אושר בקערה: קערות סמוזי ורוד לארוחת בוקר מושלמת!

זו כנראה הפעם האלף שאני אומרת את זה- אבל ארוחת בוקר היא הארוחה האהובה עליי.
אולי הסיבה לכך היא העובדה שאני תמיד מתעוררת רעבה, אך כנראה שהאהבה שלי נובעת בעיקר מכך שיש כל כך הרבה אופציות לגיוון ואלתור- והרבה מהן..מתוקות!

בשנה-שנתיים האחרונות, ככל ששיניתי את התזונה שלי, מצאתי יותר ויותר דרכים לגוון את ארוחת הבוקר כך שתישאר מפנקת ועם זאת מפוצצת במרכיבים בריאים שיספקו לי אנרגיה ליום שמתחיל.
ברירת המחדל אצלנו בבית היא יוגורט (אצלי) או גבינה לבנה (אצלו) עם תוספות מכל הבא ליד: בננה, תותים, פירות יער קפואים או כל פרי עונתי, זרעי צ'יה, פשתן טחון, קוקוס, גרנולה ביתית, חמוציות מיובשות, אגוזים...
הכל הולך ואנחנו נהנים לבחור בכל בוקר שילוב אחר שירענן קצת את העניינים.
אחד הדברים האהובים עלינו, הוא לזרוק לבלנדר כמה מרכיבים ולהכין שייק (Smoothie) לשתייה או לאכילה עם כף. לראשון אני מוסיפה בדרך כלל יותר מים או נוזל כך שניתן לשתות אותו בקלות, ואילו השני סמיך וקרמי יותר.
גם כאן כבר הכנו וטעמנו מכל הסוגים: שייק ירוק, שייק בננה וקינמון, שוקולד ופירות יער, מנגו וקוקוס ועוד ועוד.

בשבוע שעבר, הכנתי לנו את קערת הסמוזי הזו, ושנינו מיד התאהבנו והחלטנו ש"צריך להכין אותה יותר".
מדובר בקערת שייק סמיך, קרמי עד גלידתי, שמכילה בננות קפואות בשביל הטעם והקרמיות (מי שהקשיב לי בפוסטים קודמים ודחף כמה לפריזר, הרוויח!), גבינה לבנה ויוגורט בשביל החלבון (שניתן להמיר לתחליפים טבעוניים), פירות יער קפואים בשביל נוגדי החמצון, טעם וצבע מהמם וזרעי צ'יה בשביל טאץ' אחרון של בריאות.
בשל התגובות הרבות באינסטגרם ובעמוד הפייסבוק לתמונות, החלטתי לשתף את המתכון כדי שגם אתם תהנו ממנו.

תזדקקו לבלנדר עומד (מהסוג שכולל קנקן), דיי חזק, אך גם בלנדר מסוג מוט, כל עוד הוא חזק ואתם זהירים, יעשה את העבודה.
כמו כן, תצטרכו להקפיא מראש בננות. אני ממליצה לקנות אשכול גדול של בננות צהובות מאוד עד שחורות, אלה שבד"כ נמכרות בזול, ופשוט לפרוס ולהקפיא בשקיות, כך שיהיה לכם מלאי תמידי להכנת גלידות ושייקים.
כבר המלצתי בעבר על פירות היער של השופסל, ושוב- איני רוצה לעשות פרסומת אך יודעת כמה קשה ויקר למצוא ולקנות אותם ולכן שמחה להמליץ.
ו...זהו!

רק תזכרו- להגיש קרררר ועם המון תוספות שוות למעלה!

תהנו ותהיו לי בריאים :)

קערת סמוזי ורוד: בננה, פירות יער וצ'יה/ שתי מנות גדולות ומשביעות

לסמוזי:
גביע יוגורט טבעי, 3% שומן (150 גרם)
קופסא של גבינה לבנה, 3%-5% שומן (250 גרם)*
2 בננות קפואות, שנפרסו לפני ההקפאה
2 חופנים נדיבים של פירות יער קפואים (אני השתמשתי בפטל אדום ופטל שחור, כל שילוב יעבוד)
2-3 כפות זרעי צ'יה 
אופציונלי: כפית עד כף של סירופ מייפל אמיתי (!)

