שנה טובה ופנקייק תפוחים מקמח כוסמין עם תפוחים מקורמלים במייפל

עוד שנה חלפה לה.
סיום שנה ותחילתה של שנה חדשה, תמיד מביאים למחשבות על הישגים, מטרות, הספקים, שאיפות.
מה השגתי השנה?
מה יכולתי להשיג?
איך להשתפר? מה המטרות שלי לשנה הבאה?

הפעם אני בוחרת לא לסכם, לא לתת ציונים, לא להלקות את עצמי.
אני בוחרת להתמקד בדברים הטובים, בהישגים הקטנים, ולהוציא מכל רע את הטוב שבו.

מצאתי עבודה שאהבתי, גם אם לזמן קצר. זכיתי להכיר בה אנשים נפלאים וללמוד כל כך הרבה.
השלמתי עוד שנת לימודים, גם אם היה קשה והציונים לא בדיוק מה שרציתי, אבל סיימתי.
לא ראיתי את המשפחה כל כך הרבה, אבל חידשתי חברויות והשקעתי בעצמי.
לא חזרתי לרקוד כמו שרציתי, אבל התגברתי על הפחד מאופניים והיום אני חורשת את העיר כאילו נולדתי בשבילן.
לא כתבתי מספיק בבלוג, אבל אני שלמה עם כל פרסום, עם הכיוונים החדשים, עם ההליכה אחרי מה שאני מאמינה בו.

לא גיוונתי כל כך בארוחות הבוקר שלי (כי שייק פירות ויוגורט זו פשוט ארוחה קלה וטובה מדיי), אבל הכנתי פנקייק בריא ומשגע לפחות פעמיים-שלוש! 
וגם...לא הספקתי לכתוב פוסט מיוחד עם עוגה מרהיבה לערב החג, אבל היי- שלא תגידו שאין לכם רעיון מגניב לבוקר שלאחריו :)

אגב קינוחים לארוחת החג, את המתכון שלי לטארטלטים של שוקולד ורימונים כבר ראיתם? 
הוא התפרסם השבוע במסגרת פרוייקט שנקרא "ארוחת החג המושלמת", בו לקחו חלק 35 בלוגרים מתחומי האוכל, הפנאי, העיצוב והמשפחה. בנוסף לטיפים לעיצוב ורעיונות לטיולים, הבאנו לכם גם המון מתכונים שווים, שעיקרם מחולקים לשלוש ארוחות חג שלמות: החגיגית, החלבית והטבעונית. אני כבר שוטטתי והזלתי ריר (לא בטוחה שזה דבר נחמד לכתוב בבלוג שלי, אבל זה באמת מה שקרה), ואני מזמינה אתכם לבקר ולספר אילו מתכונים הכנתם.
משתתפים בפרויקט גם המתכונים ה"ותיקים" מהבלוג לטארט פירות יער ופיסטוק, ולמוס שוקולד עם קצפת קוקוס ושקדים מקורמלים.

אז איפה היינו?
אה, כן, שנה חדשה.

שנהיה לראש ולא לזנב.
שנסלח לעצמנו ולסובבים אותנו קצת יותר.
שנהיה סבלניים וסובלניים (שוב, גם כלפי עצמנו).
שנאכל המון דברים טעימים וגם...שנהיה בריאים.
שנצחק, שנשמח, שלא ניקח את עצמנו יותר מדיי ברצינות.
שנודה על מה שיש לנו ועל מה שאין לנו.
ושתהיה שנה טובה, מפתיעה, מיוחדת, מרגשת ונפלאה.

פנקייק תפוחים מקמח כוסמין עם תפוחים מקורמלים במייפל/ 6-8 פנקייקים בינוניים, מבוסס על המתכון הזה של אורלי פלאי-בורשטיין מ"אוכל טוב"

לפנקייקים:
2 ביצים
1 גביע יוגורט (150 גרם)
חצי כוס חלב (120 מ"ל), או חלב שקדי/סויה/קשיו לגרסה ללא חלב
כפית תמצית וניל אמיתית
100 גרם רסק תפוחים (קופסא קטנה. עדיף ללא תוספת סוכר)
2 כפות סוכר קוקוס (ניתן להמיר לסוכר חום, אך הוא פחות בריא)
210 גרם קמח כוסמין מלא
כפית וחצי א.אפייה
כפית קינמון טחון
2 כפות חמאה/ שמן קוקוס

