מה פייר היה אומר? מוס שוקולד עם שקדים מקורמלים וקצפת קוקוס

ההחלטה איזה קינוח להכין לליל הסדר, היא אחת מההחלטות הרות הגורל שאני צריכה לקבל בכל שנה מחדש.
נגזר גורלי להיות מכינת הקינוחים המשפחתית כבר מזמן, ומאז שאני קונדיטורית "מוסמכת", רף הציפיות בכלל עלה.
כן כן, חלק מאחיי ובני זוגם (אהם אהם) מרשים לעצמם להתבטא באמירות כמו: "בשביל זה שלחנו אותך עד לקורדון בלו?!" אם אני מעיזה להכין עוגת שוקולד פושטית.

הדילמה כמובן קיימת בכל חג או יום הולדת, אבל תוסיפו לזה את הלחץ של כמות האנשים, ריבוי הילדודס (לך תדע מי אוהב מה, אלרגי למה) והלחץ של "מה יעבוד טוב בלי קמח"- והרי לכם קונדיטורית בהיסטריה.

מה שלמדתי במהלך השנים, זה שלקינוח הסדר יש כמה מאפיינים שהופכים אותו למוצלח ומנצח. זה עובד אצלנו ואני בטוחה שלא מעט מכם יסכימו:
- טעים
- קליל
- שוקולדי (מה לעשות)
- אישי

לגבי הקריטריון האחרון, אין לי שום בעיה להגיש שני קינוחים אישיים או עוגה אחת גדולה וקינוח אישי, אבל קינוח אחד אישי לכל סועד כמעט תמיד יהיה שם. כך כל אחד מקבל את המנה שלו, הכמות היא לא גדולה מדיי, ואוי כמה שזה יפה! 

את המתכון שפרסמתי אתמול אני מקווה שכבר ראיתם, והוא גרסא טבעונית ומאוד מוצלחת לפאי לימון במנה אישית, עם תותים וקראמבל פיסטוק. 
למי מכם שלא חייב או רוצה להכין קינוח טבעוני, ונפשו חשקה בקינוח שוקולדי מנצח, הכנתי גם אופציה נוספת.

את מוס השוקולד הזה גיליתי כשעבדתי במלון הקינג דיוויד.
באחד הימים הראשונים בעבודה, הכריז הבוס שלי שעליי ללכת ולחפש בקלסר את המתכון שכותרתו "מוס שוקולד של פייר ארמה". 
אני זוכרת שגיחכתי לעצמי.
אחרי הכל, חודש לפני כן סיימתי סטאז' אצל הגאון פייר, ותהיתי מה לו ולמתכון שמכינים במחלקת הפרווה במלון יוקרה בירושלים?! ממתי הוא מתחשב בבעיות של יהודים?! (וסליחה על ההומור השחור)
אחרי שטעמתי כמובן שהתאהבתי, וכמו הרבה ניסים שידעו להכין שם בקינג דיוויד- לא הייתי מנחשת שמדובר בפרווה.
המוס הוא אכן של פייר, ובמלון פשוט המירו את השמנת המתוקה שבמתכון בחלב קוקוס. אל תחששו מהקוקוס, באמת שלא מרגישים אותו בגלל דומיננטיות השוקולד.
מאז, הכנתי את המתכון הזה אולי עשרות פעמים בעבודה, וגם בהזדמנויות שונות בבית או לחברים.

מדובר במוס השוקולד המושלם: אוורירי מחד, דחוס ושוקולדי מאידך, מתוק ומריר בצורה מאוזנת מאוד (בתנאי שתישמעו לי ותשתמשו בשוקולד 70% איכותי) ונהדר בפני עצמו.

בגלל שבקינוח מרשים חפצה נפשי לכבוד החג, וגם כי מבחינתי בקינוח כוסות חייב להיות משחק מרקמים- הוספתי לו שקדים מקורמלים עם טאץ' של מלח ים.
מעל הכל זילפתי קצפת קוקוס (כי אצלי אין דבר כזה שמנת צמחית) בטיפות קטנות ומתוקות.
חשוב: כדי להכין את קצפת הקוקוס תצטרכו לקרר מבעוד מועד את פחיות קרם הקוקוס, לפחות 24 שעות, ולהוציא ממש לפני ההגשה להקצפה. אם אינכם עושים את הסדר בבית, דאגו לכך שיהיו לכם פחיות במקרר המארח :) ראו את ההמלצה שלי בתחתית הפוסט הקודם לגבי המותג שכדאי לקנות לצורך ההקצפה.

הקינוח הסופי הוא תאווה לעיניים ויענה על הציפיות של מי שמחפש קינוח מרשים שמכינים בקלות ובמהירות.
כבר ציינתי שהוא פרווה?!
את מוס השוקולד תוכלו להכין אפילו כמה ימים לפני, להקפיא ולהפשיר. כמובן שאפשר פשוט להכין אותו לילה לפני ההגשה ויש בכל אופן לקחת בחשבון לילה במקרר להתייצבות.
את השקדים המקורמלים אפשר להכין ביום ההגשה, ואת קצפת הקוקוס מכינים ממש במקום, טרם ההגשה.

מעט שוקולד מגורר מעל ו-וואלה!
מעניין מה פייר היה אומר...

קדימה, הגיע תורכם.
מחכה לעדכונים ותמונות :)

מוס שוקולד עם שקדים מקורמלים וקצפת קוקוס/ ל-10 קינוחים אישיים קטנים (כוסות בנפח 100 מ"ל)

מצרכים:
למוס שוקולד (ע"פ מתכון של מלון הקינג דיוויד ופייר ארמה)
155 גרם שוקולד מריר, 70% קצוץ או במטבעות (רצוי של ספלנדיד, קליבו, לובקה או ולרונה)
75 גרם חלב קוקוס (נקרא גם נוזל קוקוס, אבל לא קרם קוקוס או מי קוקוס)
20 גרם חלמון (חלמון אחד)
110 גרם חלבון (חלבון מ-3-4 ביצים)
25 גרם סוכר לבן

לשקדים מקורמלים
50 גרם סוכר לבן
100 גרם שקדים טבעיים
קורט מלח ים גס

לקצפת קוקוס
3 פחיות קרם קוקוס, קרות מאוד (לפחות 24 שעות קירור)
3 כפיות סירופ מייפל (לגרסא מתוקה יותר, 3 כפות)
כפית מחית וניל איכותית