לתוספות:
מעט פירות יער קפואים
קוקוס טחון או שבבי קוקוס
מעט זרעי צ'יה
כל תוספת אחרת שרוצים: אגוזים, פירות, גרנולה, שוקולד מריר קצוץ

אופן ההכנה:

1. מניחים בבלנדר את הבננות הפרוסות וממתינים כ-3-5 דקות (ככל שהבלנדר שלכם עדין יותר, מומלץ להמתין יותר, שהבננות יתרככו מעט).
2. מוסיפים לבלנדר את שאר המרכיבים: גבינה ויוגורט, פירות יער וצ'יה ומפעילים את הבלנדר עד לקבלת קרם סמיך וחלק שניתן לאכול בכף. כדאי לעבוד בפולסים של 30 שניות ולערבב מעט בכל עצירה כדי לעזור למרכיבים לזוז ולהיטחן.
3. אם הבלנדר "נתקע", עוצרים מיד ומוסיפים מעט מים/ חלב/ חלב שקדים (ממש 2-3 כפות) כדי לעזור לו לעבוד. הימנעו מהוספה של יותר מדיי מים אם אתם רוצים סמוזי סמיך.
4. טועמים- אם הסמוזי לא מתוק לכם מספיק, הוסיפו מייפל. אנחנו אוהבים אותו בדיוק ככה.
5. מעבירים לקערות ומפזרים מעל את התוספות הרצויות.
6. מגישים מיד ומתענגים.

הערות:
* לגרסה טבעונית: ממירים את הגבינה והיוגורט (400 גרס סה"כ) בקרם קוקוס. קררו מראש שתי פחיות והשתמשו רק בחלק העליו המוצק (כל אחת תניב כ-200 גרם). את החלק הנוזלי מומלץ לשמור לשייקים אחרים נוזליים. אם רוצים להשתמש בחלב/ מי קוקוס או בחלב שקדים, תקבלו שייק נוזלי יותר. עוד אופציה במקרה זה, היא להוסיף עוד בננה ולהוריד את כמות הנוזל ל-200 מ"ל.
** המתכון הזה בכלל לא חייב להיות דווקא לארוחת בוקר והוא אופציה מצויינת גם לארוחת ביניים או לארוחת צהרים/ערב ביום חם, כשבא לכם משהו קליל ופירותי.

העיקר הבריאות (2): על תותים, צ'יה ואתגרים

אחרי פוסט הבריאות הקודם בבלוג, קיבלתי הרבה תגובות נלהבות, בעיקר ממי שכמוני- אוהב מאוד מתוק, ואוכל בכלל- ובכל זאת מנסה לשמור על אורח חיים בריא ומשקל מאוזן.

הפעם, החלטתי לשתף אתכם באהבה גדולה שלי- צ'יה, ולחבר אותה לאתגר החודשי של מנטקה, אתר הקונדיטוריה הישראלי.

במסגרת האתגר, על הבלוגרים המשתתפים להגות מתכון לקינוח שבו יככב חומר הגלם הנבחר באותו חודש.

החודש, באופן סמלי ומשמח במיוחד, נבחרו התותים להיות חומר הגלם איתו נעבוד.

רוב הבלוגרים המוכשרים הלכו על עוגות מרשימות ומושחתות, בהן התותים היפהפיים מקבלים מקום של כבוד אמיתי.

אני, לעומת זאת, עשיתי מהם סלט עם נענע ודחפתי אותם לתוך קינוח בריא בטירוף, נטול סוכר, גלוטן, חלב או ביצים ו...סופר טעים.

כדי שתבינו למה כדאי לכם להכין את הקינוח הזה (שהוא בעצם ארוחת הבוקר שלי לא פעם), הנה כמה דברים שלא ידעתם על תותים...ועל..צ'יה!