לתפוחים מקורמלים:
2 תפוחים מסוג גולדן/דלישס/גרני (או כל סוג שאוהבים), קלופים וחתוכים לקוביות של 1 ס"מ
2 כפות סירופ מייפל אמיתי
2 כפות מים
1/2 כפית תמצית וניל
סקוויז של לימון (בערך כפית מיץ)

להגשה (לא חייבים את כולם):
- תפוחים מקורמלים
- יוגורט טבעי
- סירופ מייפל 
- גרעיני רימון
- אגוזי מלך קצוצים גס


אופן ההכנה:
מתחילים בהכנת התפוחים המקורמלים:
1. מניחים במחבת קטנה או סיר קטן את סירופ המייפל והמים ומחממים מעט על אש בינונית (זהירות, שלא יישרף) עד שהמייפל מעט משחים ומקבל ריח נעים. 
2. מוסיפים פנימה את התפוחים ומבשלים על אש בינונית תוך ערבוב עד להתרככותם. 
3. מוסיפים וניל ולימון. מערבבים עוד טיפה מעבירים לקערה קטנה. אפשר לכסות בכדי לשמור על החום. מומלץ למשור גם את מעט הרוטב שנוצר מהבישול, יחד עם התפוחים, כדי לשפוך על הפנקייק.

מכינים את הפנקייקים:
1. בקערה בינונית מערבבים את החומרים הרטובים: יוגורט, חלב, רסק תפוחים, וניל וסוכר קוקוס.
2. בקערה קטנה נפרדת מערבבים את קמח הכוסמין, אבקת האפייה והקינמון.
3. מנפים את תערובת הקמח אל קערת החומרים הרטובים ומערבבים במרית רק עד לאיחוד.
4. מחממים את החמאה/שמן הקוקוס מעט במחבת ושופכים פנימה לתערובת. מערבבים קלות.
5. מטגנים את הפנקייקס: בכל פעם מעבירים למחבת כשליש כוס בעזרת מצקת (או כוס...). מטגנים את הצד הראשון כדקה וחצי- שתיים עד שהוא מתמלא בועות ואז הופכים, מטגנים עוד חצי דקה-דקה. ניתן לשמן שוב במידת הצורך.
6. עורמים את הפנקייקים המוכנים בצלחת. ניתן לכסות כדי לשמור על החום.
7. מגישים עם התפוחים המקורמלים, יוגורט טבעי וחמצמץ, גרגירי רימון ואגוזים קצוצים. למי שאוהב מתוק יותר, ניתן גם להוסיף עוד מייפל.



הערות:
* ניתן להמיר את הסוכר לסוכר חום ואת הקמח לקמח מלא, באותן הכמויות.
** ניתן להקפיא את הפנקייקים לאחר הטיגון, ולחממם בטוסטר אובן/תנור זמן קצר כשרוצים.
** את התפוחים המקורמלים ניתן לשמור בקופס אטומה במקרר ולחמם מעט טרם ההגשה.

אחר הצהרים יפני עם רינה: מחשבות על העתיד ודוריאקי במילוי קרם מאטצ'ה

רינה היא אחת החברות היחידות שעשו איתי ממש את כל המסלול כאן.
היא התחילה יחד איתי את הקורס הבסיסי האינטנסיבי, שרוב חבריו עזבו מיד בסיומו.
באותו הקורס, היינו יחד באותה הקבוצה, ואני זוכרת כיצד התפעלתי כבר בשיעורים הראשונים מהדיוק שבעבודה של רינה, מהסבלנות שלה ומהחן שכה מאפיין אותה.
היא הייתה אחת ממזלפות הסנט-הונורה (צנתר ה-V הזכור לשמצה) המוצלחות שראיתי באותו הקורס, ואני חייבת להודות שאפילו קינאתי בה.
בקורס השני, מצאנו את עצמנו לבד לגמרי בקבוצה חדשה, אבל יחד!