לעיטור:
כמה קוביות שוקולד מריר, מגורר
מעט שקדים מקורמלים (מעלה)

אופן ההכנה:
מתחילים בהכנת מוס השוקולד, לפחות יום לפני ההגשה:
1. לפני שמתחילים, שוקלים את כל חומרי הגלם: שוקולד בקערה מתאימה למיקרו ודיי גדולה, חלב קוקוס בסיר קטן, חלבון בקערת המיקסר, סוכר בקערית קטנה וחלמון בקערית קטנה.
2. מכינים גם את הכוסות (כבר מונחות על צלחת או מגש) ושקית זילוף (אין צורך בצנתר).
3. ממיסים את השוקולד במיקרו כ-30 שניות, אין צורך להגיע להמסה מלאה אלא רק לחמם מעט.
4. במקביל, מביאים את חלב הקוקוס לרתיחה קלה (להוריד מיד כשמראה סימני רתיחה) ושופכים על השוקולד המריר. מניחים כך דקה, ומאפשרים לחלב הקוקוס להמיס את השוקולד. טורפים ממרכז הקערה עד לקבלת גנאש מבריק. 
5. בקערת מיקסר עם וו הקצפה (אמיצים יוכלו לעשות זאת ידנית) מקציפים את החלבון. כשמתחיל להיווצר קצף לבן מוסיפים את הסוכר בפעמיים-שלוש וממשיכים להקציף עד לקבל קצף יציב אך לא קשיח מדיי. ניתן לבדוק ע"י הרמת וו הההקצפה: הקצף צריך להישאר עליו ולא לצנוח חזרה מטה.
6. בזמן ההקצפה, טורפים לתוך תערובת השוקולד את החלמון. חשוב לטרוף אותו מיד כשמכניסים אותו לקערה, שכן התערובת עדין חמה. 
7. כשהקצף מוכן, מוסיפים שליש ממנו לתערובת השוקולד וטורפים נמרצות (ידנית או במיקסר). לאחר מכן, מוסיפים את שאר הקצף בעוד פעמיים ומקפלים ידנית במרית, עד לקבלת מוס אחיד וחלק. חשוב לעבור עם המרית בהיקף ותחתית הקערה ולוודא שהתערובת אחידה.
8. מזלפים את המוס לכוסות, בערך עד לחצי-2/3 מגבהן.
9. מכסים את המגש/צלחת או כל כוס בנפרד בניילון, ומקררים להתייצבות למשך הלילה (ולפחות 4-6 שעות).

מכינים את השקדים המקורמלים (מומלץ בבוקר יום ההגשה):
1. במחבת קטנה מניחים את הסוכר בשכבה דקה ואחידה ויוצרים קרמל על אש גבוהה.
2. אם הקרמל משחים מהר יותר בצד אחד, ניתן לטלטל בעדינות את המחבת לערבוב, אך לא כדאי להכניס פנימה כף או עצם אחר.
3. כשנוצר קרמל אחיד וענברי, מכניסים פנימה קורט נדיב של מלח ים ולאחר מכן את השקדים ומערבבים לציפויים בקרמל. שופכים לסילפט (סיליקון) או נייר אפייה משומן קלות וממתינים להתייצבות והתקררות.
4. כשהשקדים הצטננו לחלוטין, קוצצים אותם בסכין גדולה ומניחים בקופסא אטומה עד לשימוש.

הרכבה, קצפת קוקוס, קישוט והגשה:
חשוב- ראו הערה חדשה מטה- לא חייבים להקציף במקום, אפשר להקציף את הקצפת גם מוקדם יותר ולאחסן בקופסא אטומה במקרר עד לשימוש!
1. ממש טרם ההגשה, מוציאים את כוסות המוס מהמקרר לכמה דקות (ואם הקפאתם, כשעה לפני ההגשה).
2. מכניסים למקפיא קערת מתכת או זכוכית+מטרפה, ל-10 דקות (יעזור להקצפת קרם הקוקוס).
3. בינתיים, מכינים את כל מרכיבי הקישוט: מגררים שוקולד על פומפייה. מניחים מעל מוס השוקולד בכל כוס כפית עד כף מהשקדים המקורמלים. מכינים גם שקית זילוף עם צנתר חלק (אני השתמשתי בקוטר 10).
4. מוציאים בזהירות את פחיות קרם הקוקוס מהמקרר, פותחים בעדינות (לא לטלטל), ומוציאים בכף רק את החלק העליון שהתקשה/התגבש לקערה שקיררנו. המרקם צריך להזכיר שמנת מתוקה או שמנת מוקצפת/גלידה. חשוב לא להכניס לקערה מהמים שנותרו (אותם ניתן לשמור לשייקים/תבשילים/מרקים).
5. טורפים ידנית או עם וו הקצפה במיקסר, עד שהקרם מעט מתייצב. מוסיפים מייפל ווניל וממשיכים להקציף. הקצפת צריכה להתקבל יציבה אך לא קשיחה.
6. מעבירים כמות קטנה מהקצפת לשקית ומזלפים טיפות קטנות מעל השקדים המקורמלים. אני ממליצה לא להעביר את כל הקצפת לשקית בבת אחת, שכן הידיים שלכם יחממו אותה והיא תהפוך נוזלית או גרגירית.
7. לאחר שזילפנו את כל הכוסות מקשטים בשוקולד מגורר ומעט שקדים מקורמלים כל כוס.
8. מגישים מיד.

הערות:
** ניתן להקציף את קצפת הקוקוס בבוקר, להעביר לקופסא אטומה היטב ושלמור בקירור עד להגשה. הזילוף אולי יהיה מאתגר אבל אפשר להניח בכפית על השקדים והמוס.
** ניתן להחליף את השקדים באגוזים אחרים כמו פקאן, לוז או קשיו.
** אם רוצים לוותר עליהם, או שמגישים את הקינוח לילדים, אפשר פשוט לוותר על השקדים ולהשמיטם.
** אם לא רוצים לזלף, אפשר להניח את קצפת הקוקוס עם כפית. יתקבל מראה פחות מוקפד אך עדין יפה ומרשים.
** לגרסה חלבית: המירו את קרם הקוקוס במוס השוקולד לשמנת מתוקה באותה כמות ואת פחיות קרם הקוקוס במיכל אחד של שמנת מתוקה.
** כאמור, המוס נהדר גם בפני עצמו אך ישתלב נהדר עם תותים חתוכים לקוביות, רק קצפת מעל, פירורי עוגיות (אולי לא בפסח...) ועוד.

