לכבוד החג האהוב עליי בשנה- קינוח מוס שוקולד חלב ומוס קוקוס חגיגי ויפהפה (Milk-chocolate and coconut mousse served in glasses)

** Scroll down for English version of this recipe**

האביב היא העונה האהובה עליי בשנה.
אין לי התנגדות מסוימת לקיץ (מלבד היותי ג'ינג'ית שנשרפת בשניות) או לחורף (אולי חוץ מכל השכבות המעיקות האלה), וכנראה שגם הסתיו הוא עונה חביבה בסך הכל.
אבל יסכימו איתי רובכם שלאביב, על מזג האוויר המושלם שלו, הצבעים והפריחה בכל מקום אין באמת מתחרה.
מאז היותי ילדה, פסח הוא החג האהוב עליי.
את מרבית ילדותי העברתי בקיבוץ בו נולדתי, שבו כל ערב פסח היה חגיגה נהדרת עליה עמלו כולם הרבה לפני החג. ערב הסדר נחגג באולם הספורט של הקיבוץ, שקושט ואורגן בחגיגיות רבה, בנוכחות כל החברים. בכל שנה, הכנו אנחנו הילדים, במסגרת בתי הילדים והחוגים השונים הצגות ושירים באווירת החג. 
לצערי אין לי הרבה זכרונות קונקרטיים, מלבד אותה שנה בה הסולו שקיבלתי היה החלק של הרשע בשיר על ארבעת האחים ודיי זעמתי. עם זאת, הזיכרון הכללי של אווירת החג כנראה הביא להעדפתי לחג הזה.
מאז שהתבגרתי מעט, אני קושרת את חיבתי אליו דווקא לאווירה המשפחתית, הארוחה המגוונת והמושקעת וכנראה שגם לחופשה הארוכה והבגדים היפים.

בשנים האחרונות, המנהג המשפחתי הוא פגישה בבית דודתי בשוהם, קריאת ההגדה (כמעט) עד הסוף וכמובן סעודה משובחת. למותר לציין שמאז שהתרחבה המשפחה והיא כוללת כיום גם אחיינים לרוב, הסדר הפך כיפי יותר. הרי למען הילדים שרים יותר שירים, מסבירים את כל המנהגים ואפילו מחפשים את האפיקומן.
החלק שלי באותה סעודה, באופן מפתיע- הוא תמיד הקינוח.
למרות שמשפחתי אינה שומרת מצוות (בלשון המעטה), בחג הזה, ובוודאי בערב החג, אנו מקפידים לעמוד בדרישות.
לכן, בכל שנה אני מנסה לחשוב על קינוח מקורי שלא יורגש בו חיסרון הקמח ושאר המרכיבים האסורים בפסח.
לשמחתי, בשנים האחרונות לא מדובר באתגר כל כך גדול, שכן מגוון המתכונים המפורסמים בעיתונים, בספרים ובוודאי באינטרנט מקל את כל העסק. הבעיה החדשה שנוצרה היא איך לבחור רק מתכון או שניים מתוך כל ההיצע הזה.

לצערי, השנה אני נעדרת מהחגיגות המשפחתיות בשל היותי כאן בפריז.
לשמחתי, אני זוכה לבלות את ערב החג עם משפחתי הפריזאית, שלא פוסחת על המסורת וגם היא מקיימת ארוחה חגיגית. בנוסף, בבוקר שלאחר הסדר אבי היקר מגיע לבקר אותי למשך חמישה ימים.
אמנם לא אבלה את החג בארץ, אבל אני מתרגשת מבואו לא פחות מבשנים עברו.
אני בטוחה שהאביב הפריזאי יזמן לנו ימים נפלאים השבוע ומבטיחה לספר עליהם בפוסט הבא.

ישבתי וחשבתי איזה קינוח הייתי מכינה אם הייתי בארץ השנה (אני מאמינה שגם כאן אכין קינוח, אבל עליו להיות פרווה ועוד לא הספקתי להגות אותו).
חיבתי לקינוחים אישיים גדולה מאוד, ובאופן כללי אני מעדיפה להגיש אותם באירועים "גדולים". היתרון העיקרי הוא שלא צריך לעסוק בחיתוך וחלוקה לצלחות. הרי למי יש כוח אחרי ההגדה כולה והארוחה הכבדה?
בנוסף, אפשר להכין כמה סוגי קינוחים קטנים, כך שכל אחד טועם ממה שהוא רוצה וכולם מוצאים משהו שהם אוהבים.
לכן, החלטתי ללכת על קינוח בכוסות ולבחור שילוב טעמים מנצח. במשך ימים ניסיתי לצרף במוחי ובחכי צירופי טעמים שיהיו מעניינים ומקוריים, ומצד שני פשוטים להכנה ולמציאת המרכיבים בכל סופרמרקט.
בסופו של דבר הלכתי על שוקולד חלב וקוקוס.
כן, זה דיי בנאלי. 
מצד שני, חכו עד שתטעמו.

אני מאמינה שלא המרכיבים הם שקובעים, וגם מהמרכיבים הפשוטים ביותר אפשר ליצור קינוחים מדהימים. הכל תלוי בטיב המתכון, המרקמים הסופיים והשילוב.
כאן מדובר בשני סוגי מוס טעימים ביותר: מוס קוקוס שמכינים מבסיס של חלב קוקוס וקוקוס טחון, אליו מוסיפים שמנת מתוקה מוקצפת, ומוס שוקולד חלב מנצח משני מרכיבים בלבד: שוקולד ושמנת.
העונג ברגע שאחרי נעיצת הכפית בין השכבות - מובטח.
אני עיטרתי את הקינוחים שלי בשמנת מוקצפת ללא סוכר (הקינוח מתוק דיו), בתותים ובקוקוס קלוי.
אפשר לקשט אותם בכל דרך אחרת: אגוזים קצוצים (קלויים או לא), שוקולד מגורר, פירות אחרים ועוד.
לטעמי, אחרי ארוחה גדולה הקינוחים האלה מספיקים בפני עצמם- אך אתם מוזמנים להכין עוד קינוח קטן או שניים וליצור "בופה" קטן של קינוחים יפים.