שמחתי מאוד להעביר דווקא איתה את הקורס, התקרבנו מאוד, ויחד הכרנו את החבר'ה שהפכו להיות החבורה הקבועה שלנו עד היום.
בקורס האחרון לא היינו באותה הקבוצה אבל הצלחנו לשמור על קשר ובילינו הרבה יחד, והיא אחת החברות שאני יותר שמחה שהכרתי כאן.
לפני הלימודים בפריז, רינה עבדה כמזכירה בחברה גדולה ביפן, והאפייה תמיד הייתה תחביב שלה. אמא שלה, אגב, גם היא אופה ואפילו מלמדת אפייה ביפן.
גם רינה מתכננת לחזור ליפן וללמד אפייה, בעיקר בצורה של סדנאות למקומיים ולתיירים.
עד שתחזור ליפן, מתוכננים לה שישה חודשי סטאז' אצל לורן דושן המדהים, עליו כתבתי בעבר, כאן.

אחר הצהרים שלנו יחד היה רווי במחשבות על העתיד של כל אחת מאיתנו, ומצאנו שהלבטים דומים וכך גם החששות.
גם לרינה יש בלוג ביפנית, והבטחתי לה שבפעם הבאה שניפגש זה יהיה כדי להכין קינוח ישראלי לבלוג שלה.

אבקת המאט'צה, תה ירוק.

הקינוח שאני ורינה החלטנו להכין יחד הוא הדוריאקי (Dorayaki).
זהו קינוח יפני (וגם סיני) מסורתי נפוץ ומקובל מאוד. 
למרות זאת, רינה מעולם לא הכינה אותו בעצמה, כך שהתנסינו בו יחד לראשונה.

הדוריאקי הוא מעין פנקייק, במרקם הרבה יותר עוגתי ועבה. בבלילה עצמה שמים גם דבש, מה שמעניק לדוריאקי ברק.
את הבלילה מטגנים,  והיא תופחת משמעותית בזמן הזה.

לאחר הטיגון וצינון, מגישים בצורה של שני דוריאקי וביניהם מלית או שמקפלים דוריאקי אחד כסנדוויץ'.
ביפן, המילוי הנפוץ ביותר הוא מחית שעועית אדומה.
כן, אנחנו צריכים לעצור ולדבר על זה. אני יודעת שזה לא נשמע כמו הדבר הכי טעים בעולם, אבל תאמינו לי- זה נהדר.
אני לא הטיפוס הכי קל באוכל, ובטח שלא גמישה מאוד במה נכנס לקינוחים שלי.
אבל...הדבר הזה טעים! 

אל תתנו למראה להפחיד אתכם. מחית שעועית אדומה- תופתעו!

מדובר בשעועית אדומה שמבושלת במשך שעות ארוכות עם מים וסוכר עד שמתפרקת.
מתקבלת מחית מתוקה שמככבת כמעט בכל הקינוחים היפניים.
רינה מכינה אותה בעצמה בבית, אבל פה בפריז השתמשנו במחית קנויה שאמא שלה הביאה איתה בביקור האחרון.

כמה שזה טעים...

כדי להכין מילוי קצת יותר ידידותי למי שחושש, הכנו גם קרם מאטצ'ה על בסיס שמנת מתוקה. אבקת התה הירוק יחד עם מעט סוכר יצרה קרם עשיר בטעם, ריח וצבע.

אם הצלחתם להניח ידכם על מחית שעועית אדומה, או שהתפרעתם והחלטתם לנסות להכין לבד (ראו למשל כאן)- מה טוב. תוכלו להגיש את הדוריאקי רק עם המחית, או לשלב עם קרם המאטצ'ה. אנחנו מילאנו את רוב הדוריאקי שלנו בשניהם.
אם אין לכם מחית וגם בחרתם לא לנסות להכין, פשוט הכינו את קרם המאטצ'ה.

אם לא הצלחתם להשיג גם אבקת תה ירוק (מאטצ'ה, דההה) , אתם יכולים למלא את הדוריאקי בכל מילוי או קרם אחר שתחשבו עליו: וניל, שוקולד, ריבה... זה לא יהיה הכי אותנטי, אבל זה יהיה טעים.
לא צריך לזלף, ואנחנו עשינו את זה בעיקר בשביל התמונות. אפשר פשוט למרוח, גם ככה הסנדביץ' נסגר ונטרף.