טבעונים ונהנים: קינוח לימון, פיסטוק ותותים בכוסות (כשר לפסח, ברור!)

כששאלתי בעמוד הפייסבוק אילו קינוחים תרצו לראות בבלוג לקראת פסח, לא מעט מכם ענו שהם היו רוצים קינוח פרווה.
היו גם כמה וכמה שביקשו קינוחים אישיים או קינוחי כוסות וכמה שביקשו קינוח טבעוני.
החלטתי לשלב בין כל הבקשות הללו, וליצור קינוח כוסות כשל"פ, טבעוני ואפילו ללא סוכר לבן. כן כן, בקינוח הזה יש רק מייפל וסוכר קוקוס (אותו אפשר להמיר בסוכר חום).

אני משוגעת על קינוחי כוסות וחושבת שהם מתאימים מאוד לארוחות גדולות, בהן למרות שרוצים לטעום מהקינוח (הרי אי אפשר בלי), אין מקום לפרוסת עוגה גדולה ועשירה. 
אחרי הכל, כבר נישנשנו חצי מצלחת החרוסת כשאף אחד לא הסתכל (אופס, זו רק אני...?)

אחת המטרות שאני מציבה לעצמי בכל קינוח כוסות הוא לייצר כמה מרקמים וצבעים.
אני אוהבת את מראה השכבות ותמיד חושבת על מה ירגיש בפה מי שיטעם כפית מלאה של קינוח: קרמיות, פריכות, חמיצות, מתיקות, עדינות....

הכנת קינוח שיהיה גם טבעוני וגם מרשים ובמראה מוקפד היא לא אתגר פשוט, אך בניגוד למחשבה הרווחת, גם לא כל כך מסובך. כיום העולם הזה השתכלל מאוד, ואפשר למצוא מוצרים מעולים שמחקים ומדמים כמעט כל מוצר לא טבעוני.

חשוב להגיד: על אף שהקינוח טבעוני, הוא יתאים גם לכל מי שפשוט מחפש קינוח פרווה. אם אתם חוששים שתתפשרו, הסירו דאגה מליבכם- זה קינוח מרשים, טעים בטירוף, מתוק-חמוץ ומאוזן מאוד. 

אז מה יש לנו פה?
קארד לימון טבעוני, אותו הסמכתי באמצעות קורנפלור במקום ביצה (לכן הוא גם פחות צהוב). כמות גדולה של מיץ לימון טרי וזסט לימון נותנים לקארד הזה טעם מופלא ומאוזן. את הקרמיות הוא מקבל מקרם קוקוס ואת המתיקות מסירופ מייפל.

קראמבל או "חול" פיסטוק וקוקוס, שהוא פשוט מיקס של שקדים, קוקוס, פיסטוק וסוכר קוקוס (או חום) שעובר אפייה קצרה יחד עם שמן קוקוס ומעט מחית פיסטוק (לא חובה) ונועד לתת מעט קראנצ'יות לקינוח.

תותים טריים, כי אין שילוב יותר אלוהי מתותים ולימון והם גם נותנים עוד מרקם פירותי ושכבה צבעונית.

קצפת קוקוס, שהיא כוכבת החג מבחינתי, ותראו אותה גם בקינוח הנוסף שיפורסם פה מחר.
מדובר בקצפת שמורכבת מקרם קוקוס שעובר הקצפה (במיקסר או מטרפה ידנית), עם מעט מייפל ווניל.
הדבר הכי חשוב הוא לקרר מבעוד מועד את פחיות קרם הקוקוס, שכן לצורך הכנת הקצפת תצטרכו להשתמש רק בחלק העליון המתייצב בקירור. ההסבר יופיע במתכון.
ההיגיון פה ברור בסה"כ, שכן מרקם קרם הקוקוס דומה מאוד לשמנת מתוקה. לגבי הטעם, כן- יהיה טעם קוקוסי לקצפת, אך באופן מפתיע גם טעם מעט חלבי ומאוד מאוד טעים.
אנא קראו את ההערה בסוף המתכון לגבי המותגים עליהם אני ממליצה ולא ממליצה לצורך ההקצפה.

דבר אחרון, את הקצפת ואת הרכבת הקינוח הסופי חייבים לעשות ממש טרם ההגשה.
המשמעות היא שאם אתם לא עושים את החג בבית, תצטרכו לבקש מהדודה לקרר עבורכם את פחיות קרם הקוקוס 24 שעות לפני הסדר (ולהחזיר לה כמה שקלים עליהן או לקנות לה מתנה יפה בתמורה). אה, ולוודא שיש לה קערה ומטרפה בבית. זה הכל.
את שאר החלקים תוכלו להכין מראש ולבוא איתם מוכנים.
ההקצפה היא עניין של דקות ספורות, ותוכלו לעשות את ההרכבה הסופית בזמן שכולם יזמרו חג גדיא או ימרחו מעייפות על הספות (שוב רק אצלנו?)
עדכון חשוב חשוב: לא חייבים להקציף את הקצפת במקום! ניתן לעשות זאת מוקדם באותו יום ולשמור בקופסא סגורה עד לשימוש. הקצפת תהיה יציבה יותר ואולי לא נוחה כ"כ לזילוף , אבל טעימה באותה מידה!
אם אתם רוצים בכלל להיות מהירים- אל תזלפו את הקצפת ופשוט הניחו אותה עם כפית על הקינוח. אני אוהבת את המראה ולגמרי אבין אתכם!

לסיכום, אפשט לכם את ההכנה לשלבים, כך שתדעו להיערך מראש ותהיו רגועים יותר:
1. עד יומיים לפני הסדר: לדאוג לכוסות יפות כמספר האורחים ולדבר עם הדודה על קרם הקוקוס.
2. יום לפני הסדר: הכנת קרם הלימון וקראמבל הפיסטוק (שעה עבודה). קירור פחיות קרם הקוקוס (או לבקש מהדודה לעשות זאת). הן זקוקות ל-24 שעות קירור במזג האוויר של הארץ :)
3. לפני שיוצאים מהבית: לוקחים איתנו את כל המרכיבים: קרם בכוסות, קראמבל פיסטוק, תותים (5 דקות עבודה).
4. ממש לפני ההגשה: חותכים תותים לקוביות, מרכיבים, מקציפים את קרם הקוקוס ומגישים (10 דקות עבודה). וראו עדכון: לא חייבים להקציף במקום, אפשר להקציף מבעוד מועד ולשמור בקופסא סגורה בקירור!