תותים מכילים המון ויטמין C, וכולנו יודעים מה חשיבותו, בעיקר בחורף!

כוס אחת של תותים ביום וסידרתם לעצמכם את המנה היומית המומלצת מהויטמין הכה חשוב הזה. תענוג.

אותו ויטמין C הקיים בתותים, חשוב מאוד לבריאות העיניים והוכח כמונע התפתחות של תאים סרטניים.

בנוסף, תותים (בעיקר בשל אותו ויטמין ונוגדי החמצון שבהם) מסייעים לשמירה על עור צעיר ומונעים קמטים, נלחמים בכולסטרול רע ואפילו בסכרת, מפחיתים זיהומים, מאזנים את לחץ הדם ומסייעים בשמירה על משקל מאוזן: מספר הקלוריות בהם נמוך, הם נטולי שומן ובעלי אחוז נמוך של סודיום וסוכר. כמות הסוכר במנת תותים (ככוס) פחותה מזו שבחצי פרוסת לחם.

מתוך פוסט הבריאות הקודם: שיבולת שועל בהכנה לילית בטעם שוקולד ותותים

חשבתם שבאתם לקרוא רק מתכון ותראו איך החכמתם.

לפני שאתם רצים לרדת על סלסילת תותים, חכו רגע. עדין לא דיברנו על הצ'יה.

הצ'יה היא בעצם סוג של מרווה, שמקורה בדרום אמריקה.

אנחנו מכירים את הצ'יה בדמות הזרעונים השחורים-אפורים שלה, המתברר כי היוו חלק מתזונתם של האצטקים ובני המאיה.

משמעות המילה צ'יה בשפת בני המאיה היא כוח- ואכן, הזרעונים הקטנטנים הללו מכילים בתוכם כל כך הרבה טוב- שלא פלא שהם מככבים היום כ"מזון על" המומלץ גם בתזונה המודרנית.

יגורט, בננה, שיבולת שועל, חמאת בוטנים ו...צ'יה. ארוחת בוקר :)

כמה מיתרונות הצ'יה:

-          דלה בקלוריות ועשירה בסיבים, חלבון ואומגה 3.

-          היא דגן מלא ואינה מכילה גלוטן.

-          עשירה בנוגדי החמצון היעילים כנגד סרטן ומחלות נוספות.

-          היא מכילה כמות נכבדת של סידן ולכן טובה לעצמות.

פודינג צ'יה עם שזיפים וקוקוס

מנה יומית של צ'יה, בכמות של 2-3 כפות, מכילה בגדול את כל מה שהגוף שלנו צריך כדי לתפקד בצורה תקינה. ובריאה.

זרעוני הצ'יה מתנפחים במגע עם נוזלים, וניתן להשתמש בהם כך, אך גם בצורתם הרגילה. הם חסרי טעם ולכן קל מאוד לשלב אותם בסלטים, שייקים, מאפים (כתחליף לביצה), קינוחים ועוד. יש שאפילו משתמשים בהם כציפוי קריספי לחזה עוף ושאר מאכלים, במקום פירורי לחם.

שייק ירוקים ופירות עם צ'יה

נכון, הצ'יה לא זולה בכלל, והטירוף סביבה הוא כנראה הסיבה לכך.

בכל זאת, אני מאמינה שבבריאות צריך להשקיע- וכדי להרוויח מיתרונות הצ'יה נדרשת סה"כ כמות קטנה ביום.

את הצ'יה שלי (שאני קונה בד"כ במבצעים בדוכנים שונים בשוק מחנה יהודה), אני משלבת בעיקר בשייקים ובארוחת הבוקר- בתוך יוגורט או חלב שקדים למשל.

כלל התמונות שראיתם עד עכשיו, הן כולן דברים שהכנתי בעצמי ולקוחות מתוך חשבון האינסטגרם שלי, בו יש קצת יותר דגש על בריאות.