הקינוח הזה הוא לא העוגה הסטנדרטית לשישי בערב. זה בדיוק מה שיפה בו. 
נסו משהו חדש, הפתיעו את עצמכם ואת האחרים- התענוג מובטח.

Rina,

Thank you for dedicating the time to make these beautiul and delicious sweets with me. I was happy to spend the afternoon with you, and thankful for our almost-a-year together at school. You are a good friend and a talented baker, and I'm sure you'll do great in your buisness at home, and in your stage.

** הודעה קצרה לפני המתכון:
בעוד יומיים אני טסה לביקור של כשבוע בארץ (כפיים, כפיים!).
עמוד הפייסבוק יתעדכן כרגיל ואתם מוזמנים להמשיך לשלוח שאלות, להתייעץ ולשתף בדברים שהכנתם.
הפוסט הבא כאן יהיה כנראה רק כשאשוב, רגע לפני תחילת הסטאז' אצל....פייר ארמה!!! (אני עדין לא מאמינה!)

אז, ניפגש תכף בארץ הקודש ונייחל לימים של הרבה יותר שלום ושקט.
שבוע נעים ובשורות טובות.

דוריאקי יפני במילוי קרם מאטצ'ה/ 4-6 דוריאקי כפולים (8-12 עוגות בודדות)

מצרכים:
לדוריאקי:
4 ביצים גדולות
100 גרם סוכר לבן (כחצי כוס)
30 גרם דבש
200 גרם קמח (כוס וחצי פחות כף שטוחה)
5 גרם אבקת אפייה (כחצי שקית)

מעט שמן קנולה/ שמן צמחי אחר, לטיגון 

לקרם מאטצ'ה:
200 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה, קרה (כוס)
20 גרם סוכר לבן
20 גרם אבקת מאטצ'ה (תה ירוק)

אופן ההכנה:
דוריאקי, הכנת הבלילה:
1. בקערה גדולה טורפים ביצים וסוכר היטב. ניתן לעשות זאת במטרפה ידנית או במיקסר עם וו הקצפה. טורפים עד שהתערובת מתעבה ומבהירה.
2. מוסיפים את הדבש וטורפים עוד כמה שניות.
3. מערבבים קמח ואבקת אפייה יחד, ומוסיפים בפעמיים-שלוש לקערת ההקצפה. אחרי כל פעם טורפים להטמעה.
4. כשהקמח נטמע לגמרי, עוצרים. התערובת צריכה להיות עבה יותר מתערובת פנקייק אך עדין נוזלית יחסית (ניתן לבדוק אם נוזלת מכף עץ או נופלת בגושים יחסית גדולים). אם היא עבה מדיי, מומלץ להוסיף עד רבע כוס מים ולערבב.
5. מכסים בניילון נצמד ומקררים כחצי שעה. 
6. בינתיים מכינים את הקרם.

קרם מאטצ'ה:
1. בקערית קטנה מערבבים יחד סוכר ואבקת מאטצ'ה.
2. בקערת מיקסר עם וו הקצפה או במטרפה ידנית, מתחילים לטרוף את השמנת המתוקה הקרה.
3. לאחר כמה שניות אפשר להוסיף את הסוכר והמאטצ'ה.
4. טורפים לקצפת רכה אך יציבה (בעיקר אם רוצים לזלף).
5. מכסים בניילון נצמד ומקררים עד לסיום הכנת הדוריאקי.

דוריאקי, טיגון:
1. במחבת רחבה יחסית, מניחים ככף שמן ומורחים באופן שווה על כל המחבת. אנחנו עשינו זאת עם מגבת נייר. מחממים את השמן על אש בינונית, וכשהוא חם מתחילים בטיגון.
2. מורידים לאש קטנה-בינונית, ומניחים בכל פעם כחצי מצקת מהתערובת במחבת. מנסים ליצור צורה כמה שיותר עגולה. אם יש לכם מחבת גדולה תוכלו לטגן כמה דוריאקי במקביל.
3. כאשר פני הדוריאקי מתמלאים בבועות והצבע למטה זהוב, הופכים. זה יכול לקחת 2-3 דקות, תלוי בחום המחבת שלכם. תוכלו לראות בשלב הזה שהדוריאקי תופחים יפה מאוד, הרבה יותר מפנקייק רגיל.
4. מטגנים את הצד השני עוד 30 שניות ומורידים מהאש לצלחת ריקה ונקייה.
5. מטגנים כך את כל הבלילה ומנסים שהדוריאקי יהיו כמה שיותר זהים בצורתם ובגודלם.
6. בסיום הטיגון ממתינים כרבע-חצי שעה לצינון מוחלט של העוגות לפני המילוי.