עכשיו, כשהכל מפורט כמו מבצע צבאי מתוקתק, אפשר לאחל חג שמייח.

אה, תחזרו לפה מחר, יהיה מוס שוקולד (פרווה, ברור) מ-ה-מ-ם-!

קינוח לימון, פיסטוק ותותים טבעוני/ ל-8 קינוחים קטנים או 5 בינוניים 

מצרכים:
לקארד לימון טבעוני:
400 מ"ל קרם קוקוס (אין צורך לקרר לפני)
2 כפות זסט לימון (קליפת לימון מגוררת)
120 מ"ל מיץ לימון סחוט (קצת יותר מחצי כוס)
2 כפות קורנפלור
5 כפות סירופ מייפל

לקראמבל פיסטוק וקוקוס:
50 גרם שקדים טחונים
20 גרם פיסטוק קצוץ
20 גרם קוקוס טחון
30 גרם סוכר קוקוס (ניתן להמיר לסוכר חום/דמררה)
20 גרם שמן קוקוס
10 גרם מחית פיסטוק ללא סוכר (ניתן להמיר לשמן קוקוס ולשים בסה"כ 30 גרם ממנו)

לתותים:
תותים טריים בכמות של 2 תותים למנה, בערך

לקצפת הקוקוס:
2 פחיות קרם קוקוס, מקוררות מבעוד מועד (לפחות 12 שעות)
חצי כפית מחית וניל איכותית (או כפית תמצית)
2 כפיות סירופ מייפל (לקצפת מתוקה יותר הגדילו ל-2 כפות)

לקישוט (אופציונלי):
חצאי פיסטוקי כמספר המנות
זסט לימון 
קוביות תותים קטנטנות

אופן ההכנה:
ביום שלפני ההגשה (או בבוקר הסדר) מתחילים בהכנת קארד הלימון וקראמבל הפיסטוק.
קארד לימון:
1. מניחים בסיר קטן את קרם הקוקוס וזסט הלימון.
2. בקערית, מערבבים מיץ לימון עם קורנפלור, עד להמסה מוחלטת של הקורנפלור בנוזל (ללא גושים!)
3. מוסיפים את תערובת המיץ לסיר, טורפים מעט לאחידות, מוסיפים מייפל וטורפים שוב.
4. מניחים את הסיר על אש בינונית-גבוהה, תוך טריפה כל כמה שניות.
5. כשהתערובת מתחילה להסמיך, מורידים ללהבה נמוכה-בינונית וטורפים במרץ כל הזמן. מומלץ גם להעביר מרית מדיי פעם בהיקף הסיר, לוודא שהקרם לא נדבק לסיר.
6. הקרם צריך להגיע לדרגת סמיכות של פטיסייר יחסית נוזלי, בודקים ע"י הרמה של קצת מהקרם בכף ונותנים לו לצנוח חזרה מטה לסיר. אם הוא יוצר "סרט" על שאר הקרם ולא נבלע פנימה או דועך במהירות, הוא מוכן.
7. מניחים לקרם להתקרר כמה דקות וטורפים מדיי פעם.
8. שהקרם כבר לא רותח (זה בסדר שיהיה חמים), מזלפים אותו בעזרת שקית ללא צנתק לכוסות, בערך עד לחצי מגבהן. ניתן לעשות זאת גם בכפית, שקית זילוף תניב תוצאה נקייה יותר.
9. מניחים את הכוסות עם הקרם להתייצב, מכוסות, ל-4-6 שעות לפחות ואפשר גם לילה.

קראמבל פיסטוק:
1. מחממים תנור ל-160 מעלות ומרפדים תבנית תנור בנייר אפייה.
2. ממיסים בקערית קטנה במיקרו את שמן הקוקוס עם מחית הפיסטוק. עושים זאת ממש ל-20 שניות, שמן הקוקוס נמס במהירות. מערבבים.
3. את כל שאר המרכיבים שוקלים באותה קערה, ושופכים עליהם את תערובת השמן והמחית.
4. מערבבים היטב לציפוי של היבשים בשמן, משטחים על התבנית בשכבה דקה ואחידה ואופים כ-10 דקות, עד להזהבה.
5. מניחים לצינון מוחלט ומאחסנים בצנצנת עד לשימוש.

הרכבה וקצפת קוקוס:
ראו הערה בגוף הפוסט לגבי ההקצפה, בניגוד לפרסום הראשון, בדקתי, ולא חייבים להקציף את הקצפת ברגע ההגשה, ניתן להקציף לפני ולשמור בקופסא אטומה בקירור עד לשימוש.
1. ממש לפני ההגשה: מכינים קערת מתכת או זכוכית ומקררים אותה כמה דקות במקפיא, עם המטרפה בפנים (לא חובה אבל עוזר להקצפה).
2. חותכים תותים לקוביות (ואם רוצים לקשט: פיסטוקים לחצאים, מכינים זסט לימון).
3. מוציאים מהמקרר גם את הכוסיות עם קרם הלימון, מניחים בכל כוס כפית עד כף (תלוי בגודל הכוס) של הקרtמבל ועליו כפית עד כף של קוביות תותים. מניחים בצד.
3. מוציאים את פחיות קרם הקוקוס המקוררות מהמקרר בזהירות, שומרים עליהן מאוזנות ולא מטלטלים אותן. פותחים אותן בזהירות ובעזרת כף מוציאים רק את השכבה העליונה והיציבה יותר יחסית ומניחים בקערה שקיררנו. עוצרים כשמתחילים לראות נוזל ומוודאים שלא נכנס לקערה. אצלי הקרם הזכיר מרקם של שמנת וזה בסדר. גם אם הוא מזכיר מרקם של שמנת מוקצפת זה בסדר, כל עוד הוא לא נוזלי מאוד ומעורבב במים, או מנגד קשיח מדיי.
4. בעזרת מטרפה ידנית או מיקסר (ממש אין צורך לדעתי), טורפים את קרם הקוקוס. כשהוא מתחיל להתייצב (כ-30-40 שניות של טריפה נמרצת) ומזכיר קצפת מאוד עדינה, מוסיפים מייפל ווניל וממשיכים להקציף עד לקבל מרקם של קצפת רכה אך יציבה. ממש כמו קצפת: אנחנו לא רוצים לטרוף יותר מדיי ולפרק את הקרם.