הפעם החלטתי לחלוק איתכם מתכון שאני אוהבת, לספק קינוח ספק ארוחת בוקר. הפודינג הזה יתפקד מצויין תחת כל אחת מההגדרות הללו, ואני מזמינה אתכם לנסות.

כאמור, הוא משלב בתוכו תותים וצ'יה, וגם חלב קוקוס וחלב שקדים.

אם בא לכם לוותר על טבעוניות המתכון, המירו את החלבים הצמחיים בכמות שווה של יוגורט או חלב רגיל. הצ'יה מקבלת באהבה כל זוג של נוזל או קרם. המרקם הסופי עלול להשתנות מעט, אך הכל הולך.

הצ'יה, וגם התותים (כשאר הפירות) הם עוד דרך לשמור על עצמנו קצת יותר בריאים, לצרוך קצת יותר ממה שעושה לנו טוב.

גם אם חטאנו קצת בשאר הזמן- לפחות נדע שעשינו לגוף שלנו קצת חסד.

תהנו.

ושיהיה לבריאות!

כדי לצפות בפוסטים המצוינים של שאר הבלוגרים שהשתתפו באתגר החופשי, היכנסו לכתבה במנטקה.

פודינג צ'יה וקוקוס עם סלט תותים ונענע/ 6 מנות אישיות בכוסות בנפח 100 מ"ל

מצרכים:

כוס חלב קוקוס/ קרם קוקוס

כוס חלב שקדים (או כל חלב צמחי אחר שאוהבים)

5-6 כפות זרעי צ'יה

·    * אופציונלי- כף דבש/ סילאן או כל ממתיק אחר

כ-200 גרם תותים חתוכים לקוביות

עלי נענע קצוצים (לפי הטעם)

3 תותים נוספים לקישוט (חצי תות לכל כוס)

*אופציונלי: רצועות קוקוס מסוכר/ קוקוס טחון/ עלי נענע לקישוט

אופן ההכנה:

1. מניחים בקערה זרעי צ'יה ויוצקים עליהם את שני סוגי החלב+ ממתיק במידה ובחרתם להוסיף. מערבבים היטב. מוודאים שזרעי הצ'יה לא נדבקים לדפנות (יש להם נטייה להתגבש בקבוצות ולהידבק).

2. מעבירים את התערובת לקופסא אטומה או מכסים היטב בניילון נצמד, ומקררים שעתיים לפחות, עד לילה. בזמן הקירור, זרעי הצ'יה יספחו את הנוזלים ויתקבל פודינג סמיך.

3. ממש סמוך להגשה, מערבבים את קוביות התותים עם עלי הנענע הקצוצים.

4. מוציאים את הפודינג שהתייצב, ומניחים כף גדושה ממנו בתחתית כל כוס.

5. מעל הפודינג, מניחים 2-3 כפות מסלט התותים והנענע.

6. מעל הסלט מניחים עוד 2-3 כפות גדושות מהפודינג.

7. מקשטים כראות עיניכם ומגישים.

הערות:

* כאמור, לגרסה חלבית יש להמיר את החלבים הצמחיים ביוגורט או חלב רגיל.

* ניתן לשמור את הפודינג במקרר עד 12 שעות.

* ניתן לגוון בטעמים, בפירות ולהוסיף תוספות שונות כמו קינמון, תבלינים אחרים, אגוזים ועוד.

* הקינוח אינו מתוק, ועיקר המתיקות מגיעה מהתותים. למי שחושש מכך, מומלץ להוסיף כף דבש לתערובת בזמן הערבוב או לזלף אותה מעל הקינוח לפני ההגשה.