מילוי:
1. אם רוצים, חוצים את הדוריאקי, כדי למלא בצורת סנדוויץ'. אם לא, משאירים כמו שהם.
2. מוציאים את קרם המאטצ'ה מהמקרר וטורפים כמה שניות.
3. מורחים או מזלפים על חצי מהעוגות קרם מאטצ'ה , ומכסים בשאר העוגות (או בחצאי עוגות אם בחרתם לחצות).
** אם יש לכם גם מחית שעועית אדומה מרחו קודם אותה ועליה את הקרם.
4. מגישים או מקררים עד להגשה.

** מומלץ לאכול באותו יום או למחרת.

שבוע של עוגות מפונפנות, סיור כיתתי לקארל מרלטי ומתכון לפנקייק בננה

לאחרונה אני מפרסמת פוסטים באמצע השבוע, והפעם החלטתי לפרסם דווקא ביום ראשון...ללא סיבה ברורה.
אז קודם כל, אאחל לכולכם שבוע טוב ומוצלח!

סיימתי את הפוסט הקודם עם עוגת ה"ג'מייקה" שהשף הכין בשיעור ההדגמה השלישי. מאוחר יותר באותו יום, התקיים השיעור הפרקטי השלישי, בו הכנו אנחנו את העוגה.
כפי שכתבתי באותו פוסט, העוגה מורכבת מביסקוויט ז'קונד שוקולד, מוס קוקוס, חתיכות של אננס אותן השרינו בסירופ ומוס מנגו-פסיפלורה. 
באופן כללי, אלה כולם טעמים שאני אוהבת, אבל בעוגה הספציפית הזו הייתי משנה את הבסיס עצמו לבסיס "רגיל", ללא קקאו, וגם מעצימה את הטעמים במוסים. העוגה של השף הייתה מעט תפלה לטעמי.
למעשה (אל תספרו לאף אחד), בשיעור עצמו שמתי בטעות יותר מדיי מחית מנגו במוס שלי, והתעצלתי לנסות להוציאה מהסיר, שבו כבר הייתה מחית פסיפלורה. החלטתי שעוד 20 גרם של מחית יעשו לעוגה הזו רק טוב, ושבית הספר ישרוד את המכה. המוס יצא מעולה ומלא בטעם לעומת המוס שטעמתי בשיעור ההדגמה.
השיעור עצמו היה נעים מאוד, והחשש שלי מפני השלבים הרבים שבעוגה התפוגג. עבדתי בקצב טוב מאוד מבלי לפגוע באיכות העוגה. אני מרוצה מאוד מהתוצאה שלי, וחושבת שגם הקישוט יצא מוצלח. 

הג'מייקה שלי

השיעור הזה המחיש לכולנו את ההבדל בין השפים. בשיעור ההדגמה, השף קישוט את העוגה בהמון פירות, והסביר שאוהב שהפרי נראה "טבעי". משמע, להשאיר את החלק הירוק של התות, הקליפה של המנגו, של הפסיפלורה, הקיווי ועוד. וכך הוא עשה על העוגות שלו.
בשיעור המעשי, מי מאיתנו שקישט באמצעות פרי שלא היה מוכן לגמרי לאכילה, ננזף על ידי השף. אני הייתי אחת מהננזפים, שכן הנחתי רבע פסיפלורה בקליפתה על העוגה שלי. כיוון שזה עניין של גישה, רובנו צחקנו ולא לקחנו את הנזיפה ברצינות רבה מדיי.