5. בעזרת שקית זילוף עם צנתר משונן מזלפים "ורדים" על התותים (ראו בתמונה את הכוסות המזולפות) ואם רוצים פשוט מניחים בכפית (כוסות במראה פרוע).
6. מקשטים ב2-3 קוביות תות, חצאי פיסטוק וזסט לימון.
7. מגישים מיד.

הערות:
** כשהקינוח מורכב הוא אידיאלי  ביום ההרכבה, מעבר לכך הקראמבל יתרכך, התותים יפרישו נוזלים והקצפת תתקשה. לכן מרכיבים ממש במקום!
** לצורך הקינוחים הללו עשיתי מבחן לכמה מותגי קרם קוקוס. מצאתי שזה המוקצף בצורה הטובה ביותר הוא של חברת "Taste of Asia", בקופסא הכחולה-תכלת, לא זה שכתוב עליו ללא חומר משמר. גם זה שלא מכיל חומרים משמרים הוקצף מעולה, רק היה בצבע יותר אפרפר (ועדין יפה). אגב, ב"ויקטורי" יש עליהם מבצע של פחות מ-6 שקלים לפחית כרגע, שזה אחלה מחיר. מותג שאני לא ממליצה עליו להקצפה הוא CHOKOH, שגם אחרי יותר מלילה לא התפרק לשכבות ונותר נוזלי גם אחרי כמה דקות של ניסיון הקצפה. אם אתם קונים מותג אחר, אני ממליצה לקנות עוד פחית ולוודא שהקרם מקציף טרם "זמן האמת".
**במתכונים שלי לא תראו לעולם קצפת צמחית, ובכל זאת אני אומרת שמי שאין לו בעיה איתה, יכול פשוט להמיר את קצפת הקוקוס בה.
** הפוסט ומתכון אולי ארוכים ומפורטים אבל זה הכל כדי שתוכלו להיצמד להוראות ולהצליח. אתם מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה כאן בתגובות או בעמוד הפייסבוק.

העיקר הבריאות (2): על תותים, צ'יה ואתגרים

אחרי פוסט הבריאות הקודם בבלוג, קיבלתי הרבה תגובות נלהבות, בעיקר ממי שכמוני- אוהב מאוד מתוק, ואוכל בכלל- ובכל זאת מנסה לשמור על אורח חיים בריא ומשקל מאוזן.

הפעם, החלטתי לשתף אתכם באהבה גדולה שלי- צ'יה, ולחבר אותה לאתגר החודשי של מנטקה, אתר הקונדיטוריה הישראלי.

במסגרת האתגר, על הבלוגרים המשתתפים להגות מתכון לקינוח שבו יככב חומר הגלם הנבחר באותו חודש.

החודש, באופן סמלי ומשמח במיוחד, נבחרו התותים להיות חומר הגלם איתו נעבוד.

רוב הבלוגרים המוכשרים הלכו על עוגות מרשימות ומושחתות, בהן התותים היפהפיים מקבלים מקום של כבוד אמיתי.

אני, לעומת זאת, עשיתי מהם סלט עם נענע ודחפתי אותם לתוך קינוח בריא בטירוף, נטול סוכר, גלוטן, חלב או ביצים ו...סופר טעים.

כדי שתבינו למה כדאי לכם להכין את הקינוח הזה (שהוא בעצם ארוחת הבוקר שלי לא פעם), הנה כמה דברים שלא ידעתם על תותים...ועל..צ'יה!

תותים מכילים המון ויטמין C, וכולנו יודעים מה חשיבותו, בעיקר בחורף!

כוס אחת של תותים ביום וסידרתם לעצמכם את המנה היומית המומלצת מהויטמין הכה חשוב הזה. תענוג.

אותו ויטמין C הקיים בתותים, חשוב מאוד לבריאות העיניים והוכח כמונע התפתחות של תאים סרטניים.

בנוסף, תותים (בעיקר בשל אותו ויטמין ונוגדי החמצון שבהם) מסייעים לשמירה על עור צעיר ומונעים קמטים, נלחמים בכולסטרול רע ואפילו בסכרת, מפחיתים זיהומים, מאזנים את לחץ הדם ומסייעים בשמירה על משקל מאוזן: מספר הקלוריות בהם נמוך, הם נטולי שומן ובעלי אחוז נמוך של סודיום וסוכר. כמות הסוכר במנת תותים (ככוס) פחותה מזו שבחצי פרוסת לחם.

מתוך פוסט הבריאות הקודם: שיבולת שועל בהכנה לילית בטעם שוקולד ותותים

חשבתם שבאתם לקרוא רק מתכון ותראו איך החכמתם.

לפני שאתם רצים לרדת על סלסילת תותים, חכו רגע. עדין לא דיברנו על הצ'יה.

הצ'יה היא בעצם סוג של מרווה, שמקורה בדרום אמריקה.

אנחנו מכירים את הצ'יה בדמות הזרעונים השחורים-אפורים שלה, המתברר כי היוו חלק מתזונתם של האצטקים ובני המאיה.

משמעות המילה צ'יה בשפת בני המאיה היא כוח- ואכן, הזרעונים הקטנטנים הללו מכילים בתוכם כל כך הרבה טוב- שלא פלא שהם מככבים היום כ"מזון על" המומלץ גם בתזונה המודרנית.

יגורט, בננה, שיבולת שועל, חמאת בוטנים ו...צ'יה. ארוחת בוקר :)

כמה מיתרונות הצ'יה:

-          דלה בקלוריות ועשירה בסיבים, חלבון ואומגה 3.

-          היא דגן מלא ואינה מכילה גלוטן.

-          עשירה בנוגדי החמצון היעילים כנגד סרטן ומחלות נוספות.

-          היא מכילה כמות נכבדת של סידן ולכן טובה לעצמות.

פודינג צ'יה עם שזיפים וקוקוס

מנה יומית של צ'יה, בכמות של 2-3 כפות, מכילה בגדול את כל מה שהגוף שלנו צריך כדי לתפקד בצורה תקינה. ובריאה.