מאחלת לכולכם חג שמח ואביב של התחדשות, רעיונות חדשים, צמיחה ו...אושר :)
בתיאבון!

מוס שוקולד חלב ומוס קוקוס בכוסות אישיות/ 8-10 קינוחים אישיים בכוסות בנפח 150 מ"ל

מצרכים:
למוס קוקוס:
20 מ"ל מים (3-4 כפות)
75 מ"ל חלב קוקוס (בערך שליש כוס ועוד כף)
35 גרם סוכר (3 וחצי כפות)
20 גרם קוקוס טחון (בערך רבע כוס)
עלה ג'לטין / 2-3 גרם אבקת ג'לטין
250 מ"ל שמנת מתוקה (מינימום 30% שומן)

למוס שוקולד חלב:
200 גרם שוקולד חלב (2 טבלאות)
300 מ"ל שמנת מתוקה (מינימום 30% שומן)

לקישוט:
כ-100 מ"ל שמנת מתוקה (מינימום 30% שומן)
תותים פרוסים
רבע-חצי כוס קוקוס טחון
* אם רוצים קישוט אחר: אגוזים, פירות אחרים, שוקולד מגורר ועוד

אופן ההכנה:
ערב לפני (או לפחות 4 שעות לפני שאר המתכון) מתחילים בהכנת הבסיס למוס השוקולד:
1. במיקרוגל או על בן מארי, ממיסים שוקולד חלב עד שנמס לחלוטין (ללא גושים). נזהרים לא לשרוף אותו. מעבירים לקערה גדולה שמתאימה להקצפה, ומניחים כמה דקות לצינון בטמפ' החדר. השוקולד צריך להיות בערך בטמפ' של 35 מעלות כשנוסיף לו את השמנת.
* איך בודקים? פשוט מכניסים את האצבע, השוקולד צריך להרגיש מעט חם יותר מטמפ' הגוף שלנו, אך עדין לא צורב.
2. בינתיים, מניחים שמנת מתוקה בסיר קטן ומחממים מעט, רק עד לטמפ' של 30 מעלות. זה לוקח ממש כמה שניות אז שימו לב!
* איך בודקים? פשוט מכניסים את האצבע לשמנת. הטמפ' צריכה להרגיש זהה. לא חם יותר ולא קר יותר.
3. שופכים את השמנת המתוקה לתוך השוקולד, ובעזרת מטרפה מערבבים במרכז הקערה. המטרה היא לא להקציף או להוסיף אוויר, אלא רק ליצור בסיס אחיד שיוקצף בהמשך.
4. מכסים היטב את הקערה בניילון נצמד ומקררים לפחות ל-3-4 שעות. אפשר גם ללילה.

מוס קוקוס:
1. מניחים עלה ג'לטין במים קרים. לאחר כמה דקות סוחטים היטב ומניחים בקערה גדולה ויבשה. אם משתמשים באבקה, פשוט מניחים אותה בקערה יבשה.
2. בסיר קטן מניחים: חלב קוקוס, מים, וסוכר. מניחים על האש ומביאים לרתיחה קטנה. מסירים מהאש ושופכים על הג'לטין שבקערה. טורפים מעט להמסת הג'לטין. 
3. מוסיפים קוקוס טחון ומערבבים.
4. מצננים בטמפ' החדר כשעה. ניתן גם לצנן במקרר כחצי שעה.
* בשני המקרים חשוב להשגיח, כי לא נרצה שהתערובת תתייצב ותתמצק. היא צריכה להגיע לטמפ' של כ-26 מעלות (מעט קריר יותר מהאצבע) ולהסמיך מעט, אך עדין להיות דיי נוזלית ולא מוצקה. אם התערובת התמצקה, מחממים אותה מעט על בן מארי.
5. בינתיים, מקציפים שמנת מתוקה לקצפת רכה אך יציבה ומאחסנים בקירור עד לשימוש.
6. כשתערובת הקוקוס במרקם והטמפ' הנכונים- מעבירים אליה 1/3 מהקצפת וטורפים נמרצות כמה שניות. מוסיפים את שאר הקצפת וטורפים בעדינות. מסיימים בשתיים-שלוש תנועות קיפול במרית. המוס צריך להישאר רך ואוורירי. 
* גם אם משתמשים במיקסר, את החלק הזה כדאי לעשות במטרפה ומרית כדי לשמור על מרקם אוורירי של המוס ולהימנע מהקצפת יתר.
7. בעזרת שקית זילוף (אין צורך בצנתר) או כפית ממלאים כל כוס עד לחצי גובה במוס הקוקוס. משתדלים ליצור שכבה כמה שיותר ישרה ונקייה ולא ללכלך את דפנות הכוס.
8. מקררים מעט בזמן הכנת מוס השוקולד.

הקצפת מוס שוקולד חלב:
1. מוציאים את הבסיס מהקירור, ומקציפים במטרפה/מיקסר למוס רך. עוצרים כשהמוס מתחיל להתייצב.
חשוב מאוד: מרקם המוס כאן תלוי בכך שלא נקציף יותר מדיי. ההקצפה היא ממש רק עד השלב שמתחילים להיווצר סימני הקצפה בתערובת ולא למוס יציב! במיקסר מדובר בעניין של כמה שניות.
2. בעזרת שקית זילוף (אין צורך בצנתר) או כפית, ממלאים כל כוס (על שכבת מוס הקוקוס) עד סופה או עד ל-3/4 גובה, תלוי בגודל הקינוח שתרצו ובקישוט. אם מילאתם עד הסוף ניתן ליישר את פני הקינוח בפלטה או סכין קטנה.
3. מניחים שוב בקירור עד לקישוט.