וכך נראית הצגת העוגות לשף בסיום השיעור

הג'מייקה שלי בתאורה קצת יותר מוצלחת

למחרת, נערך שיעור ההדגמה הרביעי, בו הכין השף את עוגת הפרזייה (Fraisier). בצרפתית, "פרז" הוא תות, והעוגה אכן מורכבת בעיקר מתותים והרבה מהם! התותים מונחים על בסיס של ספוג ג'נואז, ומחזיק אותם המון קרם מוסלין (קרם פטיסייר עם חמאה). למעלה יש עוד שכבת ספוג ושכבת מרנג איטלקי צרוב. ת-ע-נ-ו-ג-! במיוחד אם אתם חובבי תותים (ובעצם, מי לא?!).

שתיים מעוגות הפרזייה של השף

השף היה נחמד מאוד, וניצל את הזמן בהדגמה להראות לנו כל שלב ושלב בעוגה בצורה יסודית ואף איפשר לצלם תמונות של כל שלב, מה שלא קורה בדרך כלל.

חלק מתמונות השלבים שצילמתי במהלך השיעור

כתוצאה מכך, בשיעור המעשי למחרת, לכולנו היה מאוד ברור סדר השלבים, ואני חושבת שלקראת הבחינה  נזכור את העוגה הזו היטב!
הקישוט שלי הפעם היה יותר מאסיבי ופחות עדין ממה שאני אוהבת, אבל מאוד התלהבתי מהתותים וראיתי שרוב הכיתה קישטה בצורה דומה ועדינה. החלטתי שהפעם אהיה שונה דווקא בכך שהקישוט יהיה "ראוותני" יותר. 

הפרזייה שלי. כן, אני יודעת שכל התמונות זהות, אבל מותר לי להשוויץ!

השף היה מרוצה מאוד מהעוגות של (כמעט) כולנו ורוב הכיתה השלימה את העוגה הזו בהצלחה יתרה.
אני מאוד אוהבת את האווירה בכיתה החדשה, והשיעורים המעשיים, שיכולים להיות מלחיצים מאוד, עוברים בכיף גדול ועם הרבה עזרה הדדית. זה מאוד לא ברור מאליו במקום תחרותי כמו בית הספר, ואני שמחה שזכיתי להעביר את הקורס הנוכחי בכיתה כזו.

הצגת הפרזייה לשף בסוף השיעור

באותו הקשר, אספר לכם על הביקור אצל קארל מרלטי (Carl Marletti).
על הפטיסרי של מרלטי קראתי בבלוג של שרון היינריך, שכולל בתוכו מספר עצום של המלצות על מקומות מתוקים לבקר בהם בעיר האורות.

שרון סיפרה על אדם חייכן, בעל פטיסרי מסביר פנים ויפהפה ברובע החמישי. מקריאה עליו בבלוג שלה וגם באתר שלו, למדתי שמרלטי הוא פטיסייר (זו המילה בצרפתית לקונדיטור, בגדול) מהסוג המחדש והממציא. מהסוג שאני אוהבת. 
מרלטי נמצא כבר כמה שבועות ברשימת הביקורים שלי, והחלטתי שהגיע הזמן לקפוץ ולבדוק את המקום.
כרגע אני גם בודקת מקומות לקראת ההתמחות ההולכת ומתקרבת, וזו הייתה עוד סיבה להגיע אליו כמה שיותר מהר.

סיפרתי עליו לכמה חברים מהכיתה, שחלקם גם כן רוצים להתמחות כאן בפריז, וכולם הביעו את רצונם להצטרף לביקור.
חברה מיפן אף חידשה לי שמרלטי היה מורה בקורדון בלו ביפן במשך שלוש שנים.
כך קרה, שאחרי ההדגמה של הפרזייה, נסענו אליו כולם יחד, למעין טיול כיתתי (Field trip כלשונם).
הביקור היה מעניין מאוד. הויטרינה של מרלטי מרשימה וצבעונית. מה שמאוד אהבתי, היא העובדה שהיא לא נראית כמו כל ויטרינה שראיתי כאן בעיר. בהרבה מהקונדיטוריות, העוגות חוזרות על עצמן (גם אם בשינויים קלים) ונראות דיי דומה. כמובן שזו אמירה מאוד כללית ולא כוללת בתוכה את השמות הגדולים, שבדרך כלל הם המחדשים.