זרעוני הצ'יה מתנפחים במגע עם נוזלים, וניתן להשתמש בהם כך, אך גם בצורתם הרגילה. הם חסרי טעם ולכן קל מאוד לשלב אותם בסלטים, שייקים, מאפים (כתחליף לביצה), קינוחים ועוד. יש שאפילו משתמשים בהם כציפוי קריספי לחזה עוף ושאר מאכלים, במקום פירורי לחם.

שייק ירוקים ופירות עם צ'יה

נכון, הצ'יה לא זולה בכלל, והטירוף סביבה הוא כנראה הסיבה לכך.

בכל זאת, אני מאמינה שבבריאות צריך להשקיע- וכדי להרוויח מיתרונות הצ'יה נדרשת סה"כ כמות קטנה ביום.

את הצ'יה שלי (שאני קונה בד"כ במבצעים בדוכנים שונים בשוק מחנה יהודה), אני משלבת בעיקר בשייקים ובארוחת הבוקר- בתוך יוגורט או חלב שקדים למשל.

כלל התמונות שראיתם עד עכשיו, הן כולן דברים שהכנתי בעצמי ולקוחות מתוך חשבון האינסטגרם שלי, בו יש קצת יותר דגש על בריאות.

הפעם החלטתי לחלוק איתכם מתכון שאני אוהבת, לספק קינוח ספק ארוחת בוקר. הפודינג הזה יתפקד מצויין תחת כל אחת מההגדרות הללו, ואני מזמינה אתכם לנסות.

כאמור, הוא משלב בתוכו תותים וצ'יה, וגם חלב קוקוס וחלב שקדים.

אם בא לכם לוותר על טבעוניות המתכון, המירו את החלבים הצמחיים בכמות שווה של יוגורט או חלב רגיל. הצ'יה מקבלת באהבה כל זוג של נוזל או קרם. המרקם הסופי עלול להשתנות מעט, אך הכל הולך.

הצ'יה, וגם התותים (כשאר הפירות) הם עוד דרך לשמור על עצמנו קצת יותר בריאים, לצרוך קצת יותר ממה שעושה לנו טוב.

גם אם חטאנו קצת בשאר הזמן- לפחות נדע שעשינו לגוף שלנו קצת חסד.

תהנו.

ושיהיה לבריאות!

כדי לצפות בפוסטים המצוינים של שאר הבלוגרים שהשתתפו באתגר החופשי, היכנסו לכתבה במנטקה.

פודינג צ'יה וקוקוס עם סלט תותים ונענע/ 6 מנות אישיות בכוסות בנפח 100 מ"ל

מצרכים:

כוס חלב קוקוס/ קרם קוקוס

כוס חלב שקדים (או כל חלב צמחי אחר שאוהבים)

5-6 כפות זרעי צ'יה

·    * אופציונלי- כף דבש/ סילאן או כל ממתיק אחר

כ-200 גרם תותים חתוכים לקוביות

עלי נענע קצוצים (לפי הטעם)

3 תותים נוספים לקישוט (חצי תות לכל כוס)

*אופציונלי: רצועות קוקוס מסוכר/ קוקוס טחון/ עלי נענע לקישוט

אופן ההכנה:

1. מניחים בקערה זרעי צ'יה ויוצקים עליהם את שני סוגי החלב+ ממתיק במידה ובחרתם להוסיף. מערבבים היטב. מוודאים שזרעי הצ'יה לא נדבקים לדפנות (יש להם נטייה להתגבש בקבוצות ולהידבק).

2. מעבירים את התערובת לקופסא אטומה או מכסים היטב בניילון נצמד, ומקררים שעתיים לפחות, עד לילה. בזמן הקירור, זרעי הצ'יה יספחו את הנוזלים ויתקבל פודינג סמיך.

3. ממש סמוך להגשה, מערבבים את קוביות התותים עם עלי הנענע הקצוצים.

4. מוציאים את הפודינג שהתייצב, ומניחים כף גדושה ממנו בתחתית כל כוס.

5. מעל הפודינג, מניחים 2-3 כפות מסלט התותים והנענע.

6. מעל הסלט מניחים עוד 2-3 כפות גדושות מהפודינג.

7. מקשטים כראות עיניכם ומגישים.

הערות:

* כאמור, לגרסה חלבית יש להמיר את החלבים הצמחיים ביוגורט או חלב רגיל.

* ניתן לשמור את הפודינג במקרר עד 12 שעות.

* ניתן לגוון בטעמים, בפירות ולהוסיף תוספות שונות כמו קינמון, תבלינים אחרים, אגוזים ועוד.

* הקינוח אינו מתוק, ועיקר המתיקות מגיעה מהתותים. למי שחושש מכך, מומלץ להוסיף כף דבש לתערובת בזמן הערבוב או לזלף אותה מעל הקינוח לפני ההגשה.

"סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר": סיום לימודי פטיסרי ומתכון למוס פסיפלורה מרענן

השבוע אחד החברים הזכיר לי שיחה שלנו, לפני שנה וקצת, בחדר אוכל של אכסניה בזכרון יעקב (סופשבוע סיכום למסע סטודנטים לפולין. איזו עוד סיבה יש לי להיות בחדר אוכל באכסניה בזכרון יעקב?!).
הוא גרם לי להיזכר בהתלבטויות, בחששות, בכל מי שייעץ בעד, גם במי שייעץ נגד (ורק מכוונות טובות).
הוא גרם לי להיזכר בדחף לקום וללכת אחרי מה שאני אוהבת, בקול בתוך הראש שאמר לי: את חייבת לנסות. 

זיכרון נוסף שעלה לי לראש השבוע, היה של היום הראשון ללימודים כאן.
יחד עם המדים והציוד, קיבלתי את כרטיס הסטודנט, זה שתולים על צד הזרוע ומופיע עליו תאריך העזיבה את בית הספר: 6.6.2014.
אני זוכרת שבחודש נובמבר 2013, התאריך הזה נראה היה לי כל כך רחוק.

יום ראשון ללימודים. כאילו זה היה אתמול!

היום הזה, הסיום הזה, הגיע הרבה יותר מהר ממה שתיארתי לעצמי.
זו קלישאה שאני לא מפסיקה לחזור עליה, אבל התקופה כאן לימדה אותי בצורה הכי חזקה איך הזמן עובר מהר כשנהנים.

