עם אילו תבלינים ותוספות שרוצים. תוכלו לראות בתמונות שהכנתי אותם בעבר עם פטריות למשל.

** אפשר לגוון בעוד הרבה דרכים: ממרח עגבניות מיובשות/ פלפלים/ ירקות קלויים או כל מה שעולה על דעתכם.

** אפשר להכין את הבצק בגרסה מתוקה ללא המלח ועם כף או שתיים של סוכר (לפי טעמכם) ולמלא בשוקולד למריחה/ ממרח תמרים/ לוטוס/ ריבה. לפזר אגוזים/ שוקולד צ'יפס/ פירות יבשים ועוד ועוד.

** אפשר להמיר חצי מהמקמח במתכון בקמח מלא.

** אפשר להכין את הבצק, להקפיאו ולהפשיר כשרוצים (ואז לרדד ולאפות).

** את השבלולים המוכנים אפשר לשמור בקופסא אטומה כיום-יומיים. מעבר לכך כדאי להקפיא ולהפשיר בטוסטר אובן בעת הצורך.