קישוט:
1. קוקוס טחון קלוי: במחבת יבשה מניחים קוקוס וקולים על אש נמוכה כמה דקות עד להזהבה. חשוב לערבב על הזמן כי הקוקוס נשרף מהר.
2. מקציפים שמנת מתוקה לקצפת יציבה שתתאים לזילוף. פורסים תותים.
3. בצנתר משונן (אני השתמשתי ב-PF16 אך גם צנתר כוכב פשוט יעשה את העבודה) מזלפים שושנה על כל קינוח. מניחים תות פרוס ומעטרים במעט קוקוס טחון וקלוי.
* כאמור, ניתן לקשט במקום או בנוסף בפירות אחרים, אגוזים קצוצים ועוד.
4. מכסים מאחסנים בקירור עד להגשה. 
5. הקינוחים ישמרו היטב עד 4-5 ימים כל עוד יכוסו ויאוחסנו בקירור. עם זאת, רצוי לקשט סמוך עד כמה שניתן לזמן ההגשה.

תגובות על הפוסט? שאלות על המתכון?
סתם מילה טובה? :)
אני אשמח מאוד לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!

Milk chocolate mousse and Coconut mousse served in glasses / 8-10 Personal desserts of 150 ml volume

Ingredients:

For the Coconut Mousse :

20 ml water ( 3-4 tablespoons )

75 ml coconut milk ( about a third of a cup + a spoon )

35 grams sugar ( 3 ½ tablespoons )

20 g shredded coconut (about ¼ cup )

1Gelatin leaf / 2-3 g powdered gelatin

250 ml whipping cream (30% fat percentage minimum)

For Milk chocolate mousse :

200g milk chocolate

300 ml whipping cream (30% fat percentage minimum)

For Decoration:

100 ml whipping cream (30% fat percentage minimum)

Sliced ​​strawberries

1/4-1/2 cup of shredded coconut

* For other decorations : chopped nuts, other fruits , grated chocolate and more...

Preparation:

The night before (or at least 4 hours before the rest of the recipe ), start preparing the chocolate mousse base :

1 . In a Microwave or over a Bain-mary , melt milk chocolate until completely melted (with no lumps) be careful not to burn it. Transfer to a large bowl that fits whipping , and place a few minutes to cool at room temperature . Chocolate should be about at a temperature of 35 degrees when we add it to the cream.

* How to check ? Just put your finger to the chocolate , it should feel slightly warmer than the temperature of your body , but not yet burning .

2 . Meanwhile , place cream in a small saucepan and heat slightly , just until a temperature of 30 degrees. It takes just a few seconds so pay attention !

* How to check ? Just put your finger to the cream . Temperature should feel the same as your body. Neither warmer or colder.

3 . Pour the cream into the chocolate , and stir with a whisk at the center of the bowl. The goal is not whisk or incorporate air , but only to create a uniform base to be whipped after.

4 .Cover the bowl with plastic wrap and chill for at least 3-4 hours. It is also possible to chill over night.

Coconut Mousse :

1. Put gelatin in cold water. After a few minutes, drain well and place in a large and dry bowl . If you use powdered gelatin , just place it in a dry bowl .

2 . In a small saucepan, place : Coconut milk , water and sugar. Place on heat and bring to a small boil . Remove from heat and pour over gelatin in the bowl . Beat slightly to dissolve gelatin.

3. Add shredded coconut and stir.

4. Cool at room temperature for about an hour . You can also chill in the fridge for half an hour .

* In both cases it is important to keep an eye on the mixture , because we do not want it  to stabilize . It needs to reach a temperature of about 26 degrees (slightly cooler than finger) and but still be pretty liquidy . If the mixture solidifies , heat it slightly over a Bain-mary.

5. Meanwhile, whisk whipping cream to soft but steady texture, and store refrigerated until use.

6. When the coconut mixture texture and temperature are right - add 1/3 of the whipped cream to it and beat vigorously for a few seconds. Add the remaining whipped cream and beat gently. Finish with two - three rubber spatula folds . Moose should remain soft and airy .

* If you use a mixer , for this part it's better to use a whisk and a  rubber spatula to keep the airy texture of the mousse and avoid a hard mousse .

7. Using a pastry bag (no piping tip ) or a teaspoon, fill each glass halfway with the coconut mousse . Try to create a layer as straight and clean as possible, and clean dirty sides of the glass if created.

8. Refrigerate a bit while preparing the chocolate mousse .

Milk chocolate mousse finishing :

1. Take out the cooled base , and whisk the to a soft mousse using a whisk or a mixer . Stop when mousse begins to stabilize.

* Very important: The mousse's texture depends on not whipping too much . The whipping is only up to the point where whipping marks begin to form, and not until a stable mousse ! With a mixer it's a matter of  few seconds.

2. Using a pastry bag (no piping tip) or teaspoon, fill each glass ( on top of the coconut mousse layer) up to the edge  to 3/4 of the height, depending on the size you want and the way you wish to decorate your dessert .

3. Place to refrigerate until final decoration.

Decoration :

1. Toasted shredded coconut : Place coconut  to a dry saucepan and toast over low heat for a few minutes, until golden . Stir all the time, the coconut burns quickly.

2. Whip cream until firm and suits piping . Slice strawberries.

3. Using a pastry bag with a star tip ( I use PF16 but a simple star would do the work), pipe rossetes on each dessert. Decorate with sliced ​​strawberries and toasted coconut.

* As mentioned, you can decorate in other ways instead  or in addition: fruits , chopped nuts and more.

4. Store the desserts refrigerated until serving.

5. The desserts can be keeped up to 4-5 days. However, it is best to decorate  as close to serving time as possible.

1st & 2nd weeks for Superior pastry and Heavenly Peanut butter Rochers

Nearly two months have passed since my last (and only) English post, and i've decided it's time for a new one!

This one is going to be a lot more complicated for me, since I have a lot to write about.

My last Hebrew post was all about my new Superior Pastry course here at the Cordon Bleu in Paris.

Well a week and half has passed, in which we did a lot of new, beautiful and challenging cakes and desserts.