אני לא מתיימרת לסכם את התקופה הזו. זו משימה בלתי אפשרית, וזו אחת הסיבות שהשתדלתי להתמיד בכתיבה בבלוג במהלך הלימודים. לכתוב את החוויות בזמן אמת, לציין מה אהבתי ופחות אהבתי. מה למדתי, מה שיפרתי, במה הייתי פחות טובה.

רוב התמונות מטקס הסיום מטושטשות בגלל השמש, אבל את זו אהבתי! מסיימים....!

מדיי פעם מישהו מכם מגיב על פוסט ישן וגורם גם לי לשקוע בכמה דקות של קריאה. מזכיר לי חוויות שגם אם לא שכחתי, שקעו אצלי אי-שם בראש ופינו את מקומן לחוויות חדשות.
מבלי לסכם, אני יכולה לומר שההחלטה להגיע לכאן הייתה ההחלטה הטובה בחיים שלי.
לא הקלה ביותר, לא לי ולא למשפחה. לא הפשוטה ביותר לביצוע. היא לא כזו שלא דרשה ממני ויתורים בתחומים אחרים של החיים.
אבל, המטרה מקדשת את האמצעים במקרה זה- ואני שמחה שלא נרתעתי ולא נתתי לכל השיקולים הצדדיים לשנות את דעתי.
זכיתי למשפחה הכי טובה שאפשר לבקש (כן, אני חוזרת על זה הרבה) ובלעדיהם זה לא היה קורה. אני מנצלת את הפוסט הזה כדי להודות להורים שלי שוב. התמיכה שלהם היא הרבה מעבר לכלכלית ואני אסירת תודה.

עם החברים הכי טובים למסע הזה.

אני עוד לא יודעת באיזה פורמט בדיוק אשתמש בכל מה שלמדתי כשאחזור לארץ. עוד לא החלטתי אם לשלב עבודה במקום כלשהו במקביל ללימודי המשפטים שאני מתכוונת לסיים, אם לעבוד מהבית, או אולי בכלל להמשיך עם האפייה כתחביב ולחכות עד סיום הלימודים כדי ממש לעבוד בתחום.
מה שבטוח, אני אמשיך עם הבלוג ועם הכתיבה שאני נהנית ממנה מאוד, וכמובן אתרגל ואיישם את כל מה שלמדתי- לפחות עבור המשפחה והחברים.
לכל מי שתוהה- כן, אני שואפת להקים ולפתוח מקום משלי בהמשך. זה יקרה.
זה לא יקרה מחר בבוקר. אני צריכה ורוצה לצבור ניסיון, לגבש תמונה ברורה יותר של מה המטרות שלי, ובעיקרון לא לקפוץ למים מהר מדיי. מזמן ה"הכנות" הזה אני יכולה רק ללמוד וליהנות.

מה שמביא אותי לנושא הבא- הסטאז'!
כמו שפרסמתי השבוע בעמוד הפייסבוק, בראשון ליולי אני מתחילה להתמחות אצל פייר ארמה (Pierre Herme).
ההתמחות אצלו היא חלום שמתגשם עבורי. גם כאן, אני שמחה שלא נתתי לכל ניסיונות ההרתעה מהתמחות אצלו בדרך למחוק אותו מרשימת ההעדפות.

ללמוד מהטוב ביותר. כל כך מתרגשת!

כמובן שלא אתמחה אצלו אישית, שכן הוא לא אופה בימינו אלא מתכנן, יוצר, מוציא לפועל ומפקח ממרומי משרדו.
ההתמחות מתבצעת בשני בוטיקים של המותג, כשבשניהם מכינים את העוגות, הגלידות ומאפי השמרים. המקרונים המפורסמים, השוקולדים ושאר מוצרים "בעלי חיי מדף" מגיעים ממפעל באלזס, ולצערי לא יהיה לי חלק בהכנה שלהם.
ההתמחות תימשך כמעט חודשיים, ובשבוע האחרון של אוגוסט אני כבר על מטוס הביתה.
אני שמחה מאוד שהתקבלתי להתמחות דווקא שם, שכן אני עוקבת אחר פייר ארמה כבר שנים, מעריצה את יצירותיו, את המקוריות, השלמות והיצירתיות שזועקות מכל קינוח.
לפי ההסבר שקיבלתי מהשף האחראי, בכל שבוע המתמחים משובצים לעבוד במסגרת "משמרת" אחרת, כך שמתנסים בכל סוגי העבודה: הכנת הבסיס לעוגות, הכנת חומרי הגלם, גימור ועוד. אני מרוצה מאוד מכך, ומההזדמנות לחזות בעיני שלי כיצד מקום מוצלח וידוע כגון זה מנהל את המטבח בפועל, מתייחס לעובדיו, מפקח על איכות המוצרים ורמת השירות ועוד.

אה, וללא ספק אני הכי מתרגשת לעבוד סוף סוף! אני כל כך מתגעגעת לאפייה (בתנאים נורמליים ולא במטבחי שלא מאפשר כלום).

עד הסטאז',  יש לי שלושה שבועות פנויים.
אני מקווה להספיק לפרסם פוסטים שתכננתי לכתוב על בריסל וכן על תחום הפיסול בסוכר בו התמקדנו בחלק האחרון של הקורס. כמו כן, יש עוד הפתעה בפרוייקט האפייה מסביב לעולם, עם קפיצה למדינה מיוחדת ומעניינת מאוד!

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את כל ה"מצטרפים" החדשים לבלוג, שאולי זה הפוסט הראשון שהם קוראים. משפחת הבלוג התרחבה מאוד לאחרונה ואני מודה לכל מי שהפיץ, זרק מילה טובה או המליץ על מתכון. ולכל מי שנשמע להמלצות, כולי תקווה שתישארו איתי, תעקבו, תתנסו במתכונים, תיהנו מהכתיבה ומההכנה, ותעבירו את זה הלאה :)

את המתכון הבא אני מקדישה לקיץ שלא ממהר לבוא כאן בפריז.
בימים האחרונים לא מפסיק לרדת כאן גשם, גם כשהטמפרטורה מגיעה לכמעט 30 מעלות. זה מאוד מבלבל לבחורה כמוני, שמתכננת מה ללבוש בבערך יומיים מראש.
לא צריך מעיל כי חם, אבל רטוב.... ואז קר, והנעליים נרטבות אז צריך משהו חורפי, אבל מי ינעל מגפיים בחום הזה?! וחוזר חלילה....
הצילו!