כחומר ביד הבלוגר: כדורי אנרג'ינג'ר ותחילת סופו של הסטאז'

אני אתחיל מהסוף.
בעצם, זה ממש לא סוף. 
נותרו לי עוד שבועיים שלמים לסטאז', ובשבועיים האלה יקרה עוד הרבה.
ההתמחות אצל פייר ארמה, היא ממש החותמת הסופית שהוכיחה לי כמה אני אוהבת את מה שאני עושה.
כמה העולם הזה: הלא פשוט בכלל והדורש מחד, אך היצירתי, המרתק והיפהפה מאידך- הוא מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי.
זו הכרזה מאוד גדולה, אני יודעת, אבל זה בדיוק השלב שחיכיתי לו.
ידעתי שהנקודה הזו, שבה אצטרך להתעורר בכל בוקר בארבע ולעבוד קשה שעות ארוכות, היא זו שבה אבין אם אני מסוגלת, רוצה וממשיכה ליהנות מעולם הפטיסרי גם באופן יומיומי ואינטנסיבי- או שמא אני מעדיפה להשאיר אותו כתחביב בלבד.
ונראה לי שהבנתם מדבריי מה מהם הוא הנכון.

בשבועיים האחרונים שובצתי בצוות ה-Production (ייצור) , ובו אני אמורה להעביר גם את השבוע הבא.
הצוות הזה הוא למעשה הגדול ביותר בצוותי העובדים, וניתן לומר שהבסיסי והמרכזי בהם.
כשמו כן הוא: תפקידו להכין את כל "חלקי" הקינוחים, אותם מרכיב לבסוף צוות ה-Finition (גימור).
במהלך השבועיים האלה עבדתי בעיקר צמוד לשפית שאחראית על שלושת הצוותים והוצאת המתכונים לפועל. היא זו שמנחה מי עושה מה, קובעת סדרי עבודה ומחלקת משימות על פי הפקודה היומית.
מדובר בבחורה צעירה, שכנראה מבוגרת ממני בשנה או שנתיים בלבד. פה בצרפת, רוב הפטיסיירים נכנסים לתחום כבר בגיל 15-16, ועל כן בגילי הם כבר בעלי ניסיון רב שנים.
היומיים הראשונים שלי איתה לא היו פשוטים בכלל. היא אמנם בחורה מקצועית, מוכשרת מאוד ונמרצת;
אך קשיי השפה שלי והעובדה שעוד לא הכרתי את עבודת הצוות, האטו אותה מדיי פעם והיא התקשתה להסתיר את רטינותיה.

עם זאת, ביום השלישי כבר ידעתי עם מי יש לי עסק ואיך לא לעצבן אותי, ברביעי כבר זכרתי לבד את חלק מסדרי הפעולות וביום החמישי היא כבר נתנה לי לפקח על התנור ואפילו זרקה כמה "מצוין" וחייכה.
היום, אחרי עשרה ימי עבודה איתה, אני כבר מרגישה הרבה יותר בנוח, וברור שירידת המתח והלחץ מסייעת לי לתפקד בצורה טובה יותר. האתגר העיקרי שעוד נותר הוא השפה, אך גם כאן אני משתפרת לאט לאט.
היתרון והחיסרון בצוות הזה הוא שאין בו כמעט דוברי אנגלית, ולמרות שלשפית עצמה אנגלית טובה מאוד, היא נמנעת מלהשתמש בה. עבורי זה מצויין, כי כך אני זוכה לתרגל ולומדת הרבה יותר.

בעשרה ימים האלה שקלתי מרכיבים לחלק מהקינוחים הכי מפורסמים של ארמה:
לקרם פרלין של ה"דו-מיל פיי", לבסיס הפרלינה של הפלייסיר סוכרה (שגם חתכתי למלבנים אחר כך), לבסיסי הז'קונד של כמה מעוגות חג המולד, לקרם הוניל של טארט הוניל המדהים.
הכנתי יחד עם השפית עוגות לימון שמהוות את הבסיס לעוגת ה"דזירה" וכן דקואז, ביסקוויט ז'קונד, מקרונים ועוד ועוד...

ה"דזירה" של ארמה (את אלה שבתמונה אני הכנתי בשבוע שלי עם צוות הגימור!)