My Tarte Creole

First was the Tarte Créole. It's a very modern tart with coconut mousse, a layer of savoie biscuit, Malibu induced pinapple and Italienne maringue. The making of it was not very hard, until we got to the last part of the Maringue piping. 

I actually practiced this piping at home numerous times, and even the night before the class, and it was still not at all easy. I had to remove my Maringue twice and start again. You can see in the picture that the last part of the cake on the left is nicer. That's the point where I  finally got it perfect! 

Well, almost perfect.

Ugly piping on the right, nice one on the left

On the next Demo, we had a new chef that we haven't met in the last two semesters. He demonstrated the making of a Mango and raspberry cake.

What can I say? He is just a chef to admire. His work was so organised, relaxed and clean. His explanations were thoroughgoing and yet he worked really fast. Of course, his final cakes were masterpieces!

Two of the chef's amazing cakes

The same evening we had the practical class for this cake. Most of the class was pretty calm, but I guess my Mango cream was too soft, which made my cake sit fot longer in the freezer.

I ended up glazing ant decorating it in the last minutes for the class, with the chef rushing me and the other late students.

In the end he complemented my cake and work so I was pretty happy.

My Mango-Raspberry cake

The taste of this cake is just amazing! Everyone who tasted it loved it. I froze some of it for my father to taste when he comes to Paris, and I'm seriously thinking of combining these flavors for one of my next baking experiments.

The chef's chocolate and Pistachio cakes

The next practical class was for the Chocolate and pistachio Macaron cake. In this class, we started working in pairs, which is a new thing for the Superior course. The chefs explained that the reason for this, is that in a professional kitchen you never work alone. The work is divided between different work stations and each is responsible for a certain part of the final cake or dessert. Another reason is that for some recipes,  working in small quantities is impossible, and doubling them makes it easier and possible.

My first pair was with a guy from Taiwan, and the working together went pretty well. Our main obstacle was the language, but we somehow managed. 

I have to admit that my partner worked well, and I blew it with our Macarons, which came out really ugly. I ended up using one of my friend's Macarons in chef's advice, because I didn't want to put some Macarons at all when I saw mine.

The 4th and last class for this week was the New style choux pastries class. The chef made four kind of choux, out of which we made three in the practical class.

Chef's Choux

In this class I worked with a friend that I already know from my basic course, and working together was great. We had a good cooaperation and we worked organized and clean. We had a similar work pace so we managed to divide the work evenly.

At the end we both had nice results with our choux. So...It was fun!

Matcha Eclair

Victoria pineapple choux

Praline and Liquis caramel choux

What I learn mostly about myself during the working in pairs, and generally in this course, Is that i'm too harsh with myself. I already had two chefs telling me they trust my abilities more than I trust myself and that i'm giving myself a hard time. I also heard that from my friend in the last class.

So, for next week I decided my goal is trying to let go a bit. To stay focused and obtain my normal results, but without all the pressure I put on my own shoulders. We'll see how it works for me.

I think we're all a bit to harsh with ourselves when it comes to the things we wish to make perfect at. It's good to have someone looking from the outside once in a while, to reflect the things we don't see. 

Next week is again school and work, but the week after is Passover and my father is coming to visit! I am so excited :) 

In addition, I booked a vacation in Brussels for May and already started exploring Patisseries and Chocolateries there. It's going to be my first trip out of Paris this year and a lot of fun. Of course, If you have any reccomandations concerning this city, let me know!

For this post's recipe, I decided to translat for you my Peanut butter Rochers from this week's Hebrew post. They are based on LCB recipe, in which I substituted the Praline to Peanut-butter and the Hazelnuts into salted peanuts. I'm crazy for this combination.

They are super easy to make, and the result is absolutely terrific.

I wish us all a wonderful week, a week of success and of self beliefe :)

Peanut Butter Rochers/ (20 rochers)

Based on Le Cordon Bleu recipe, with my own changes

Ingridients:

For the Rochers-

100g Dark chocolate (preferably at least 60 % cocoa solids )

150g smooth Peanut butter

50 g crushed Crepes  ( pailletine ) / Rice Krispies / Cornflakes- or any other crunchy addition

For coating-

150g  Milk chocolate

1 Teaspoon of vegetable oil

50-100 grams (as you wish) salted peanuts , shredded or chopped - not ground !

Preparation:

1 . Over a Bain Marry or in a microwave , melt the dark chocolate until completely melted.

2 . Transfer the melted chocolate into a bowl , add the peanut butter and stir until they're well combined. If peanut butter is hard , you can mix it a little to soften before the adding to the chocolate.

3 . Pour in the crushed crepes / Rice Krispies / Cornflakes and mix just until they're evenly combined into the mixture. Don't over-mix.

* Note: If you choose Cornflakes , you should break it down a little before (By hands or with rolling pin / other heavy tool).

4 . Cover the bowl with plastic wrap and chill for half an hour - 1 hour.

5 . Take out the cooled mixture and form balls of 2-3 cm diameter . Mixture should be doughy and pliable . If it is too sticky , it should be returned to cool a bit more .

6 . Place the balls on a baking paper or tray and chill until dipping in chocolate.

7 . Meanwhile, prepare a tray with baking paper , for laying the chocolate dipped rochers  .

8 . Over a Bain Marry or in a microwave , melt the  milk chocolate. Then, put it in a small bowl that'll fit the dipping of the rochers.

9 . Add the oil to the melted chocolate and mix well.

10. Add the chopped peanuts and stir so that they will be covered and  spread evenly to the chocolate .

11 . Dip each ball in the milk chocolate-peanuts coating. Roll to cover  all sides and remove with a fork .

12 . Remove leftover chocolate (scrap the fork on the sides of the bowl) and place on the prepared tray .

13 . Dip it all the balls . When finished , place the tray in the fridge to harden the chocolate . this  should be ready after about half an hour. 