אצל מרלטי, ראיתי הרבה עוגות שעוד לא נתקלתי בהן- הן מבחינת המראה והן מבחינת שילובי הטעמים.
ניתן למצוא במקום גם מקרונים, שוקולדים, קונפיטורות מיוחדות ועוד.
אנחנו בחרנו חמש עוגות: מריה מלבנון בחרה ב"סנט הונורה" של סיגליות, שמרלטי הרכיב במיוחד עבור אשתו, בעלת חנות פרחים ששמה לילי. לא מרגש? טלז מברזיל בחר עוגה שמורכבת משכבות ספוג, קרם לימון וקרם קרמל. 
ג'ני מאנגליה בחרה בטארט הוניל המפורסם של מרלטי (יש אפילו מתכון אצל שרון). אני ורינה מיפן בחרנו יחד שתי עוגות: אחת הייתה מוס שוקולד עם ליבת קרמל מלוח, והשנייה הייתה מוס גבינה עם ליבת פירות אדומים על בסיס לוטוס פריך.

מימין לשמאל (ומלמעלה למטה): מוס שוקולד, קינוח הלימון, סנט הונורה, טארט וניל ומוס גבינה.

כיוון שאין מקום ישיבה אצל מרלטי, הלכנו לשבת בפארק שמול הפטיסרי.
טעמנו מכל העוגות וכולן היו מצוינות ומדויקות מאוד בטעמים. ראשונה הייתי מדרגת את עוגת מוס השוקולד שהייתה מושלמת מבחינתי, ואחריה את טארט הוניל, הסנט הונורה-סיגליות, עוגת הלימון ולבסוף את מוס הגבינה והפירות האדומים. למרות היותו נפלא, הוא היה ג'לטיני מדיי לטעמי והמרקם יכול היה להיות קרמי יותר.

והזוכה היא...!

הטיול הוכתר כמוצלח מאוד, והחלטנו להפוך אותו למסורת. בעצם, הזמנתי את כולם להפוך להיות חלק מהמסורת שלי, והם נענו ברצון. בפעם הבאה יצטרפו עוד כמה חברים שלא יכלו להגיע הפעם.

למעוניינים לבקר:
Carl Marletti
51 rue Censier
מטרו: Censier Daubenton (קו 7)
אתר אינטרנט: http://www.carlmarletti.com/

מרלטי אחרון ודיי!

השבוע הצלחנו להשתלט על כמות המתוקים בבית. העובדה שהקורס הנוכחי כולל בדרך כלל רק שני שיעורים מעשיים בשבוע, מאפשרת להישאר עם כמות מתוקים סבירה בדירה, בהתחשב בכך שחלק מחולק לבני משפחה וחברים.
את הג'מייקה שלי השארתי לחברה שנסעה לארוחה משפחתית, את הפרזייה לקחתי ביום שישי בערב לארוחה שלנו ועוגיות טביעת האצבע מהשבוע שעבר כבר חוסלו.
כך קרה שנותרנו למשהו מתוק בבית, להוציא את שאריות עוגת השקדים ועוגת השטרויזל שנמצאות בפריזר. השותף כבר איים בקניית עוגה (דבר שלא ייעשה מבחינתי!), ואני החלטתי לרקוח משהו מהבננות הבשלות מדיי שקרצו לי מקערת הפירות.
כיוון שהיה שבת בבוקר, החלטתי להכין פנקייקים. 

אני חושבת שבאופן כללי, פנקייקים לא זוכים למספיק כבוד בישראל, ואנחנו צריכים ללמוד קצת מהאמריקאים, שמכינים אותם בכל שילוב טעמים אפשרי: שוקולד, פירות ואפילו דלעת.
אני מאוד אוהבת את הסוג השמנמנן והאוורירי, ופחות מתחברת לפנקייקים הדקים שמזכירים לי יותר בלינצ'ס.
נבירה מהירה ב"פינטרסט" שלי הניבה את מתכון פנקייק הבננה ששמרתי לי בעבר, וגילתה שיש לי את כל החומרים בבית.
בתוך חצי שעה (פלוס צילומים וכלים זה לקח קצת יותר) עמדה לה צלחת עמוסה בערימת פנקייקים מתוקים וריחניים.