קצצתי המון לימונים מסוכרים לטארט הלימון, חתכתי קילוגרמים של תותים, קילוגרמים של ליצ'י לעוגת האיספהן וגירדתי לא מעט מקלות וניל משלושה סוגים שונים (שוב, לקרם הוניל של הטארט).

טארט הוניל של ארמה (שני משמאל)

הרכבתי כמה עשרות "קסטות" העשויות ממקרונים העוטפים גלידה מעולה: הלא היא ה"Miss Gla Gla" המפורסמת של ארמה. ארזתי אותן בקופסאות והכנתי למשלוח.

ה"קסטה" של ארמה בגרסת מונטבלו: סורבה תות וגלידת פיסטוק עטופים במקרון פיסטוק
(התמונה לקוחה מהאתר של פייר ארמה)

זילפתי בסיס לעשרות עוגות גבינה חדשות שתכף יככבו בויטרינה במסגרת "פטיש" האיספהן, קליתי וקילפתי אלפי אגוזי לוז (ודאגתי ברוב כשרוני שהרבה מהם ימצאו דרכם לרצפה).
חתכתי מאות עוגיות סבלה שוקולד (יהלומים); אפיתי עשרות באבא-או איספהן (כן כן, גם הן ל"פטיש" הקרוב), כמה תבניות של סבלה ברטון וגם את הקרואסונים של הצוות לארוחת בוקר.
ניקיתי שלושה מקררים, פריזר אחד ותשעה מיקסרים. סחבתי המון ארגזים שהכילו כמויות בלתי נתפסות של שוקולד, ממקומות בעולם שאפילו לא ידעתי שקיימים. 
לא שתיתי מספיק מים ואכלתי יותר מדיי באגט ובריוש בהפסקות. 
נחתכתי שלוש פעמים, סגרתי לעצמי דלת אחת על האצבע וקיבלתי כוויה אחת מהתנור (לסטאז'רית שלום, עד כה).
אה, והגב בסדר, תודה ששאלתם.

פטיש האיספהן, בקרוב חוזר לויטרינה. אנחנו כבר עובדים עליו בכל הכוח.

בקיצור- כיף לי :)
כאמור, מחכים לי עוד שבועיים של עבודה ואני שמחה מאוד שעם הזמן אני מקבלת משימות יותר ויותר מעניינות. אני מקווה שכך ימשיך גם השבוע.

איספהן אחרון ודיי

החודש החלטתי להשתתף בפעם השנייה באתגר "כחומר ביד הבלוגר" של אתר הקונדיטוריה הישראלי.
החודש, חומר הגלם הוא אחד האהובים עליי: ג'ינג'ר.
זהו תבלין מופלא לטעמי, ואני אוהבת לשלב אותו הן במתוקים והן במאכלים שאני מכינה כגון מרקים, סלטים וכמובן עם הסושי (לא, שאני לא מכינה). 

בפעם הקודמת שהשתתפתי באתגר הכנתי את עוגת הקרמבונים, ואני מבינה תוך כדי כתיבה שהאתגר הזה גורם לי להמציא שמות מאוד מוזרים לקינוחים שלי. 
נו, מילא.