14. Transfer to a sealed box and keep refrigerated uo to a week.  

רושר קצת אחר (או, מתכון לכדורי רושר שוקולד וחמאת בוטנים)

הבטחתי ולכן אקיים!
לצערי אין לי זמן לכתוב פוסט מלא עד לסוף השבוע, אבל החלטתי לפרסם את המתכון בכל אופן, למען כל אלה שהתחננו וזעקו על גבי דף הפייסבוק שאפרסם אותו לפני סוף השבוע הבא עלינו לטובה.
את המתכון המקורי למדנו בבית הספר בקורס הקודם, בחלק שהתמקד בשוקולד.
המתכון ההוא נקרא : Rochers, והוא מכיל מחית פרלינה (אגוזי לוז) ושקדים בציפוי.
כיוון שקיבלתי חמאת בוטנים במשלוח מיוחד מהארץ, החלטתי להתפרע ולאלתר.
החלפתי את אותה מחית אגוזי לוז בחמאת בוטנים ואת השקדים הקצוצים בציפוי בבוטנים קלויים ומלוחים. מי שחושש משילוב המלוח-מתוק יכול לוותר ולהשתמש בבוטנים רגילים, אך אם לא ניסיתם- אני ממליצה בחום להעיז. לא תתחרטו!

כדי לעשות את חייכם אפילו יותר קלים, אין צורך בשום טמפרור שוקולד כמו במתכון המקורי של בית הספר, ומספיק להוסיף לו כפית שמן כדי לקבל את המראה והמרקם הנחשק.
בנוסף, אני השתמשתי ב-Gavotte (או פייטין), שהם מעין פירורי קרפ שנמכרים כאן ומגיעים ממחוז בריטני.
הקונדיטורים שבכם בוודאי מחזיקים בהם בבית, אך השאר יכולים להמיר אותם בפצפוצי אורז/ קורנפלקס פשוט או כל תוספת קראנצ'ית אחרת שמתחשקת לכם! אפשר גם להוסיף עוד בוטנים קצוצים לתערובת עצמה (מלבד הציפוי).
אגב, משמעות המילה רושר היא סלע, ולא סתם קיבלו הכדורים הללו את השם הזה, שכן המראה שלהם מזכיר סלעים ולכן אל תנסו לעצבם בצורה סימטרית או אסתטית מדיי. הום מייד זה כל העניין פה!

התוצאה סופר-מוצלחת ואני בטוחה שחובבי השילוב הנפלא הזה של שוקולד חמאת-בוטנים יודו לי לעד.
אין צורך בתודות, אבל כשתכינו  אותם, אנא שמרו לי רושר אחד בצד :)

כדורי רושר שוקולד וחמאת בוטנים/ 20 כדורים
(מבוסס על מתכון של הקורדון בלו, בשינויים שלי)
מצרכים:
לכדורים:
100 גרם שוקולד מריר (מומלץ לפחות 60% מוצקי קקאו)
150 גרם חמאת בוטנים חלקה 
50 גרם פירורי קרפ (פייטין)/ פצפוצי אורז/ קורנפלקס- או כל תוספת קראנצ'ית שרוצים
לציפוי:
150 גרם שוקולד חלב
כפית שמן צמחי 
50-100 גרם (לפי הטעם) בוטנים מלוחים גרוסים או קצוצים- לא טחונים!

אופן ההכנה:
1. על בן מארי או במיקרוגל, ממיסים שוקולד מריר לחלוטין (ללא גושים).
2. מעבירים את השוקולד המומס לקערה, מוסיפים חמאת בוטנים ומערבבים עד לאיחוד. אם חמאת הבוטנים קשה, אפשר לערבב אותה מעט לריכוך לפני ההוספה לשוקולד.
3. שופכים פנימה את הפייטין/פצפוצי אורז/ קורנפלס ומערבבים רק עד שיתפזרו אחיד בתערובת. אם נערבב יותר מדיי הם יישברו ויימעכו יותר מדיי.
* הערה: אם בחרתם בקורנפלקס, כדאי לשבור אותו קצת לפני (בידיים או עם מערוך/ כלי כבד אחר)/
4. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומקררים חצי שעה- שעה.
5. מוציאים את התערובת מהקירור ויוצרים כדורים בקוטר 2-3 ס"מ. התערובת צריכה להיות בצקית ונוחה לעבודה. אם היא דביקה מדיי, יש להחזירה לקירור.
6. מניחים את הכדורים על נייר אפייה או מגש ומקררים עד לטבילה בשוקולד.
7. בינתיים מכינים מגש ועליו נייר אפייה, להנחת הרושרים המוכנים וקירורם.
8. על בן מארי או במיקרוגל, ממיסים את שוקולד החלב. אחרי ההמסה כדאי להניחו בקערה קטנה שתתאים לטבילת הכדורים.
9. מוסיפים לשוקולד המומס את השמן ומערבבים. 
10. מוסיפים גם את הבוטנים הקצוצים ומערבבים כך שיכוסו בשוקולד ויתפזרו בו בצורה אחידה.
11. טובלים כל כדור בשוקולד החלב עם הבוטנים. מגלגלים כך שיצופה מכל הכיוונים ומוציאים בעזרת מזלג.
12. מסירים מעט שאריות שוקולד עודף (מעבירים את המזלג על דפנות הקערה) ומניחים על המגש שהכנו.
13. טובלים כך את כל הכדורים. כשמסיימים, מניחים את המגש במקרר, להתקשות השוקולד. הרושרים אמורים להיות מוכנים אחרי כחצי שעה בקירור ואז ניתן להעבירם לקופסא.
14. יש לשמור את הרושרים בקירור, בכלי אטום היטב, עד שבוע.