המוס הזה הוא איפה שהייתי רוצה להיות עכשיו. במקום קיצי שאולי במקרה מתחיל ב-י' ונגמר ב-ל', ואולי במקרה גם יש באמצע ש' ר' וא'.
טוב נו, אני לא אהיה בררנית, ואסתפק בכל מקום עם אקלים קיצי, כל עוד אני יכולה לשכב על החוף וליהנות ממשהו קר, בעדיפות למוס הזה!
אין פרי שיותר מתקשר לי עם רעננות יותר מפסיפלורה. הוא אולי לא ה"ישראלי" ביותר, אבל אני משוגעת על הטעם המתוק-חמץמץ הזה שפשוט מתחבר עם כל כך הרבה טעמים אחרים ומשדרג קינוחים בצורה מדהימה.
המוס פשוט מאוד להכנה: בסיס של מחית פסיפלורה שמרתיחים עם סוכר ומעט ג'לטין. אחרי קירור מחברים לשמנת מוקצפת ומתקבל מוס קליל וסופר-מרענן.

בגלל ייחודיות הפרי הזה, החלטתי לא להתחכם ולא ליצור איזה קינוח שכבות ומרקמים מטורף. רק מוס שאוכלים בכפית ונסחפים עם הטעם לאיזה חוף מרוחק. לא צריך יותר. 
אם אתם ממש רוצים להתחכם, קשטו בשנטילי או בקרם של אינסטנט פודינג וניל+קצפת. אפילו אינסטנט פודינג שוקולד וקצפת ילך כאן (או מוס שוקולד למתחכמים שלא רוצים קיצור דרך)! אני משוגעת על שילוב שוקולד ופסיפלורה.
אה, ואני מסכימה לכם גם לקשט בפטל, כמוני. רק בשביל הצבע :)

פשוט מוס פסיפלורה (או מוס פסיפלורה פשוט)/ כ-10 קינוחים אישיים בנפח חצי כוס (100 מ"ל)
מבוסס על המתכון הזה

מצרכים:
- 1 עלה/ עלה וחצי ג'לטין (אני השתמשתי באחד ומצאתי שהמוס יציב מספיק)
- מים קרים להשריית הג'לטין 
** (אפשר להמיר לג'לטין באבקה: השתמשו ב-3 כפיות ג'לטין באבקה בתוך 40 מ"ל מים קרים)
- 130 מ"ל (כ- 2/3 כוס) מחית פסיפלורה או מיץ מפירות פסיפלורה (מסננים את הגרעינים ומשתמשים רק במיץ)
- 60 גרם סוכר (1/2 כוס פחות 2 כפות)
- כפית מיץ לימון 
- 250 מ"ל שמנת מתוקה 38% שומן (מיכל)
להגשה: כוסות אישיות/ תבניות סיליקון אישיות
- פטל/תות לקישוט

אופן ההכנה:
1. מניחים את הג'לטין בתוך קערה עם מים קרים. לאחר כמה דקות מוציאים אותו, סוחטים היטב, מרוקנים את המים ומחזירים את הג'לטין הסחוט לקערה. חשוב שבקערה לא יהיו מים כלל, מומלץ להעביר מגבת לוודא זאת.
2. בסיר קטן מניחים: מחית/מיץ פסיפלורה, סוכר ומיץ לימון.
3. מניחים על האש ובשניות הראשונות מערבבים במטרפה כדי שהסוכר לא יידבק ויישרף.
4. מביאים לרתיחה, מורידים לאש הכי קטנה וממתינים 2-3 דקות שהתערובת תצטמצטם מעט (תאבד מנפחה). 
5. מורידים את התערובת מהאש, שופכים על הג'לטין שבקערה וטורפים להמסתו.
6. מניחים לצינון מוחלט. אפשר בטמפ' החדר ואפשר במקרר, אך לא בפריזר! אם עושים זאת במקרר, מומלץ להוציא ולטרוף מדיי פעם כדי למנוע התגבשות רק בחלק מהתערובת.
7. בינתיים, טורפים (ידנית או במיקסר) את השמנת המתוקה לקצפת רכה אך יציבה.
8. כשהתערובת הצטננה לחלוטין (אך עדין נוזלית ולא התגבשה), מעבירים אליה 1/3 מהקצפת וטורפים היטב.
9. מעבירים פנימה את שאר הקצפת ומקפלים במטרפה. מסיימים בכמה תנועות קיפול במרית ומוודאים שהתערובת אחידה בצבעה ולא נותרו שאריות פסיפלורה/ קצפת שלא אוחדו.
10. בעזרת שקית זילוף או כף, מעבירים את המוס לכלים האישיים.
11. מכסים ומעבירים למקרר להתייצבות לארבע שעות לפחות, ועדיף למשך הלילה.
12. לפני ההגשה מקשטים בפטל/ תות.

הערות:
* במתכון המקורי צריך להשתמש בכוס שלמה של מיץ פסיפלורה. לי נותר המון נוזל כי זה היה נראה לי יותר מדיי וכאן הורדתי את הכמות (ובהתאם אליה גם את הסוכר והלימון). אני מניחה שזה קשור לסמיכות המחית שמתמשים בה. אם יש לכם מחית סמיכה ממש (ולא בצורת מיץ) אתם יכולים לנסות להשתמש בכוס שלמה.
* אם רוצים לקשט בעוד שמנת מוקצפת, הוסיפו עוד כ-100 מ"ל והקציפו יחד עם הכמות שנכנסת למוס. הפרידו לפני הרכבת המוס והשתמשו בשאר לקישוט.
* אם משתמשים בפירות פסיפלורה, אפשר לשמור את הגרעינים, לערבב אותם עם מעט מיץ פסיפלורה נוסף ולשפוך כקישוט לפני ההגשה. כדאי לא להגזים שכן לא כולם מתחברים למרקם הגרעינים.
* ראו הצעה במתכון המקורי להכין את המתכון בתבנית מיני-עוגת גבינה, יחד עם בסיס עוגת ספוג וציפוי ריבת משמש. נראה ונשמע נהדר וינוסה גם על ידי בהזדמנות.