לי נותר רק לחרב את אימון הבוקר שחזרתי ממנו ולהתענג על כל ביס!
אני מזמינה אתכם לפתוח את השבוע עם הפנקייקים האלה, לארוחת בוקר או ערב.
אני מבטיחה שהם יהפכו את העובדה שיום ראשון היום לקצת יותר נסבלת.
ואם תשימו ברקע את השיר הזה, בכלל תענוג! בתנאי שתקפידו לפזז תוך כדי הפיכת הפנקייקים.

אני הכי ממליצה להגיש אותם עם יוגורט, דבש ואגוזים! זהו שילוב מדהים יחד עם הבננות ובוודאי שפוי יותר משוקולד למריחה (אבל אם כבר, לכו על נוטלה).
ראו הצעות נוספות לגיוון והגשה בגוף המתכון.

שבוע נפלא, נתראה בפוסט הבא :)

בננות, יוגורט, דבש ואגוזים קלויים. אם יש גן עדן, זה הטעם שלו!

פנקייק בננה/ (כ- 8-10 פנקייקים בינוניים ושמנמנים)
מצרכים-
לפנקייקים:
חומרים יבשים
- כוס (140 גרם) קמח לבן, אפשר להמיר חצי בקמח מלא
- שתי כפיות אבקת אפייה
- כף סוכר לבן
- כף סוכר חום/  דמררה
- 1/4 כפית מלח
- 1/2 כפית קינמון טחון
** אופציונלי ומומלץ: 1/4 כפית מוסקט טחון+ 1/4 כפית ג'ינג'ר טחון
חומרים רטובים
- שתי כפות חמאה מומסת שצוננה מעט (לא חמה)
- ביצה גדולה
- כוס ריוויון (אם אין ריוויון, שמים בכוס כף מיץ לימון, ממלאים את שאר הכוס בחלב ומניחים לעשר דקות. אתם מסודרים!)
- כוס בננות בשלות ומעוכות במזלג (בערך שתי בננות בינוניות)

אופציות להגשה:
- יוגורט ("נקי" או וניל)
- דבש
- סירופ מייפל (אמיתי בבקשה!)
- אגוזים קלויים
- פירות חתוכים
- נוטלה/ ממרח לוטוס/ חמאת בוטנים

אופן ההכנה-
מכינים את תערובת הפנקייקים:
1. בקערה גדולה מניחים את החומרים היבשים: קמח, א.אפייה, סוכרים, מלח, קינמון ותבלינים. מערבבים בכף לאיחוד.
2. בקערה נוספת, טורפים היטב את החומרים הרטובים: ביצה, בננות, ריוויון וחמאה.
3. יוצקים את הרטובים ליבשים וטורפים רק עד לאיחוד. משמע, רק עד שלא רואים סימני קמח. קחו בחשבון שעוד יהיו גושי בננה בתערובת וזה בסדר. חשוב לא לטרוף יותר מדיי!
טיגון הפנקייקים:
1. מרססים מחבת בספריי שמן, או משמנים קלות בשמן קנולה/ חמאה (לפי הטעם) ומחממים על אש בינונית.
2. בעזרת מצקת, מניחים כמות של כרבע כוס מהתערובת במחבת ומשטחים מעט (הפנקייק עוד יתנפח).
3. ממתינים כדקה-שתיים להופעת בועות על פני כל הפנקייק ולהתייצבותו במרכז, והופכים.
4. מטגנים גם את הצד השני כדקה-שתיים, להזהבה, ומוציאים לצלחת.
5. עושים כך עם שאר התערובת. קחו בחשבון שהפנקייק הראשון תמיד יוצא פחות טוב, ואחריו הם הולכים ומשתפרים. האחרון תמיד יהיה מושלם (זהו חוק מרפי של הפנקייקים)!
6. כדאי להניח עוד צלחת הפוכה על צלחת הפנקייקים, עד לסיום הטיגון, על מנת לשמור על החום.
7. מגישים את הפנקייקים כשהם חמימים, עם אחת או יותר מהצעות ההגשה לעיל.

יאמי!

תגובות על הפוסט? שאלות על המתכון?
סתם מילה טובה? :)
אני אשמח מאוד לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!