ארוחת צהריים לימודית, המירוץ אחר הדירה ועוגיות שוקו-טחינה שמזכירות לי בית (Chocolate-Tahini cookies recipe)

**For an English version of this recipe, please scroll all the way to the bottom**

פיו.
התעייפתי.
הימים האחרונים היו מירוץ מטורף של חיפוש דירות ברחבי פריז. לא ראיתי כל כך הרבה דירות, אבל עצם החיפוש באינטרנט, הטלפונים ובעיקר הדאגה מכבידים מאוד.
אתמול ראיתי דירה מושלמת עבורי, במרחק מעולה מבית הספר, במיקום טוב לקראת ההתמחות ובמחיר שמתאים ליכולתי כרגע. אני ממתינה לתשובה סופית ומקווה מאוד שהסאגה תסתיים ביום-יומיים הקרובים (אתם מוזמנים להחזיק אצבעות).

בשבוע שעבר הבטחתי לספר לכם על ארוחת הצהרים הלימודית שנערכה לכבודנו.
בכל קורס, בית הספר לוקח את כל התלמידים לארוחה באחת המסעדות בעיר. מטרת הארוחה היא להוות מפגש א-פורמלי, בו נכיר כולנו קצת יותר, מחוץ לכתלי בית הספר המלחיצים.
בנוסף, כיוון שאנו לומדים במוסד קולינרי, השפים מבקשים שנשים לב למנות המוגשות: לטעמים, צורת ההכנה, ההגשה, הצילחות, היינות המוגשים עם כל מנה וכולי. אכן, אחרי שצוברים מעט ידע בעולם האוכל, שמים לב ליותר דברים והופכים ביקורתיים יותר.
יאמר לזכות בית הספר שהמסעדות הנבחרות הן בדרך כלל טובות. את המסעדה בקורס הבסיסי אהבתי פחות מהפעם, אך היא עדין הייתה לא רעה בכלל.
אם כן, הפעם הארוחה נערכה במסעדה שנקראת Le Petit Bordelais, ונמצאת ברובע השביעי בפריז.
כשהגעתי, התיישבתי עם שתי חברות שבחרו לשבת בשולחן הראשון מול הדלת, וכמה דקות מאוחר יותר התברר לנו שזהו שולחן השפים וההנהלה. כבר היה מאוחר מדיי לקום, אך אחר כך התיישבו איתנו עוד שתי חברות והארוחה דווקא עברה באווירה טובה ולא חשנו מופרעות או מפריעות לנכבדים שלצידנו. אפילו עשינו "לחיים" עם השף הראשי של הקורס.
הארוחה כללה חמש מנות, כאשר כל מנה לוותה ביין אחר.

כיוון שאני לא אוכלת חזיר ולרוב גם לא פירות ים, המנות שלי היו מעט שונות בחלק מהארוחה, ואספר לכם גם עליהן.
כמנה ראשונה קיבלו כולם מעין כוסית קטנה עם קרם גבינה ושמפניה שדווח כמוצלח. אני לא יודעת למה לא קיבלתי אותו, כנראה שהכיל משהו שאיני אוכלת. בכל אופן, אני קיבלתי פואה-גרא (פטה כבד אווז) והייתי מרוצה מאוד! אין לי תמונות של אף אחד מהם, אז אני אתן לדמיון שלכם להתפרע.
כמנה שנייה, קיבלו כולם טרין (מעין פשטידה/ תערובת קפואה) של לובסטר, כרובית ועשבי תיבול, ברוטב סרטנים. 

אני קיבלתי טארט מבצק עלים, שעליו קרם זוקיני ועשבי תיבול, עם זיתים מעולים ודגים (אולי סרדינים?). על כל זה הונחו עלים ירוקים. הטארט שלי היה מוצלח מאוד, ואוכלות השרצים (סתם, נו) הלינו שהמנה שלי הייתה מוצלחת יותר משלהן.
הא!

כמנה שלישית, קיבלו כולם סנט-ז'אק (נקרא בפינו קוקי סנט-ז'אק) בליווי מאפה קטן של בצק עלים, סלרי, כמהין וטפנאד.

אני קיבלתי מנה קטנה של בשר טלה, בליווי אותו מאפה.

כמנה עיקרית קיבלו כולם מנת טלה צלוי ברוטב, עם קנלוני חציל בפרמזן. אני קיבלתי את אותה המנה כמו כולם הפעם, כך שאכלתי הרבה בשר טלה באותו יום.

מלבד מנת הטלה שהוגשה עם יין אדום, כל המנות הוגשו עם יין לבן (שונה בכל פעם, כמובן!). 
כשכבר לא יכולנו לנשום הגיע שלב הקינוח: כיפת שוקולד מריר שהונחה כקערה, ממולאת בקרם קלמנטינה וגנאש שוקולד של מישל קלויזל. מסתבר שזוהי משפחת שוקולטיירים ידועה מנורמנדי, שמחזיקה גם חנות כאן בפריז, ועליה תוכלו לקרוא (איך לא?!) בבלוג של שרון היינריך. אני הוספתי לי את החנות כעוד יעד לביקור.
הקינוח היה מוצלח, למרות שלטעמי הגנאש היה צריך להיות מוחלף במוס, כך שיהיה קליל יותר אחרי ארוחה כבדה כזו. לחובבי שילוב השוקולד-תפוז, אליהם הצטרפתי לאחרונה, זהו קינוח מעולה.
הקינוח, אגב, הוגש עם יין ורדרד ומתוק מאוד.

התקשנו מאוד לצאת מהמסעדה שכן רובנו היינו חצי שתויים בסיום הארוחה. למרות שלא הצלחתי לסיים את כל כוסות היין שליוו את המנות, אפילו אני התחלתי להתנדנד. 
לשמחתי הצלחתי לעשות את דרכי הביתה במטרו עם טעות אחת בלבד. כן, לקחתי מטרו לכיוון הלא נכון והייתי צריכה לחזור. זה לא יפה לצחוק עליי! תפסיקו! 
אני מאוד ממליצה על המסעדה, שכן נהניתי מאוד מהאוכל וכך גם האחרים. טווח המחירים בה בינוני: היא אינה זולה אך גם לא יקרה מאוד ובהחלט סבירה אם רוצים להנות מארוחה ברמה טובה כחלק מטיול חוויתי. היתרון הוא שהיא אינה תיירותית. היא קטנה ומגישה אוכל צרפתי אמיתי. 
Le Petit Bordelais
22 rue Sucouf
מטרו: Invalides/ La Tour- Maubourg 
אתר אינטרנט (בו ניתן למצוא גם תפריט ולהזמין מקום): http://www.le-petit-bordelais.fr

מי שעוקב דרך הפייסבוק, בוודאי ראה את העוגה המכוערת שהכנו השבוע, שבתרגום לעברית נקראת: עוגת אוצר תותי בר. 
מה זה תות בר אתם שואלים? גם אני שאלתי. מסתבר שאלה תותים קטנטנים שגדלים כאן. כיוון שזו לא העונה, השתמשנו בהם קפואים. הם טעימים מאוד.