עוגת הקרמבונים מהפעם האחרונה (והראשונה) שהשתתפתי באתגר

האמת שהחודש ההחלטה נפלה לגמרי במקרה.
את אהבתי לטראפלס אתם כבר מכירים, ואני מאוד אוהבת להכין אותם גם בגרסה בריאה: כדורי אנרגיה מכל מיני סוגים. זהו אחלה נשנוש כשרוצים משהו מתוק ובה בעת גם לא רוצים להגזים.
אם נשארים בתחום השפוי מבחינת מתיקות ותוספות, אפשר ליהנות מאוד בלי הרבה מצפון.
הבסיס דיי קבוע: שיבולת שועל בלבד או מעורבת עם שקדים/ אגוזים טחונים. אני אוהבת להמתיק בדבש.
מכאן מתחיל האלתור. את החומר "המחבר" אני משנה בכל פעם: חמאת בוטנים עובדת מעולה או כמו הפעם- שמן קוקוס. כמובן שאפשר להשתמש גם בחמאה.
התוספות והתבלינים גם הם משתנים: אגוזים למיניהם, גרעינים, זרעי צ'יה ואפשר גם פירות יבשים ואפילו שוקולד. קינמון, מוסקט, ציפורן....ג'ינג'ר (!!!) כולם יכולים להתאים ולשדרג.
ובכן, הפעם חשבתי לעצמי איך לשדרג את הטעם, ונזכרתי בשורש הג'ינג'ר שיושב לי במקרר מזה כמה ימים טובים.
גיררתי חתיכה קטנה ממנו, שילבתי עם גי'נג'ר טחון יבש ו- וואלה (במבטא צרפתי!).
התקבלו כדורים מעולים, מתוקים-חריפים בדיוק במידה ושמזכירים באופן מדהים את העוגיות האלה (מינוס השוקולד).

נכון, זה לא המתכון הכי מתוחכם, אבל...מה רע במשהו קל?! 
תכינו, תבינו, תחזרו להודות לי :)

כדי לראות מה הבלוגרים המוכשרים (והחריפים!) האחרים הכינו, קפצו לכתבה ב"מנטקה", אתר הקונדיטוריה הישראלי.
שיהיה אחלה שבוע שבעולם.
ניפגש בארץ ממש ממש בקרוב!

כדורי אנרג'ינג'ר (כדורי אנרגיה בטעם ג'ינג'ר)/ 20-30 כדורים בקוטר 2-3 ס"מ

מצרכים:
כוס שיבולת שועל (שלמה או אינסטנט)
כוס שקדים טחונים
כף זרעי צ'יה (אופציונלי)
2 כפות גרעיני חמניה
4 תמרי מג'הול, חתוכים לקוביות
2-3 כפות דבש (ראו באופן ההכנה)
כפית עד כף שמן קוקוס מומס (ראו באופן ההכנה)
1/2 כפית קינמון
כפית שטוחה ג'ינג'ר טחון יבש
אצבע קטנה של ג'ינג'ר טרי (בערך 1X1 ס"מ), מקולפת ומגוררת בפומפיה דקה
קורט מלח
אופציונלי: ציפורן טחון, אגוז מוסקט טחון (לפי הטעם)

אופן ההכנה:
1. מניחים בקערה גדולה את שיבולת השועל, השקדים הטחונים, זרעי הצ'יה וגרעיני החמניה.
2. מוסיפים את שאר החומרים: התמרים, 2 כפות דבש, כפית שמן קוקוס מומס והתבלינים (ג'ינג'ר, הרבה גי'נג'ר!).
3. מתחילים לעבד בידיים לקבלת "בצק" כמה שיותר אחיד. אם החומרים לא מתאחדים מספיק כך שניתן לגלגלם לכדורים, מוסיפים עוד מעט דבש ושמן קוקוס עד שיתאחדו.
4. מגלגלים את התערובת לכדורים בקוטר 2-3 ס"מ.
5. מאחסנים את הכדורים בקופסא סגורה במקרר עד שבוע.

הערות:
1. כאמור למעלה המתכון מאוד גמיש, הרגישו חופשי לשחק עם הטעמים והתוספות. 
2. ניתן גם להכין בבלנדר: פשוט לשים את כל החומרים בבלנדר ולהפעיל. היתרון הוא שהחומרים ממש ייטחנו ולכן הבצק יהיה יותר אחיד וקל לעבודה. החיסרון הוא שתיעדר הקראנצ'יות שמעניקים חלק מהמרכיבים.
3. הכדורים לא מאוד מתוקים, אם אתם מעדיפים אותם מתוקים יותר הוסיפו עוד דבש. אני ממליצה להתחיל בכמות הנתונה, לטעום ולשפר.

תגובות על הפוסט? שאלות על המתכון?
סתם מילה טובה? :)
אני אשמח מאוד לתגובות, אז אנא- שתפו אותי!