עוגת האוצר של השף

העוגה מורכבת מדקואז שקדים, שעליו מונחת כיפה של מוס תותי בר עם תותי בר טריים, שמסביבה מונח קרם שיבוסט. קרם שיבוסט הוא למעשה קרם פטיסייר עם שמנת מתוקה, ובמקרה הזה מכיל גם מרנג איטלקי.
את הקרם צרבנו בברנר, מה שמעניק לו את המראה הלא יפה (לטעמי).
להגנתה של העוגה יאמר שהיא עוגה מצויינת בטעמה. אחרי הכל, מה יכול להיות רע במוס תותים וקרם שיבוסט?
כשהשף הכין את העוגה, הכל נראה מאוד פשוט. 

עוגה נוספת שהשף הכין באותו שיעור הדגמה: דקואז פיסטוק עם קרם פיסטוק ופירות אדומים

אולם, בשיעור הפרקטי ביום חמישי, בשלב בו היינו צריכים לצרוב את קרם השיבוסט בברנר (אחרי שפיזרנו עליו סוכר), רובנו חיממנו את הקרם יותר מדיי והוא החל לנזול במקום שתיווצר שכבה קשיחה. לבסוף השף ראה שאם לא יוותר לנו על שלב הצריבה, העוגות של כולם יימסו, כך שהשארנו אותן כמו שהן.
המשמעות היא שלא יכולנו למרוח זיגוג שקוף (ג'לי גלייז) וכך הקרם התייבש מהר יותר והעוגה הייתה פחות עמידה לאורך זמן.

העוגה שלי והצריבה החלקית

את העוגה שלי תרמתי לארוחת שישי משפחתית של השותף שלי למחרת, והוא סיפר שהיא נטרפה ואף היו ויכוחים על החתיכה האחרונה.
את התינוקות שהכנתי מהשאריות זללנו בסוף השיעור.

בייבי עוגת אוצר

ביום שישי, נערכו שיחות אישיות עם השף לכל אחד. מסתבר שזהו דבר המתקיים בכל קורס, אך בקורס הבסיסי שלי, שהיה אינטנסיבי, הן לא נערכו. השף שוחח עם כל אחד במשך כמה דקות, הציג לכל אחד את הציון שלו עד כה אל מול הממוצע הכיתתי וכן טבלה שמראה את דירוג היכולות לפי תחומים כמו :סדר וארגון, הגשה, חלוקה לטכניקות שונות ועוד.
בנוסף, הוא שאל כל אחד לגבי התמחות ומה הסיכויים להתקבל אליה בהתאם ליכולות וההישגים בקורס.
יצאתי מהשיחה מרוצה. ראשית, הממוצע שלי גבוה מהממוצע הכיתתי, מה שתמיד מעודד (זכור לי גם מלימודי משפטים, אם כי זה לא קרה לי הרבה).
אמנם אני כבר לא בחמישייה הפותחת כמו בקורס הראשון (אז מתוך 30), אך נותרתי בעשירייה המובילה (מתוך 80 תלמידים הפעם), והשף ציין שאם אמשיך כך לא אמור להיות לי שום קושי למצוא התמחות.
גם הציונים שלי בחלוקה לטכניקות היו גבוהים ורשמתי לפניי את אלה שהיו הנמוכים ביותר על מנת לנסות ולשפרם.

באותו היום נערך גם שיעור תיאורטי קצר בנושא גלידות וסורבטים, שלא חידש הרבה וטוב שכך. יש מספיק חומר למבחן גם ככה!
את היום הארוך חתמה הדגמה של עוגת מוס הערמונים היפהפייה והטעימה.
גם הפעם הבסיס הוא דקואז אגוזי לוז, שעליו מזולפת כיפת מוס ערמונים עם ערמונים מקורמלים, ועליה שכבת קרם ערמונים (ממנו עשויים ה"קוצים" שאתם רואים).

עוגת מוס הערמונים של השף. מאחורה: "ברקטות" ערמונים- מאפים של בצק פריך, קרם שקדים אפוי וקרם ערמונים.

השיעור הפרקטי של העוגה הזו היה מהנה מאוד. את רוב הטכניקות אנו כבר מכירים כך שהיינו רגועים והאווירה בכיתה הייתה טובה. 
כמו כן, הכנו בעצמנו לראשונה קישוטים משוקולד (המקלות בתמונה).

עוגת מוס הערמונים שלי

בסוף השיעור השתמשנו ב"אקדח שוקולד" לטובת הציפוי הכהה שאתם רואים.
הוא נראה כמו אבקת קקאו, אך למעשה זוהי תערובת של שוקולד מריר וחמאת קקאו, אותה מתיזים דרך אקדח חשמלי. כדי לעשות זאת היינו צריכים לכסות חצי מהחדר בניילון נצמד ולהכין עמדה בה נוכל לרסס, וכל אחד ריסס את העוגה שלו בתורו.
מגניב לחלוטין!

גם הפעם, הכנתי משאריות הדקואז והמוס תינוקות קטנים מקושטים במקלות השוקולד ובערמונים מקורמלים.

את העוגה והתינוקות שלה נתתי לחברה ללימודים, ישראלית גם כן, שעושה כרגע את הקורס הבסיסי. הוריה הגיעו לבקר מהארץ.
היא טעמה מעוגות הערמונים של סטודנטים אחרים ואהבה אותן מאוד, אז הצעתי לה שתיקח את שלי הביתה. הדבר האחרון שאני צריכה כאן הוא עוד עוגה.

אמא עוגה והתינוקות, מוצגים לשף בסוף השיעור

השבוע צפויות לנו שתי הדגמות ושני שיעורים פרקטיים, מסיבת סטודנטים ביום שלישי ובחינה בכתב ביום שישי.
ובכן...כדאי שאתפנה ללמוד ולכן אסיים כאן.

בעצם...כמה מילים על המתכון!
נכון עוגיות טחינה? אתם בטוח מכירים. 
העוגיות הנהדרות האלה שנמסות בפה ופשוט אי אפשר להפסיק לזלול.
אני דואגת תמיד שתהיה לי פה טחינה בארון (של 'אחוה', נמכרת כאן בסופרמרקטים באגף הכשר), וזה אחד הדברים שגורמים לי להרגיש קצת בבית.
מאז שהגעתי לא הכנתי ממנה עוגיות, אבל בארץ אני נוהגת להכין אותן הרבה.
חיפשתי איך לשדרג אותן באמצעות משהו שיש בבית ולא יסבך את ההכנה, והחלטתי לעשות ניסוי לעוגיות שוקו-טחינה.
המרתי חלק מכמות הקמח באבקת קקאו, וזהו!

אני ממש מרוצה מהתוצאה. מצד אחד טעם הטחינה נשמר ונוכח ומצד שני טעם השוקולד מורגש (למרות שהוא מתקבל מקקאו ולא שוקולד מריר).
אמנם הטועמים היו כולם צרפתים וחלקם אפילו לא ידעו מה זה טחינה, אך כולם אהבו מאוד את העוגיות, את שילוב השוקולד-טחינה והמרקם הנמס בפה.
אלה עוגיות "הכל בקערה אחת" שממש לא דורשות הרבה מאמץ או כאב ראש.
לכם רק נשאר לרוץ ,להכין ולספר לי איך היה.

בהצלחה :)

עוגיות שוקו-טחינה/ (כ-35 עוגיות)
מבוסס על המתכון האל-מותי של בני סיידא מהספר: "קופסת העוגיות שלי"

מצרכים:
כוס וחצי מינוס שתי כפות קמח (שמים כוס וחצי ומוציאים בכף!)
חצי שקית אבקת אפייה (5 גרם)
2-3 כפות אבקת קקאו (אני שמתי 3 ואהבתי את המרירות. אם חוששים, שימו 2)
1/2 כוס+שתי כפות סוכר
1/2 כוס טחינה גולמית
100 גרם חמאה רכה (אפשר לרכך במיקרו 20-30 שניות)
* אופציונלי: 35 חצאי שקדים מולבנים או רגילים, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 ומרפדים שתי תבניות תנור בנייר אפייה.
2. שמים את כל המרכיבים בקערה. בתחילה אפשר לערבב כמה שניות בכף, ואז אפשר פשוט ללוש בידיים לבצק אחיד. חשוב לראות שלא נותרו גושי חמאה. הבצק מתקבל רך אבל לא דביק, ונוח לעבודה.
3. יוצרים כ-35 כדורים בקוטר 2-3 ס"מ ומניחים באופן מרווח בתבניות שהכנו.

4. נועצים בכל כדור חצי שקד ותוך כדי מעט משטחים אותו. אם לא רוצים לשים שקדים, כדאי לשטח קלות עם היד (לא צריך הרבה, העוגיות משתטחות מעצמן די הרבה באפייה).

5. אופים כ-15-20 דקות ב-180, עד להתייצבות. חשוב: העוגיות כהות ולא תראו אם הן נשרפות! כדאי להתחיל ב-15 דקות אפייה ולבדוק. ברגע שהשוליים יציבים ניתן להוציא, המרכז יתייצב מחוץ לתנור.
6. מורידים את העוגיות מהתבנית לרשת ומצננים לחלוטין.
7. מאחסנים בקופסא אטומה, עד שבוע.

הערות:
** אם לא רוצים את טעם הקקאו, פשוט המירו אותו בקמח (כוס וחצי קמח).

תגובות על הפוסט? שאלות על המתכון?
סתם מילה טובה? :)
אני אשמח מאוד לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!

Chocolate-Tahini cookies/ (Makes 35 cookies)

Ingredients:

1.5 cups minus 2 tbs flour (Fill up a cup and a half and remove 2 tbs!) 

5 g baking powder

2-3 tbs cocoa powder (I used three and I liked the bit of bitterness. If you are concerned with the aweetness, use 2) 

1/2 cup + 2 tbs white sugar 

1/2 cup tahini (You can use either regular or whole sesame one)

100g butter, softened (Easiest is to soften in the microwave for 20-30 seconds) 

* Optional: 35 halfs of bleached/ regular almonds, for decoration 

Preparation: 

1. Preheat oven to 180C (350-360F) and line two oven trays with baking paper. 

2. Put all the ingredients in a bowl. You can start by using a wooden spoon to mix, then you can just hand knead until you get a soft, uniform dough. It's important to make sure that there are no lumps of butter. The resulting dough should be soft but not sticky, and easy to work with. 

3. Creat 35 balls of 2-3 cm diameter each, and place in prepared lined trays. If you don't use almonds, you should flatten the balls slightly with your hand (not much, the cookies flatten themselves pretty much while baking). 

5. Bake for about 15-20 minutes in 180C (350-360F), until cookies are stabilized. IMPORTANT: These cookies dark which makes it hard to see if they are burned! You should start by 15 minutes of baking and check. Once edges are stabled, you can take it out- center will stabilize out of the oven. 

6. Remove the cookies from the tray and let cool completely on a rack. 

7. Store in a airtight box, up to a week.

Any post comments? Recipe questions?

Just want to throw on a good word?

I'd be very happy to hear and answer everything, so share your thoughts!